כחצי מהציבור בישראל תומך בשילוב נשים בתפקידי לחימה, כך עולה ממחקר של ויצו, שבוצע על ידי חברת הניטור והמודיעין "באזילה" אשר בדק כיצד מיוצגות נשים לוחמות בתקשורת וכיצד הציבור מתייחס לסוגיה זו ברשתות החברתיות, על רקע אירועי 7 באוקטובר.
35% מכלל השיח בקרב התומכים בשילובן של נשים בתפקידי לחימה עסקו בנרטיב המרכזי שלפיו "נשים יכולות לעשות הכל". 31% מהשיח בקרב התומכים עסקו ביכולות המבצעיות הגבוהות של נשים לוחמות.
לעומת זאת, 18% מהשיח בקרב אלה המתנגדים לשילוב נשים כלוחמות מתייחסים לחשש מנפילה בשבי של נשים/ לוחמות/ חיילות, 16% מהשיח בקרב המתנגדים מתייחסים לכך שלנשים יכולות פיזיות נמוכות בהשוואה לגברים, ו־9% מקרב המתנגדים טוענים שכל השיח סביב פעילות הנשים בלחימה הוא קמפיין פוליטי וניסיון להפיץ אג'נדות ליברליות פרוגרסיביות.
גם בתקשורת הממוסדת
מפרוץ המלחמה היתה הסוגיה של לחימת נשים דומיננטית ומרכזית בשיח. זוהה שיח ער בנכסים דיגיטליים של אתרי חדשות, עיתונאים ופוליטיקאים, וגופים רבים ראו חשיבות בהבאת סיפורי הגבורה של הלוחמות, התצפיתניות והנשים שהתריעו לפני המלחמה.
התקשורת הממוסדת הניעה שיח ותפיסות ליברליות בנושא ואימצה את הנרטיב המרכזי, שלפיו יום הטבח עיקר את המחלוקת ביחס לשילוב נשים בתפקידי לחימה, באמצעות קביעת עובדות בשטח. נשים היו חלק מהמלחמה מהיום הראשון, נשים פעלו כדי למנוע את המלחמה עוד לפני שהיא התרחשה והתעלמו מהן, נשים פעלו באומץ לב, לחמו בנחישות כדי להציל חיים ולהדוף את האויב, ולמעשה הוכיחו לכל המבקרים שהן מסוגלות לתפקידי הלחימה כמו עמיתיהן הגברים.
רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בויצו: "המחקר נעשה בעיצומה של לחימה המלווה בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות, כולל שבי חטופות וחטופים מתינוקות ועד קשישים בידי חמאס בעזה, כלומר על רקע התגשמות הגרוע שבתרחישי מלחמה. השיח התקשורתי משקף נרטיב ליברלי של התקשורת ובכירי הצבא המכיר בהישגי הלוחמות ובצורך שהצבא יתאים עצמו לשיבוץ נשים לפי כישוריהן ולא לפי מגדרן.
"עלינו לוודא כי החברה הישראלית תאמץ את השינוי ולא תחזיר את הגלגל אחורה. הצבא מאגד בשורותיו חיילות וחיילים מכלל גוני ושכבות האוכלוסייה וככזה מהווה ראי לחברה הישראלית. אימוץ ויישום השינוי החברתי בצבא יביא בהכרח לאפקט דומינו שישפיע על כלל החברה הישראלית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו