מפונה מהצפון נפטר, אשתו ביקשה לקבור אותו במרכז - ונדרשה לשלם עשרות אלפים

בני משפחת בן הרוש פונו מביתם שבקריית שמונה עם פרוץ המלחמה בצפון • אב המשפחה, עופר, הלך לעולמו לאחר התמודדות עם סרטן • כאשר לילך, אשתו, ביקשה לקבור אותו בראשון לציון משום שאינה יודעת האם תשוב לצפון - נתקלה בדרישה לתשלום 50 אלף שקלים • במשרד לשירותי דת הבטיחו לבדוק את הנושא - אך לא השיבו

חברה קדישא. צילום: צילום: יוסי זליגר (ארכיון)

תשעה חודשים עברו מאז פרצה המלחמה ומאות אלפי בני אדם פונו מהצפון ומהדרום, אלא שהם עדיין מתמודדים עם ביורוקרטיה מתסכלת שעולה להם כספים רבים ברגעים הקשים בחייהם בעוד משרדי הממשלה מגלגלים את האחריות מאחד לשני.

בני משפחת בן הרוש פונתו מביתם בקריית שמונה בתחילת המלחמה ועברו להתגורר במלון בתל אביב. אב המשפחה, עופר, הלך לעולמו בתחילת החודש לאחר התמודדות של ארבע שנים עם סרטן ושל חודשים עם אי-ספיקת כליות. 

אשתו, לילך, שאינה בטוחה האם ומתי תשוב לקריית שמונה, החליטה כי ברצונה לקבור אותו בראשון לציון משום שבני משפחה רבים מתגוררים באזור. היא פנתה לחברה קדישא בעיר, שאמרו לה כי על פי החוק היא תידרש לשלם 50 אלף שקלים על הקבורה.

שריפות בקריית שמונה, צילום: 27א

בחברה קדישא הבינו כי מדובר במקרה חריג ומורכב, ולכן הפעילו ועדת חריגים שסיפקה הנחה של עשרת אלפים שקלים לפנים משורת הדין, אך בשל הוראות החוק לא יכלו לספק הנחה נוספת. לבסוף נאלצה בן הרוש לשלם 40 אלף שקלים על מנת לקבור את בעלה.

בן הרוש פנתה למשרד לשירותי דת כדי שיעזרו לה. גורם במשרד הבטיח כי יבדוק מה ניתן לעשות, אך לא חזר אליה עד כה. "אנחנו מפונים כבר חודשים מהבית שלנו ונאלצים לשלם דווקא בתקופה כזו עשרות אלפי שקלים לשירות אלמנטרי. זה לא הגיוני בשום דרך", אמרה ל"ישראל היום".

יצוין כי תיאורטית ניתן לבצע קבורה בקריית שמונה, אך הפינוי הכפוי של התושבים מהאזור הוביל לכך שרבים מהם מתלבטים אם לחזור ולגור בעיר או באזור. משפחת בן הרוש, מספרת לילך, ניסתה קודם לפטירתו של עופר להעביר את כתובתו לראשון לציון, מה שהיה מונע את התשלום הגבוה על קבורה, אך ללא הועיל.

ניסים אלקסלסי, מנכ"ל חברה קדישא ראשון לציון, אמר ל"ישראל היום" כי ידיו כבולות. "לפנים משורת הדין נתנו לה את מקסימום ההנחה שיכולנו לספק במסגרת החוק. אנו לא יכולים לעבור על החוק, ומכיוון שמדובר בבעיה רוחבית ראוי שמשרדי הממשלה יפעלו בנושא".

במשרד לשירותי דת אמרו ל"ישראל היום כי "קריית שמונה ואפילו מטולה לאורך כל המלחמה המשיכו לתת שירותי קבורה בעירן, כך שאין שום מניעה מבחינה זאת. לצערנו, החוק של הביטוח הלאומי בנושא אינו מאפשר לספק מקום קבורה חלופי. ככל שהביטוח הלאומי ייתן מענה חוקי - נוכל להיערך בהתאם". תגובת הביטוח הלאומי תובא כשתתקבל.

תגובת הביטוח הלאומי: "משרד הדתות הוא הרגולטור והוא מי שאחראי על ביצוע הקבורה לאזרחי ישראל. הביטוח הלאומי על פי החוק משלם למשרד הדתות כדי לא להטריח את המשפחות השכולות בשעת צער ולשלם סיוע עבורך בשעה קשה וללא צורך בבירוקרטיה.
הביטוח הלאומי סבור שיש לשקול ולשנות את התקנות בעקבות הרגישויות שצפו בטבח ה-7/10 ולשם כך יש צורך בשינוי חקיקה, קידום על ידי משרד הדתות והצגת מקור תקציבי על ידי משרד האוצר - כל אלו, לא קשורים כלל לביטוח הלאומי וחבל שדברים לא הובהרו לכתב כתיקונם על ידי משרד הדתות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר