ישעיהו (שייקה) גביש, מפקד אגדי בצה"ל, הלך לעולמו בגיל 99. גביש היה מהדמויות הבולטות בתולדות מערכת הביטחון של מדינת ישראל, ושירת בתפקידים בכירים לאורך תקופות היסטוריות קריטיות.
בשנת 2016, העניש גביש ראיון מיוחד ל"ישראל היום".
ישעיהו גביש נולד בשנת 1925 בתל אביב למשפחה יוצאי לטביה, והחל את דרכו הצבאית בגיל 18 כאשר הצטרף לפלמ"ח. הוא השתתף בקרבות חשובים רבים, ביניהם ליל הגשרים ומבצעים קריטיים נוספים במלחמת העצמאות. למרות פציעה בקרב מלכיה, הוא חזר לשדה הקרב ושירת כמפקד בכיר בהמשך הלחימה.
במהלך הקריירה הצבאית שלו, גביש היה אחראי על תפקידי פיקוד מרכזיים. בין היתר, הוא שימש כראש ענף מבצעים במטכ"ל והיה ממובילי התכנון של מבצע קדש.
אך שיא שירותו הגיע במלחמת ששת הימים, כאשר פיקד על שלוש אוגדות שכבשו את חצי האי סיני. לאחר המלחמה פיקד על הקמת הביצורים בסיני. יכולותיו הפיקודיות והתושייה שהפגין תחת לחימה הפכו אותו לדמות נערצת בקרב חייליו ועמיתיו.
לאחר שחרורו מצה"ל ב-1970, המשיך גביש לתרום למדינת ישראל בתפקידים ניהוליים. הוא כיהן כמנכ"ל "כור מתכת" ובהמשך כמנכ"ל קונצרן כור כולו, עד פרישתו לגמלאות בשנת 1988. בתחום הציבורי, גביש היה ממקימי מוזיאון הפלמ"ח ושימש כיו"ר עמותת דור הפלמ"ח.
לאורך השנים זכה גביש להוקרה על פועלו, ובשנת 2018 הוזמן להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-70 למדינה. בשנת 2019 הוענק לו תואר יקיר העיר רמת השרון, וב-2022 קיבל את פרס הרצוג יחד עם עמוס חורב, על תרומה ייחודית למדינת ישראל.
גביש היה נשוי לגיטה, מ-1949 ועד לפטירתה ב-2023. לזוג שני בנים, אשר ממשיכים את דרכו בדרכים שונות.
במהלך חייו, הוא הוציא לאור את ספרו האוטוביוגרפי, "סדין אדום", בו תיאר את חייו המלאים באירועים דרמטיים ורגעים משפיעים בהיסטוריה של המדינה. עם פטירתו, מותיר אחריו גביש מורשת מרשימה של שירות למדינה, הן בצבא והן בחיים האזרחיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו