תל אביב של מטה: הצצה לעבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה

הקו הירוק של הרכבת הקלה זכה היום (שלישי) לחשיפה ראשונה, כאשר לתקשורת הישראלית ניתנה הזדמנות לרדת אל מתחת לאדמה בצומת הרחובות נורדאו ואבן גבירול בתל אביב.

קשה היה להסתיר את ההתרגשות של מנכ״ל נת״ע, חיים גליק, שדיבר בעיניים בורקות על מושגים כמו ״היסטוריה״ ו״תשוקה״. אלא שגליק זכה לקבלת פנים סקפטית למדי מהתקשורת, בטח בעקבות האיחורים בקו האדום והעובדה שהמלחמה שמתחוללת ברקע גורמת למחסור של לא פחות מאלף אנשי מקצוע וידיים עובדות, ובטח נוכח ההבטחה שבסוף 2028 ניסע כולנו בקו החדש. אשרי המאמין.

שרת התחבורה מירי רגב, שזוכה לביקורות שליליות מקיר לקיר על תפקודה, דווקא מקבלת מחמאות על הביצועים שלה ושל משרדה בכל הקשור לרכבת הקלה, וכל הגורמים מסכימים ש״היא לוקחת את עניין הרכבת הקלה כמעט לרמה האישית והתחושה היא שיש עם מי לעבוד״.

באמת יש תחושה שעושים כאן היסטוריה. העובדים הסינים מתנהלים בזהירות של מנתחים ומובילים את החפירות בדיוק של טייסים. נכון שבלב מקוננת המחשבה שבעזה הספיקו לבנות בחצי מהזמן הזה עיר תת-קרקעית שלמה, אבל עדיין מה שמתחולל מתחת למרכז תל אביב שוב מזכיר לנו שאנחנו חלק ממהפכה תחבורתית, שתשנה את גוש דן ואת כל התחבורה במדינת ישראל.

עובדים בלי הפסקה

כאשר בניית הקו הזה תסתיים, ואנשים מראשון לציון ומהרצליה יגיעו למרכז תל אביב בנוחות ובלי פקקים, אף אחד לא יאמין שאי פעם חיינו אחרת. ענת טוקר אלפרט, המשנה למנכ״ל נת"ע, מסבירה שאחד הלקחים הגדולים מהעבודה על הקו האדום הוא השיפור ביחס לתושב והרגישות אליו.

הרגישות הזאת מאפיינת גם את הססמוגרף שפועל 24 שעות ביממה כדי לוודא שאף דירה באבן גבירול לא תקרוס לתוך עצמה בגלל העבודות. אם הוא מצביע על חריגה קטנה - מיד עוצרים, אבל ברוך השם, גם בשישי ושבת עובדים כאן ללא הפסקה ותקלות רציניות לא נרשמו עד כה.

אין ספק שגולת הכותרת של הקו היא הגשרים שנבנים מעל איילון ומעל המסילות של רכבת ישראל. אמנם התחלנו כבר לאבד את האמון שלנו במוסדות המדינה לאחר 7 באוקטובר, אבל המבצע הלוגיסטי המטורף הזה, שבמסגרתו נבנה גשר בזמן שרכבות נוסעות מתחתיו והמכוניות באיילון לא נחות לרגע, מזכיר לנו שכאשר הישראלים רוצים לעשות משהו ברצינות, הם מסוגלים לעשות זאת.

כשיצאתי החוצה מהמנהרה המרשימה, שאלתי את עצמי מה הסיכוי שתוך כמה שבועות או חודשים, המשפחה ואני נחזור לשם, כדי למצוא בה מחסה בשעה שתל אביב תופגז מכיוון צפון. איחלתי לעובדים הסינים שניפגש רק בשמחות והם ביקשו ממני להשאיר את הקסדה והכפפות שקיבלנו לצורך הסיור ולא לקחת אותם הביתה.