חיסל מחבלים מטווח אפס וחקר אתרים יהודיים בלב כפרים: החוקר שהפך לאגדה בחייו ונפל בלבנון

הסיפורים בקבוצות וברשתות החברתיות לא מפסיקות לזרום. תיעוד שלו באתר יהודי בלב כפר ערבי ביו"ש, מחקר שהציג בכנס מקצועי על אתר לא ידוע, ותמונות מאזורים שאליהם ישראלים בדרך כלל לא מגיעים. בקהילה הארכיאולוגית וההיסטורית ביהודה ושומרון בהלם מוחלט מנפילתו של ז'אבו (זאב) ארליך, שנהרג אתמול (רביעי) בלבנון בעת שחקר מבצר היסטורי עתיק, נפל בדרך שבה חי, חוקר ברגליו את תולדות האזור.

ביוזמה מיוחדת, קהילת מדריכי הטיולים וחוקרי ארץ ישראל החליטו להוקיר את ז'אבו, "אשר אהב את ארץ ישראל והפך ולמד בה כל אבן", ע"י הבאת אדמה לקברו מכל חבלי הארץ.

"כדי שתבינו מה קרה פה, צריך לחזור למה שהיה פעם", סיפר לפני כחצי שנה בסיור בבית אולא, כפר באזור חברון, בנקודה שבה נפצע במאי 1984. "העירו אותי בלילה בחטיבה שיושבת בחברון, ואמרו לי תשמע סייען התקשר אלינו ואמר שחוליה מסתובבת בכפר, שיורים עליו. חיכיתי למג"ד ועלינו על ג'יפ בלי דלתות. הוא נהג ואני ישבתי לידו. כשהגענו לכאן, מולנו הגיע רכב אזרחי, ואמרתי למג"ד להבהב באורות, אם יעצור בצד בסדר, אם לא – זה המחבלים".

הרכב התחיל לנסוע במהירות והשניים הבינו שמדובר ברכב של המחבלים. הוא הוציא את גופו מהרכב  והחל לירות לעברם. "יריתי בכדורי פלסטיק שבכל יריה צריך לדרוך את הנשק מחדש. רדפנו אחרי הרכב, לילה, חשוך, אנחנו שלושה רכבים אחריו, רק אני יורה". בשלב מסוים רכב המחבלים נעצר והתחילו חילופי אש. "הסתערתי קדימה והם ירו וזרקו עלי רימונים. כדור אחד פגע בעין של חייל ברכב שהיה מאחורי והוא נפל במקום, רימון התפוצץ מאחורי ואני מרגיש את שני הרגליים כאילו סכין חותכת אותם. המשכתי והרגתי את המחבלים. הסתובבתי אחורה, וגיליתי שהמג"ד חטף רסיס מהרימון בראש, נפצע אנושות".

"הקפיד על תיאום עם קציני צה"ל בכל דבר"

בעשרות השנים שחלפו מאז אותו אירוע הפך ז'אבו, רב סרן במילואים, לשם דבר ביהודה ושומרון. הוא חקר אתרים שאליהם לא הגיעו ישראלים, בליווי הצבא. לפני כשבועיים נכנסתי אני איתו, יחד עם מח"ט שומרון, לתל בלטה, בלב שכם. "זה המקום שבו כנראה ביצעו את מעמד הקללה והברכה לאחר כניסת בני ישראל לארץ ישראל", הסביר ללוחמים, שגם הוותיקים שבהם לא נולדו בפעם הראשונה שדרך במקום, כשפנס על ראשו ותנ"ך בידו.

ללבנון נכנס פעמיים בסך הכל. לפני מספר שבועות נכנס למרון א-ראס, ואתמול נכנס עם כוח גולני לעומק השטח, על מנת לחקור מבצר עתיק שהיה במקום. ישראל שפירא, עיתונאי חרדי וחבר קרוב של ארליך, התכתב איתו בערב לפני הכניסה. "לא מזמן הוא העביר הרצאה על הכפר עזון. הוא הסביר שלהיכנס אפשר לכל מקום, אבל אי אפשר תמיד לצאת, ולכן הקפיד על תיאום עם קציני צה"ל בכל דבר".

שפירא, תושב העיר מודיעין עילית, פרסם לאחרונה ספר בשם "עזה מאז ולתמיד: תולדות יהדות עזה", שבו נעזר רבות בז'אבו כעורך ויועץ מדעי. לפני יומיים פנה לז'אבו והציע לו לצאת למדבר יהודה, ביום חופשה ממילואים, אך האחרון אמר שהוא נכנס ללבנון. "קח אותי איתך", כתב לו בווטאסאפ בחיוך.

"הייתי ידידו, חברו ותלמידו. למדתי ממנו את תורת ארץ ישראל", מספר שפירא. "היה אדם שכולו אור ואהבה. בכל שיעור, בכל טיול, בכל מפגש, הוא האיר את עינינו באהבת הארץ ובעומק תורתה. הוא לימד אותנו לראות בכל שביל, בכל אבן, ובכל צמח את קדושת ארץ ישראל ואת עומק דברי חז"ל. ידיעותיו העצומות בתנ"ך, בהיסטוריה ובגיאוגרפיה של ארץ ישראל היו שזורות באהבת אדם עמוקה ובחיוך כובש שלא מש מפניו. הוא היה מורה דרך במלוא מובן המילה".

"הלך לחפש ולחקור עוד נקודה שלא הכיר"

נפתלי חן מספר על כך שז'אבו הכיר כל נקיק, משעול וגיא. "קיבלתי בהלם את הידיעה שהוא נהרג בלבנון", כתב בקבוצת וואטסאפ לזכרו. "מה הוא עשה שם חשבתי לעצמי, ומיד הבנתי, הוא הלך אחרי ליבו – הלך להפיץ ציונות ואהבת הארץ כמו שעשה במשך עשרות שנים. הוא הלך לחפש ולחקור עוד נקודה שלא הכיר, נקודה שעוד לא בדק, נקודה שאף אחד מאיתנו לא שמע עליה".

"הוא הבין שבשנה האחרונה מתחוללת מלחמה - מלחמה לא של רובים וטילים, אלא מלחמה של תודעה ורוח, ובמלחמה הזאת לא היה חייל טוב יותר מז'אבו. דורות שלמים של אוהבי ארץ ישראל, מדריכי טיולים, מרצים וחוקרי הארץ גדלו על ברכיו ועל ידיעותיו, ספריו וסיוריו. במשך עשרות שנים כל מח"ט, מג"ד ומ"פ ביהודה ושומרון הזמינו אותו להעביר סיורים בשטח ולחבר את החיילים לתשובת ה-למה נלחמים, ולמה כאן".