העסקים קורסים בעיר העתיקה בי-ם: "אם יהיו הגבלות ברמדאן נסגור הכל"

אווירה מתוחה ודרוכה מורגשת בימים אלה בשער שכם וברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים לקראת רמדאן בחודש הבא. כבר במפגש שלנו באזור המדרגות ברחבת שער שכם, מיהרו לעברנו שני לוחמים של משמר הגבול. אחת מהם ניגשה אלינו והודיעה לנו בתקיפות שאסור להתקהל ברחבת השער, אזור שקיבל את הכינוי "האמבטיה".

ניסינו להסביר שאנחנו צוות תקשורת, אבל ללא הועיל. נאלצנו לוותר על שהייה באמבטיה המפורסמת של שער שכם ולהמשיך פנימה לתוך הרובע המוסלמי. כוחות משטרה ומשמר הגבול נוספים נמצאים במקום בפריסה נרחבת, וניכר כי הם ערוכים ומוכנים לכל התפתחות.

38 שנים ריימונד מכין את המיצים הטבעיים שלו בכניסה לשוק. "המצב גרוע כמו שאתה רואה", הוא מספר בתסכול תוך כדי הכנת מיץ גזר. "מאז שהתחילה המלחמה אין תיירים ואין ישראלים ולא כלום. מה אנחנו יכולים לעשות? כלום. תראה את המצב שלנו. חמישה שקלים קפה או מיץ. לקחתי הלוואה מהבנק - זה מה שיש".

הגענו לשער שכם ביום חמישי, שבו היה הפיגוע בכביש בין מעלה אדומים לירושלים, והתחושות היו קשות. "זה רק עושה את המצב יותר גרוע", שיתף ריימונד. "הכל על הפנים. רק אלוהים יודע מה יהיה לקראת רמדאן. אנחנו חיים וחייבים להמשיך. אם יגבילו את הכניסה של מתפללים צעירים, יהיה יותר גרוע. צריך לתת להתפלל בחופשיות למי שרוצה. אתה יכול להגיד למישהו לא לבוא לכותל?"

ברחוב הגיא היו בעבר פיגועים קטלניים. לוחות הנצחה לזכר הנרצחים פזורים לאורך הרחוב, שהיה ריק ברובו. החנויות ברחוב סגורות ובמקום יש אווירת נכאים. מדי פעם חולפים על פנינו יהודים בדרך אל הכותל המערבי, חלקם הגדול חמוש בנשק. "ההרגשה שלי מצוינת", מספר בחיוך אחד התושבים במקום שכיפה גדולה מעטרת את ראשו, בעודו חולף על פני מוסלמים ללא חשש. "אנחנו כבר ארבעים שנה פה", הוא מפטיר לעברנו וממשיך בדרכו.

עמדת האבטחה סמוך להוספיס האוסטרי לא מאוישת ורק דגלי ישראל ומחסומים נותרו בשטח. בהמשך הרחוב מפטרלים כוחות ערניים. צלאח מיטוואלי, הבעלים של חנות בגדים ברובע המוסלמי, יושב על שרפרף קטן ומצפה לקונים שלא באים: "60 אחוז מהחנויות לא פותחות בכלל. אנחנו מחכים. אינשאללה יהיה יותר טוב".

"אנחנו רוצים שלום"

גם אותו מדאיגות ההגבלות הצפויות על הגעת מתפללים להר הבית ברמדאן. "אם זה יקרה, יסגרו כאן את כל החנויות", הוא אומר. הוא יוצא מהחנות הקטנה שלו ומצביע לעבר החנויות הסגורות. "לא יהיו אנשים. למי נפתח את החנויות? אנחנו מחכים לאנשים שיגיעו ברמדאן ויקנו משהו. אם יהיו הגבלות, ולא יהיו מתפללים שיגיעו למסגד אל־אקצא - נסגור הכל ונלך הביתה. כל בעלי החנויות מחכים לרמדאן כל השנה. זו העבודה שלנו. אנחנו רוצים שלום. מתי שאין שלום כולם מפחדים".

שייח' אמין מסדר את דוכן הפלאפל שלו ואת קערות הסלטים ומפרט בלהט בעברית ובערבית: "כולם בדיכאון. אנחנו רוצים שלום אמיתי לכולם. אין שלום לאף אחד, לא ליהודים ולא לערבים. אני רוצה שנחיה בשקט, בשלום ובאהבה. אתה בן אדם כמוני, כולנו אותו הדבר. יש לנו רגשות וילדים, צריך לחיות".

שייח׳ אמין מתקומם על הכוונה להגביל את מספר המתפללים בהר הבית ברמדאן. "לא רוצים לתת לאנשים להיכנס. הם רק רוצים לבוא להתפלל. באים להתפלל בהר הבית ולא לעשות בעיות. אינשאללה תהיה עבודה ברמדאן לכולנו. שיחשבו הגדולים למעלה על האנשים הפשוטים".

"רק הקיצונים מדברים"

חאתם יושב על מדרגה בשוק ברובע המוסלמי ונראה על סף ייאוש. "אנשים נמאס להם. עכשיו רק הקיצונים מדברים. אין לנו עבודה. נקווה שיהיה יותר טוב ברמדאן". מאג׳יד, שאומר שהוא מוותיקי העיר העתיקה בירושלים, משתדל לשמור על אופטימיות זהירה. "נולדתי ליד הכותל. עוד כשהייתי ילד אמרו לנו 'בחיים אל תזרקו אבן על יהודי'. אנחנו נגד פיגועים וגם נגד מה שקורה בעזה. רוצים שלום. אם נתניהו וחמאס יעשו שלום ויחזירו את החטופים, אצלכם ואצלנו יהיה טוב".

מאג׳יד מעביר ביקורת על ממשלת ישראל: "בן גביר עושה בעיות. בשביל המוסלמים רמדאן הוא חודש של כבוד ואנשים צריכים להתפלל. היהודים הולכים לכותל, צריך שהמוסלמים ילכו לאל־אקצא בלי בעיות. רמדאן הכי חשוב למוסלמים".

בייגלה ירושלמי אחד שעוצב בצורת לב ניצב לו מיותם במאפייה נטושה ברובע המוסלמי, מסמל שאיפה ותקווה לעתיד טוב יותר של שלום ואחווה בין יהודים לבין ערבים.