מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דו"ח מקיף העוסק ברשויות המקומיות.
במסגרת הבדיקה נבחן הגיוון המגדרי ברשויות המקומיות ונמצא שלמרות ש-74 אחוז מהעובדים הן נשים, אלו מרוויחות, נכון ל-2021, רק 69% ממשכורתם של הגברים באותם תפקידים.
כמו כן בתפקידים הבכירים ברשויות המקומיות רק 26% מהעובדים הן נשים כאשר בכשליש מהרשויות אין כלל אישה בתפקיד בכיר. פערי השכר שנמצאו עמוקים אף יותר ברשויות מקומיות חלשות או שמצויות בפריפרייה.
נמצא עוד כי בשנים 2015 - 2023 לא כיהנה יועצת לקידום מעמד האישה בכ-8% מהרשויות.
המבקר מצא כי משרד הפנים לא פעל ליישום קידום נשים בשלטון המקומי ולא פרסם הנחיות לרשויות המקומיות בדבר הצורך לגבש מדיניות בנושא. המשרד גם לא קבע מתווה לפיקוח ולבקרה על קיום הוראות הדין, ולא קבע חובות דיווח שיאפשרו לו לקיים מעקב ובקרה על מידת קידום השוויון המגדרי.
אתיופים מופלים לרעה
בבדיקת המבקר את הרשויות המקומיות התברר בנוסף כי עדיין מסתמנים פערים בכל תחומי החיים בין יוצאי אתיופיה לשאר האוכלוסייה.
בשנת 2016 הוחל בהפעלת "הדרך החדשה", תוכנית ממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה, בין השאר במרחב העירוני. התקציב לתוכנית ב-2016 - 2022 עמד על 203 מיליון ש"ח, ואולם הרשויות המקומיות ניצלו רק 67% מהתקציב.
יעדי התוכנית לצמצום פערי השכר של בני העדה לא הושגו: ב-2021 ההכנסה הממוצעת ברוטו למשק בית בכלל האוכלוסייה הייתה גבוהה בכ-30% מההכנסה למשק בית בקרב יוצאי אתיופיה. כן השכר החודשי הממוצע של יוצאי העדה בשנת 2021 היה נמוך בכ-33% מהשכר הממוצע של שאר תושבי ישראל.
בתחום החינוך נמצא שרק 54% מתלמידי י"ב יוצאי אתיופיה קיבלו בשנת הלימודים התשפ"ב תעודת בגרות העומדת בדרישות האוניברסיטאות, לעומת 75.1% מכלל תלמידי החינוך העברי. שיעור התלמידים בני העדה שלמדו חמש יח"ל במתמטיקה ב-2022 היה רק 4.8%, כמו כן שיעור המצטיינים יוצאי אתיופיה מכלל תלמידי י"ב ב-2021 היה 2.32% כששיעור המצטיינים בקרב כלל תלמידי י"ב היה כ-10%. גם שיעור הסטודנטיות (23.2%) והסטודנטים (12.2%) יוצאי אתיופיה בעלי תעודת סיום במוסדות להשכלה גבוהה הוא הקטן ביותר יחסית לשיעורם.
עוד נמצא שמשרד הפנים והרשויות המקומיות לא אימצו יעד מדיד לייצוג של יוצאי אתיופיה. בנוסף כ-77% מהעובדים יוצאי אתיופיה מועסקים בתפקידים שדירוגם נמוך מאוד, כן שיעור הייצוג של יוצאי אתיופיה בתפקידים בדירוגים גבוהים (1%) נמוך במידה ניכרת.
בנוסף, משרד הפנים אינו מבצע בקרה בנושא איכות ההעסקה והתפקידים שממלאים יוצאי אתיופיה ואינו דורש מהרשויות לעמוד ביעד הייצוג בכלל הדירוגים.
תגובת יו"ר נעמת, חגית פאר, על דוח מבקר המדינה בעניין הפערים ואי השוויון בין גברים לנשים ברשויות: ״הנתונים מציגים תמונה דומה לזו בממשלה ובכלל השירות הציבורי ולמרבה הצער לא מפתיעים כלל. אם האתגר של צמצום פערי השכר הבלתי מתקבלים על הדעת והיעדר הייצוג ההולם של נשים לא יהפוך למשימת-על של מדינת ישראל, אזי לא יקרה השינוי הנדרש כל כך. רק לאחרונה עתרה נעמת לבג״ץ ביחד עם שדולת הנשים ופורום דבורה בשל אי מינוי מנכליות, בכירות ומשרות אמון במשרדי הממשלה והשירות הציבורי. והבוקר פורסם צילום של שולחן גברי למהדרין שעסק בגיבוש עקרונות תקציב המדינה לשנה הבאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו