הרוחות סביב משבר הגיוס ממשיכות לסעור, ובעוד המחלוקות רחוקות מפתרון, הפלג הקיצוני הירושלמי במגזר החרדי חסם עד לסביבות השעה 19:00 העב (ראשון), את כביש גהה, מחלף גבעת שמואל (קוקה קולה), לשני הכיוונים.
במקום התנהלו עימותים בין המפגינים החרדים למשטרה במקום, שהמליצה לנהגים לנסוע בדרכים חלופיות. על רקע ההפגנות, גם הרכבת הקלה הושבתה בפתח תקווה ושבה לפעילות לאחר מכן. חסימת הכביש הסתיימה לאחר שרוב המפגינים נעו לצומת השומר/ז'בוטינסקי לתוך העיר בני ברק.
כאמור, במוקד ההפגנות נרשמו עימותים קשים בין שוטרים לחרדים המפגינים. בתיעוד מההפגנה נראית שוטרת מג"ב כשהיא בועטת בחוזקה כמה פעמים במפגין חרדי היושב על הקרקע.
תיעוד: שוטרת מג״ב בועטת במפגין בהפגנה בכביש 4 השימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
"משטרת ישראל רואה בזכות המחאה כאבן יסוד במדינה דמוקרטית ומאפשרת מחאות כל עוד הן מתקיימות במסגרת החוק", אמרו במשטרה על הפגנת החרדים. "יחד עם זאת המשטרה לא תאפשר הפרות סדר מכל סוג או פגיעה בחופש התנועה וכל התנהגות העלולה לסכן את שלומו של הציבור".
גלנט מיישר קו עם גנץ ומסבך את המצב
כזכור, שר הביטחון יואב גלנט טרף את הקלפים והפך את סוגיית גיוס החרדים למורכבת יותר, כאשר יצא בהצהרה שלפיה "ללא מתווה מוסכם לא נגיש את החוק". כפי שפורסם לראשונה ב"ישראל היום", גלנט יתמוך במתווה שירות שיהיה מוסכם על גנץ. "כאשר גובר הנטל על המשרתים, אני אומר בצורה ברורה: המלחמה הוכיחה כולם חייבים להיכנס תחת האלונקה", אמר.
שר הביטחון גלנט בהצהרה לתקשורת על סערת הגיוס: "ללא מתווה מוסכם לא נגיש את החוק"// לע"מ
מיד לאחר ההצהרה, בסביבת שר הביטחון גלנט הבהירו כי הוא מתכוון להמשיך בשיח עם הנהגת הציבור החרדי, במטרה להגיע למתווה גיוס מוסכם. לדברי מקורב לגלנט, לכך התכוון כאשר דיבר על חוק בהסכמה רחבה.
יממה לאחר הצהרת שר הביטחון, יואב גלנט, בה קרא לחרדים לתת כתף ולהשתתף במאמץ הלאומי בלחימה, הגיע ביום שישי יו"ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ, לניחום אבלים אצל סגן השר אורי מקלב מיהדות התורה, אשר יושב שבעה על אביו.
בזמן הניחום, העביר גנץ מסר מפויס על חוק הגיוס, ואמר: "אני לא רוצה להגיע לעימות, אני רוצה להגיע להבנות". כפי שפורסם לראשונה ב"ישראל היום", שר הביטחון העביר לאחרונה מסר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולפיו בכל הנוגע לגיוס חרדים, הוא יתמוך בכל מה שגם השר בני גנץ יתמוך.
פג תוקף
תקציר המשבר האחרון: ביולי האחרון (2023), פג תוקפו של החוק שהיה הבסיס לכך שלא מגייסים את בני הישיבות. הממשלה הנוכחית החליטה להקפיא מצב בהחלטת ממשלה זאת, במטרה לקדם חוק גיוס עם מנגנוני הגנה, כפי שהבטיחה לחרדים בהסכמים הקואליציוניים. המלחמה פרצה, ומלאכת קידום החוק הוזנחה.
בסוף מארס צפוי לפוג התוקף של החלטת הממשלה, שמנעה את הצורך בגיוס החרדים בהיעדר חוק. כעת, לאור עתירות שהוגשו, בג"ץ פסק כי המדינה צריכה לנמק מדוע לא לגייס חרדים החל מאפריל - לאחר פקיעת החלטת הממשלה, וכן גם לנמק מדוע יש בסיס חוקי למימון הישיבות של החרדים - אם לא יהיה בסיס חוקי לפטור אותם משירות צבאי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו