כרמל גת ז"ל ואלכס לובנוב ז"ל. צילום: רשתות ערביות

"הריאליטי" של חמאס: לסובב את הסכין בפצע הישראלי

טפטופי מידע על החטופים יוזרמו בכל פעם שידמה לחמאס כי תשומת הלב הציבורית בישראל שוקעת

[object Object]

חמאס מעלה הילוך במאמצי המניפולציה שלו לרפט את עצביה של החברה הישראלית. הוא עושה זאת דרך העלאת סרטונים של החטופים, לפני ואחרי הוצאתם להורג, לפלטפורמת הטלגרם הבלתי מצונזרת.

ישנם בכך כמה טכניקות ותימות (קבוצת נושאים) של לוחמה פסיכולוגית בהם עושה הארגון שימוש. ראשית הוא משתמש בטכניקת "נעיצת טריז" לפיה יש לסכסך בין חלקי אוכלוסיית האויב. הלוחמה הפסיכולוגית בניגוד למקובל, אינה יוצרת מציאות אלא מנתבת אותה לצרכיה.

ד"ר רון שלייפר, צילום: ללא

הסדקים שנבעו בחברה הישראלית ערב המלחמה נדחו במהלך הקרבות ומשאלו שככו חזרו האסטרטגים להכתיב את המהלכים הפוליטיים שנית, ומה שנותר לחמאס הוא רק לספק תחמושת לטיעונים. בכך עושה חמאס שימוש בתימת "אתם אשמים". מאחר שמלחמה היא עניין אכזרי שדם נשפך בו לרוב צריך מפעיל הלוחמה הפסיכולוגית להטיל את עול האשמה על האויב.

הדבר מקנה לו הסטת תשומת הלב מכך שהוא עצמו פתח בשפיכות הדמים. בכך משכיח החמאס את המהלך של הטלת האימה על האויב בהפגנת האכזריות הצרופה שלו בשבעה באוקטובר ומעביר את העומס על ישראל להוכיח שאינה מבצעת ג'נוסייד.

מימין: איתי סבירסקי, נועה ארגמני ויוסי שרעבי בסרטון חמאס, צילום: רשתות ערביות

במסריו בערוצים השונים הוא משתמש בטכניקות יחסי ציבור להלחיץ את קהל היעד לקבל החלטות מהירות שלא על בסיס רציונלי ובכך ליצור מפולת של החלטות כושלות. בתורת השיווק ידועה "אסטרטגיית המחסור" המדרבנת את הציבור - הזדרזו פן יאזל המלאי וכך עושה החמאס שימוש בזמן האוזל של חיי החטופים.

בכך מראה החמאס הבנה עמוקה במרכיבים מושכי קהל של עולם הבידור המערבי המשלב תכניות שעשועונים עם ריאליטי, כאשר המטרה במותחן המקאברי היא חיי אדם. כאשר נאלץ הארגון להוציא להורג את החטופים כדי למנוע הישג יוקרתי מישראל, המציא חמאס פתרון מקורי המציג אותו כאילו יזם הכל מלכתחילה ומפרסם קטעים "לאחר המוות". בעגת דוקטרינת הלוחמה הפסיכולוגית מכנים זאת "ניצול הזדמנות".

הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס, צילום: רשתות ערביות

בהמשך לטכניקות משיכת תשומת לב הקהל ימשיך החמאס "לסובב את הסכין" בפצע שפער על מנת לעורר תחושת חוסר אונים בציבור הישראלי, אשר מטבע הדברים מחוסר מוצא אחר, תופנה נגד הממשלה. כך נראה טיפטופי מידע על החטופים בכל פעם שידמה לחמאס כי תשומת הלב הציבורית בישראל שוקעת.

זהו אחד הלקחים המרכזיים שהפיק הארגון (וככל הנראה גם מפעיליו באיראן) מחטיפת גלעד שליט ב 2005. הציבור בישראל ובעולם לא יכול היה שלא לתמוה כיצד מדינה בעלת מנגנוני ביון הנחשבים מהטובים בעולם אינה יכולה לאתר חייל הנמצא במרחק שעה נסיעה מתל אביב. תסכול זה דחק במקבלי ההחלטות בישראל לסיים את הפרשה המבישה במהירות האפשרית ובכל מחיר.

רון שרמן ז"ל - מתוך סרטון החמאס, צילום: צילום מסך

הדרך היחידה בטווח הקצר להתמודד עם הלוחמה הפסיכולוגית האיראנו-חמאסית היא להבין את דרכי פעולתה ואת מטרותיה. הפלשתינים, בהבינם את פער העוצמות בינם לבין ישראל, הבינו עוד בשנות השישים את חשיבותה של הלוחמה הפסיכולוגית ואת התוצאות ראינו בשתי אינתיפאדות ובכמה סבבי לחימה.

כנראה שהגיעה השעה שגם בישראל ישקיע הממסד הביטחוני בהטמעת הדוקטרינה הזו בתורת הלחימה, בחשיפתה לציבור ובהפעלתה היעילה בשדה הקרב.

ד"ר רון שלייפר חוקר לוחמה פסיכולוגית בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל. ספרו האחרון "פוסט לוחמה פסיכולוגית" יצא לאחרונה לאור בהוצאת מודן מערכות-משרד הבטחון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו