"השירות וההגנה על עם ישראל זאת מצווה": השפעות הפטור מגיוס על אחדות העם

איך חוק הפטור מגיוס משפיע על האחדות בהם? הזמנו לאולפן "ישראל היום" שלושה אורחים ששוחחו על ההשפעות בקרב משפחות המילואימניקים ועל התחושות בציונות הדתית אל מול נציגיה בכנסת. הידיעה היא חלק מהמשדר המיוחד, "כתף אל כתף", אשר משודר היום (חמישי) באתר ובאפליקציית "ישראל היום".

"את הבן שלי גייסתי ביום שפיטרו את גלנט והדהד לי שישראל נמצאת בסכנה קיומית מוחשית", אומרת עו"ד איילת השחר סיידוף, אמא ללוחם ומקימת תנועת "אמהות בחזית". 

"היום כשאני מדברת עם חברי כנסת יש שינוי. התפיסה של החברה בציונות הדתית השתנתה לחלוטין. הבוקר באולפן אופיר סופר הוא דיבר על בגידה ממש. בתחילת הדרך, כשיצאתי לאולפנים הייתה התפלפלות. עכשיו אין זמן לזה - אנחנו מתמוטטים פה".

רס"ן במיל' יצחקי גליק, עורך דין ואב לחמישה ילדים ממזכרת בתיה, מקים תנועת "תיקון 2024" סיפר: "הקמתי את התנועה עם חברים מהמילואים אחרי שיצאנו מחאן יונס. הרגשנו שאי אפשר שהמדינה תחזור למסלול שהיא הייתה בו. צריך להציב אלטרנטיבה של חזון ציוני ברור", אמר גליק, שעשה יותר מ-300 מילואים בחטיבת הקומדו, וכן היה מ"פ שמונה חודשים, ולחם גם בעזה וגם בגבול הצפון.

"כיבוי שריפות תמידי"

"החוויה של להיות אשת מילואימניק היא של כיבוי שריפות תמידי", סיפרה אביטל טרקיאלטאוב, אשת תקשורת, אם לשלושה ואשת מילואימניק ששירת במילואים כחצי שנה במצטבר מאז 7 באוקטובר ונמצא כעת בגבול הצפון. 

"הילד הגדול שלי בן שש, הקטן בן כמה חודשים, זה באמת כיבוי שריפות תמידי, אני עוד איכשהו זכיתי שאני בחופשת לידה אז יותר קל לי כרגע. אבל זה טירוף להחזיק את הכל, להביא את הילדים בזמן, ולאסוף ולהחזיק משרה ולתפקד עם ילדים חולים. עכשיו כל הבית חטף דלקת ריאות - במשך חודש לא הייתה אפשרות לעשות שום דבר".

את רואה שינוי בציונות הדתית בשנה האחרונה?

"בשנה האחרונה רואים התעוררות מאוד גדולה בציונות הדתית", אומרת אביטל. "ההתעוררות מגיעה מלמטה, הח"כים מדביקים את הפער אבל השטח בוער, אומר די". 

"בחיים לא שמעתי כל כך הרבה אנשים שניגשו אליי, גם בבית כנסת, ובני משפחה, ואומרים: 'לא יצאתי לרחובות שנתיים - אבל אם מישהו קורא לי לרחובות בנושא הזה - אני יוצא'". 

"במשך שנים הרגילו אותנו שהשיח הפוליטי לגיטימי, שכולל תן וקח ומכירת ערכים", הוסיף גליק. "אבל כשהשטח מלמטה מקריב כל כך הרבה אנשים השיח הוא רק ערכי. אתה לא יכול לדבר על אנשים שמוסרים את הנפש פשוטו כמשמעו, שמשלמים מחירים של חיים, משפחה, עסקים ולדבר על איך אני מתמרן בשיח הפוליטי. כשהשיח ערכי זה מציף את זה כלפי מעלה. זה מה שהשתננה בציונות הדתית שלא מוכנה לקבל יותר מכירה של הערכים שלה בעבור איזשהו משחק פוליטי כזה או אחר".

"עד היום החרדים נתלו בשיח של לימוד התורה בתירוץ של זה מה שמחזיק את עם ישראל, הוסיפה אביטל. "אבל בסוף, כל אדם יהודי שמחובר לערכיו היהודיים לא יכול להסתכל על השטח ולהגיד שלא צריך להתגייס. מלבד הצורך המאוד גדול, התחושה שלוקחים את הערכים שלנו ומנכסים אותם למשהו אחר שהוא ההפך מהתורה זה קשה".

"אצלנו בתנועה יש לא מעט חברים מהציונות הדתית עוד קודם", הוסיפה איילת השחר. "אנחנו מלמטה, כעם, כאזרחים, כיהודים מחפשים מנהיגות ולא פוליטיקאים. בשלב הזה של הקיום שלנו, כשמספרים לך שזאת הולכת להיות מלחמה של עשר שנים - תהיו מנהיגים, תוותרו על הפוליטיקה הקטנה. כשאתה שומע את גולדקנופף הפער הוא בלתי נסבל. יש 70 יתומים בחודש".

"אני יהודיה, לומדת תורה. אם אתה רוצה לשבת בבית - שב בבית. אל תגיד לי התורה שלי אומרת לך לשבת בבית. כי התורה לא אומרת בשום מקום שמותר לך לשבת בבית. והניכור הוא בלתי נסבל".

"נהוג לומר שלימוד תורה לא קשור ללחימה בצה"ל", אמר גליק. "זה בלתי אפשרי. אני מסתכל על הרב גולדברג, הרב חריב, הרב שאול מויאל - אנשי תורה קדושים אמיתיים שהקדישו את חייהם לחינוך ולליומוד תורה ועדיין הם חיילים בחזית". 

איילת השחר: "חלקם הגדול הם הורים לשישה, שבעה ועשרה ילדים זה בלתי נתפס. בגילאי 50 הם צריכים להתנדב, כי אין כוח אדם, אבל מהצד השני יש 63 אלף חרדים צעירים בגיל גיוס שיכולים למלא את השורות. ובגלל זה אנחנו צריכים לגייס".

ומה הפתרון?

איילת השחר: "הצענו מתווה - מכל ה-63 אלף האלה שהיום הם כבר שמונים אלף בעקבות בג"ץ שלנו, לא צריך את כולם. צה"ל צריך לוחמים ותומכי לחימה. לא עוד ג'ובניקים. צריך להוציא צווי גיוס רק ל-11 אלף בני ה-18. אל תתעסק עכשיו עם בני ה-19, 20, 21 הנשואים עם הילדים. הם יעלו לנו כמו הרמטכ"ל. צה"ל צריך חיילים צעירים. מפה נתחיל את השיחות".

עוד הוסיפה איילת השחר כי יש להוציא צווים ראשונים לכל בני ה-16, ולא רק על פי הרשימות המועברות מהישיבות על פי תלמידים שעובדים או מחזיקים טלפון לא כשר. "ברגע ששולחים לכולם אז אף אחד לא פסול חיתון או בעייתי. כולם אותו דבר". 

גליק: "הבעיה היא שהמתווה מאוד מתמקד בגיוס האוכלוסיה, אבל זאת הבעיה שלנו במשך שנים. שיש בעיה, משהו מקולקל ואנחנו מנסים לשים פלסטר שנצליח לגייס את החרדים. 

צריך להציג מתווה שירותי ציוני רחב שלא רק חושב על איך אנחנו מגייסים עוד לוחמים, אלא גם על איך אנחנו נותנים מענה רחב לכל נושא השירות במדינה. משירות צבאי ללאומי, עם מקום של כבוד אמיתי לעכים של לימוד תורה שחשובים לחברה הזאת. אנחנו לא בועשים בערכים שלהם - ההפך". 

עוד הוסיף גליק: :"הפניה היא לא רק לחברה החרדית ולהנהגה הפוליטית שלה אלא גם לצה"ל עצמו. שצריך להיערך ולהיות מוכן לזה. צה"ל צריך לתקן את המערכות, לעשות תיקון שורש כדי לבנות בלי לפגוע באורח החיים ובתרבות אלא להציב אלטרנטיבה אמיתית. גם מערכת המשפט והייעוץ המשפטי צריכים לעשות תיקון ולא לבוע תנאים כאלה שהחברה החרדית לא יכולה לקבל. לא להערים קשיים. להבין שיש גוונים בעם הזה ושיש להם אורח חיים שונה ולבנות להם מסגרות יעוודייות". 

איילת השחר: "צה"ל לא מנותק מערכים, כשבן גוריון אמר שצה"ל יהיה כשר עם ערך לתורה, שכל יהודי יוכל לשרת באשר הוא".

עוד הוסיפה: "אני מרגישה שהבקשה של החרדים 'תוציאו אותי חרדי כמו שנכנסתי' היא לא ריאלית. אני השתניתי בצבא".

היית שולחת את הבן שלך לצבא אם הוא היה חרדי?

"אם אני יהודיה ואזרחית התשובה היא כן", השיבה איילת. "אם זה חוק שירות חובה במדינה. וכרגע הייתי שולחת את הבן שלי כי אנחנו יהודים. מידת הדתיות שלך לא מעניינת בעצם העובדה שאתה יהודי". 

אביטל: "אני חושבת שצה"ל צריך להכיר יותר את הציבור החרדי, את הצרכים שלו ולעשות התאמות. אבל זה מסוג הדברים שצריך שניים לטנגו. כמו שחרדים נכנסו לתעסוקה ויש חרדיות מתכנתות בהייטק, זה לא שחברות ציבוריות אמרו תנו רשימה ונגייס. פשוט נכנסו טיפין טיפין והתחילו לעבוד. כל צד הראה את הצרכים שלו, התגמש

כמו שחרדים נכנסו לתעסוקה ויש חרדיות מתכנתות בהייטק וזה לא שחברות ציבוריות אמרו תנו רשימה ונגייס אתכן. לא פשוט נכנסו טיפין טיפין התחילו לעבוד כל צד הראה את הצרכים שלו התגמש לשני והיום נשים חרדתיות עובדות בחברות חילוניות לחלוטין והכל טוב אבל זה מצריך גמישות ורצון משני הצדדים. כרגע אין כל כך בצד החרדי עם מי לדבר. גם צה"ל צריך לתקן, אבל אם השורה התחתונה היא כרגע בכל מקרה היא 'לא נתגייס אז עם מי נדבר'. לקראת מי צריך לבוא?"

גליק הסכים עם אביטל ואמר: "קודםצריך להיות צעד מצד ההנהגה והחברה החרדית שיגידו 'אנחנו רוצים להתגייס, תנו לנו את התנאים', שיגידו לנו מה כן ומבחיתם ונוכל להכין את המערכת". 

עוד הוסיף: "ברמה הערכית אני רוצה להגיד, לא רק שאפשר להיות דתי בצבא - אורח חיים דתי זה לשרת בצבא. השירות בצבא והגנה על עם ישראל זה מצווה. כמו שאורח חיים דתי זה שבת וכיבוד הורים, אז גם לשרת בצבא. גם בכיבוד הורים יכול להיות אתגרים רוחניים כנ"ל בצהל, גם עם זה שאני חושב שצריך ללכת לקראת ולאפשר להם לשמור על אורח חייהם זה לא פותר אותם מהמצווה".

אביטל: "יש פה כן חרדים שפתוחים יותר וחיים את המצב במדינה, ויש פה צעיים שלולא ההתנגדות וכל הפוליטיקה יכול להיות שהיו מתגייסים וזו אחת הסיבות שאני מתנגדת לחוק הזה שמכשיר את השרץ".

גליק: "אחד המהפכים שעברנו באסון 7.10 ובשנה האחרונה - אנחנו לא מקדמים יותר משחקים פוליטיים שלא מקדמים את הערכים שלנו. אם האופוזיציה רואה בגיוס הזדמנות להפיל את הממשלה - פספסתם את האירוע. יש פה אירוע ערכי משמעותי, של אוכלוסיות שלמות שחוות את השכול אצל חברים ומשפחחה, שהפצועים שורדים אותם, שחיים את הדאגה, האמהות לא ישנות בלילה. שיהיו שיתופי פעולה בנושא הזה". 

האם הסוגיה הזאת תשנה את ההצבעה בקלפי?

אביטל: כן. "לא רואה סיבה להצביע סיבה להצביע לח"כ או מפלגה ציונית דתית אם היא לא מייצגת את הערכים שלי והולכת לייצג את הערכים של דרעי וגולדקנופף. הם נבחרו בקולות שלנו". גליק: "אני אבחר ואצביע רק למי שיראה מנהיגות ולא פוליטיקה".

איילת: גם אם אני אלך למי שכביכול אמור לייצג אותי. ואם לא יהיה - אנחנו נמצא את הדרך, נציע את עצמנו כאלטרנטיבה, אם לא תהיה ברירה. הציבור התעורר והבין שאם מנקים מלמעלה את השכבה של הפוליטיקה, מגלים עם מהמם. הפערים הפוליטיים בינינו לא מעניינים".

אביטל: "לצד הערכים וההידברות שזה מאוד חשוב אני חושבת שנבחרי הציבור שלנו צריכים להבין שאי אפשר יותר לתגמל השתמטות. אם זה בחוק הגיוס, ואם זה בחוק המעונות שמנסים לעקוף את כל הסיפור". 

גליק הסכים עם דבריה של אביטל והוסיף לסיום: "זה לא עניין של אם יש חוק פטור מגיוס או אין חוק פטוק מגיוס, כי זה עוד לא עלה למליאה .אפשר לקרוא לזה חוקי הפטור מגיוס. כל דבר שלא מקדם גיוס של חיילים נוספים ולוחמים נוספים הוא חלק מהדבר הזה שלא מקדם גיוס. זה קו אדום שעליו הציונות הדתית צריכה להגיד: 'זה לא עובר עוד פעם'".