כנס מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים בסימן "דמוקרטיה תחת אש" מתקיים היום (חמישי) באוניברסיטת רייכמן. בפאנל בנושא "גיוס חרדים - צורך לאומי או מאבק אבוד?" השתתפו ח״כ יצחק פינדרוס, הרב שי פירון, ושר הפנים משה ארבל.
צעקות באולם בזמן דברי הח"כ פינדרוס, פאנל בנושא "גיוס חרדים" בכנס מרכז רובינשטיין // צילום: משה בן שמחון
צעקות באולם החלו בזמן הפאנל בנושא גיוס חרדים, אשר הפריעו לחבר הכנסת פינדרוס להשיב על שאלות. פינדרוס סיפר על התחושות במפלגתו על הסוגייה: "ברמה המעשית, מאז 7 באוקטובר כולנו היינו מגויסים אך ורק לנושא המלחמה. אלו שיושבים ולומדים זה כי באמונה שלנו התורה זה מה שהחזיק ומחזיק את עם ישראל במשך כל השנים וגם היום. מכבד את מי שלא חושב כך, אבל אנחנו כן".
והוסיף: "אם היו אומרים להורים כאן שצועקים, שאם הבן שלהם יילך לצבא יש סיכוי של 50 אחוז שהוא יהפוך לחרדי - מתאר לעצמי שחלקם היו שוקלים את זה שוב".
"אני אומר את זה בצורה הכי פשוטה" המשיך פינדרוס. "החרדים לא יוותרו על עיקרון 'תורנו אמונתו' בשום מצב. אם צה"ל ישכיל להפוך גדודים וחטיבות שברור שמי שנכנס לשם חרדי ייצא חרדי, אז הם יתגייסו".
שר הפנים משה ארבל (ש"ס), אמר בכנס: "החוק במדינת ישראל קובע שצריך למנות רבני ערים, העובדות הן שלמרות החובה הזו לא מונו רבנים, ובערים גדולות מאוד במדינה ניתנים שירותי הדת על ידי רב מעיר אחרת באופן של טלאי על טלאי. גם מבקר המדינה כתב דו״ח ביקורת וקרא לתקן את החוק, כי המציאות הזו שהסמכות נתונה לרשויות שלא מבצעות את חובתן בניגוד לחוק הוא לא תקין. וכל עוד חוק שירותי הדת היהודיים קיים בספר החוקים חייבים לקיים אותו".
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד: "דווקא אחרי ה-7 באוקטובר, ממשלת ישראל הצליחה לאבד את אהדת העולם, מדינת ישראל איבדה את עוצמתה המדינית - זה איום קיומי. הבעיה היא שהעוצמה המדינית שלנו הולכת ואוזלת. אני מכיר את התיאוריה שאומרת שהאמריקנים צריכים אותנו כמו שאנחנו צריכים אותם - אין קשקוש כזה בעולם. הביטחון מחייב שיתוף פעולה עם העולם המערבי.
שר הפנים משה ארבל: "כל עוד חוק שירותי הדת היהודיים קיים בספר החוקים חייבים לקיים אותו״
"דיברתי לפני שבוע עם יועץ לבטחון לאומי של מדינה אירופאית מרכזית. הוא רצה להתייעץ איתי כי הוא היה בדרכו לישיבת חירום במשרד המשפטים, מפני שהמערכת המשפטית שלהם אמרה להם, 'אם יהיו צווי מעצר - אין לכם שיקול דעת. ברגע שנתניהו ינחת בפריז או בברלין או במדריד, אתם תצטרכו לעצור אותו'. אף אחד לא חושד בי שאני אוהד גדול של נתניהו, אבל זה אסון מדיני. אסור היה לתת לזה לקרות, ואפשר היה למנוע את זה. רק אף אחד לא עשה את העבודה".
"הלגיטימציה שלה מתבססת על הערכים הליברלים שלנו, והעולם כבר לא מאמין בזה. אנחנו נלחמים את המלחמה הכי צודקת בעולם, והמדינה לא מצליחה לגייס את העולם לצידנו. מדינות מכירות באופן חד צדדי במדינה פלשתינית, אין לנו כבר וטו אוטומטי מארה"ב באו"ם. אף אחד לא חושד בי כאוהד נתניהו - אבל צו מעצר נגד ראש הממשלה הוא אסון מדיני. אחרי ה-7 באוקטובר הקהילה הבינלאומית הבינה שיש לנו את הזכות להגן על עצמנו ולהכות בחמאס, אלא שאז ממשלת ישראל נכנסה לפעולה. הבעיה היא הממשלה, הפיתרון הוא להחליף אותה".
"מדינת ישראל יודעת לקיים את התהליך הדמוקרטי גם תוך כדי מלחמה"
בראיון אמר יו"ר מפלגת העבודה יאיר גולן: "אי אפשר להשמיד את חמאס וגם לשחרר את החטופים". הוא הסביר כי לדעתו יש לשלוט ביטחונית בעזה. "יש לנו ממשלה רעה שפועלת כנגד הפרויקט הציוני ומאיימת לחרב עלינו את הארץ, חובה עלינו להתנגד, זו זכות דמוקרטית מלאה".
אני נושא הסרבנות אמר: "לא תהיה סרבנות תוך כדי מלחמה. אבל זה כלי לגיטימי בידי האזרחים, רק ברגע שהמלחמה תסתיים". על היציאה לבחירות בזמן מלחמה אמר: "בעת הקשה הזו חייבת להיות ממשלה שנהנת מאמון העם, והדרך היחידה לעשות זו היא ללכת בחירות. הלכנו לבחירות בעתות קשות בעבר, מדינת ישראל יודעת לקיים את התהליך הדמוקרטי גם תוך כדי מלחמה".
לגבי החזית הצפונית אמר: "קודם כל, נצטרך להגיע להפסקת אש כדי שהתושבים יוכלו לחזור לביתם ונצטרך גם נוכחות צבאית מוגברת, נצטרך סד"כ כפול".
הח"כ לשעבר, הרב שי פירון: "לפני שאנחנו מתחילים את הדיון על גיוס חרדים צריך לשאול - איך יכול להיות שלא כל קהילה בישראל קמה ואומרת 'הנני, איפה צריך אותי?', בלי חוק, פשוט להתייצב. אם הייתי גדול דור הייתי אומר 'נתגייס עכשיו, נחוקק אחר כך'. אני חייל של מדינת ישראל, ואני לא מחפש לעצבן את האדם החרדי, אני מחפש לשאול מה עושים. הסיפור הוא לא גיוס, לומדי תורה או להתקלקל, הסיפור הוא ציונות ומדינת ישראל".
"צריכה להיות פה החלטה אמיצה", המשיך. "אם אנחנו נמשיך לחשוב שהשאלה היא אם מתקלקלים או לא. בשום מקום לא כתוב שלימוד תורה חייב להיות מגיל 18 עד גיל 20. אם למחדל של ה-7 באוקטובר תהיה ועדת חקירה, אז גם אנחנו כמאמינים צריכים ועדת חקירה לשאלה: איך התורה לא הגנה עלינו באותו יום".
חנן מלצר, לשעבר שופט בית המשפט העליון ומשנה לנשיאה, דיבר על הביקורת נגד שופטי בג"ץ: "בתקופתי העברנו שאפשר לדרוש פיצויים בכל מי שדורש ב-BDS, למרות שהוא מתנגש עם חופש הביטוי. גם הימין וגם השמאל ביקר אותי באותו זמן. תמיד יבקרו אותך". עוד דיבר על הביקורת מהימין בטענה כי בג,ץ שינה את הוראות הפתיחה באש בדרום, מלצר הסביר כי הוא קיבל גם ביקורת מצד ארגוני שמאל על כך "שאפשר שימוש באש חייה".
על נושא חופש העיתונות דיבר מלצר: "היו מי שרצו להפוך אותנו לפולין והונגריה. חופש העיתונות והתקשורת זה דבר חשוב ביותר, אבל התנאי הוא לדייק בעובדות, גם על התקשורת יש לי ביקורת".
שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד בכנס השנתי של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים "דמוקרטיה תחת אש" באוניברסיטת רייכמן: "אני ביחסים טובים עם בנט, ליברמן וסער, ואנחנו יודעים לעבוד טוב אחד עם השני, אנחנו מחזיקים גם בזהות אידיאולוגית דומה - יכול להיות שיהיה איזשהו חיבור גדול".
בתחילת הריאיון נשאלה אם ומתי תחזור לחיים הפוליטיים: "לא יודעת, עוד אין בחירות. אני ביחסים טובים עם בנט, ליברמן וסער. אנחנו יודעים לעבוד טוב אחד עם השני, אנחנו מחזיקים גם בזהות אידיאולוגית דומה. יכול להיות שיהיה איזשהו חיבור גדול, אבל אין בחירות. אני מדברת עם כולם, כולם מדברים עם כולם. כולנו מודאגים מהמצב במדינה, הביטחוני הכלכלי המדיני. הדבר הנכון הוא שתהיה ממשלת אחדות רחבה, עם המפלגות הציוניות המרכזיות באמצע, בלי מפלגות קצה. אחרי הבחירות מחנה הימין והשמאל צריכים לשתף פעולה, יש דברים ש-80% מהאוכלוסייה מסכימים עליהם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו