הדרך שעשתה נ' מימיה כספורטאית מצטיינת ועד שהגיעה לעבוד ברפאל, בשיאה של מלחמת חרבות ברזל, היתה יכולה למלא סיפור חיים של אדם בשנות ה־50 לחייו - אלמלא היה מדובר בצעירה בת 26 בלבד.
את דרכה הספורטיבית, בענף ההתעמלות האמנותית, החלה נ' בגיל 5, ועם השנים היא השתלבה בנבחרות ישראל. בגיל הגיוס לצה"ל נמנתה עם קבוצה יוקרתית של ספורטאים מצטיינים, ובגיל 19 היא ייצגה את ישראל באולימפיאדת ריו 2016.
בשל היותה ספורטאית מצטיינת החלה נ' את שירותה הצבאי כפקידה, אך במהרה ביקשה לצאת לקורס מדריכים במכון וינגייט והשתלבה מייד כמדריכת אימון גופני בחיל האוויר. עם סיום שירותה הצבאי התקבלה נ' ללימודי הנדסה ביו־רפואית בטכניון, ושנה לאחר מכן העתיקה את לימודיה לפקולטה לרפואה - שם מצאה את עצמה משלבת בין לימודי מתמטיקה, פיזיקה, פיזיולוגיה וטכנולוגיה.
"להתפתח ולתרום"
"במהלך הלימודים בטכניון התחלתי לחפש עבודה במקום שבו אוכל להתמקצע ולהתפתח בתחום שאני אוהבת, אלגוריתמיקה ועיבוד אותות". מספרת נ' ל"ישראל היום". "חברים שעבדו ברפאל הציעו לי לנסות להתקבל. עברתי את הראיון והתחלתי לעבוד בחטיבת מחקר ופיתוח וראייה ממוחשבת".
יומיים בלבד לאחר פרוץ הקרבות החלה נ' את עבודתה במשרת סטודנט, אולם עקב הלחימה ופתיחתה המאוחרת של שנת הלימודים האקדמית (בתחילת 2024) היא המשיכה בעבודתה בחברה. "אני אוהבת את העבודה ברפאל. זה מעניין אותי, מפתח אותי, ובימים האלה מעניק תחושת שליחות של ממש", מתארת נ' את עבודתה.
"אחרי שהתחלתי להשתלב בעבודה, חלק מהעובדים יצאו למילואים והרגשתי שהתפקיד שלי מאוד משמעותי ותורם לי ולמדינה בימים אלה של מלחמה. אני שמחה שהמקום נתן בי אמון ומאפשר לי להתפתח ולתרום כמה שיותר", היא מסכמת בגאווה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו