רכיבת חייו: חנות האופניים של תושב בארי קופצת לביקור בשרונה תל אביב

ארז מנור מבארי הוא "משוגע אופניים", שרכב בעבר מדרום אפריקה לקיבוצו והקיף את אלסקה, קנדה ויבשת אמריקה על גלגלים • אחרי ש"לה-מדווש", חנות האופניים שלו בקיבוץ, נסגרה בשל המלחמה - הוא רוכב לעיר הגדולה

ארז מנור מקיבוץ בארי. מבטיח לחזור . צילום: דוברות בארי

ביישובי עוטף עזה והסביבה אין כמעט מי שלא מכיר את ארז מנור מקיבוץ בארי, בעליה של חנות האופניים "לה-מדווש" שלקוחותיה נהנו באופן קבוע מטיולים במסלולים היפים של האזור. בשבת השחורה איבד מנור (68), חברים רבים וגם משפחתו ספגה פגיעה. חמתו נרצחה ובנו נפצע, אולם הוא ומשפחתו הצליח להיחלץ מהתופת ופונו לים המלח. כעת, על אף הכאב הגדול, ארז חדור מטרה להחזיר את מפעל חייו, חנות האופניים שפתח בשנת 2004, לחיים.

לראשונה מאז הטבח: חדר האוכל בבארי נפתח // קיבוץ בארי

ביום חמישי הקרוב יגיע עם זוגות האופניים מהחנות בבארי, שהוצאו מהקיבוץ במבצע מתואם עם הצבא, לחנות "פופ אפ" בשרונה מרקט בתל אביב, שבה יציע אופני הרים ואופני כביש, אופניים לילדים, ציוד בטיחות ועוד. "למזלנו, אם אפשר לומר כך לפחות בנוגע לחנות, המחבלים לא נכנסו אליה ולא בזזו אותה", הוא מספר.

איך הגעת לתחום האופניים?

"נחשפתי לעולם האופניים כשיצאתי מהארץ בפעם הראשונה לאירופה. זה היה ב־1980 וראיתי מטיילים שכל ציודם על אופניהם והם חופשיים להחליט מתי ולאן ייסעו, בלי תלות באמצעי תחבורה או מקום לינה. בטיסה הבאה שלי, גם היא לאירופה, נשא המטוס בבטנו גם את האופניים שלי. רכבתי ברחבי אירופה, מיוון לנורבגיה, במשך חצי שנה והבנתי שזהו זה. מצאתי דרך טיול שהיא דרך חיים. הקצב האיטי יחסית של הרכיבה מאפשר לחוש את הטבע ואת הסביבה וליצור קשר מיוחד עם האנשים. אתה מגיע לאן שתרצה בדרך ספורטיבית, ידידותית, לא מלכלכת ולא מרעישה, ומתקבל בחום בכל מקום".

"היעד הבא שלי הייתה יבשת אפריקה. יצאתי בטיסה לדרום אפריקה ועליתי צפונה. רכבתי במשך שנה וחצי, חציתי את הגבול דרך מצרים לאילת והגעתי הביתה לבארי, הכול באופניים כמובן, כולל מלריה בדרך. אחרי מנוחה של כמה חודשים המשכתי לאלסקה, משם דיוושתי דרך קנדה וארצות הברית למרכז ולדרום אמריקה. זה היה מסע שארך ארבע וחצי שנים רצופות שאתה יוצא אליו עם המינימום ההכרחי, חולצה עליך ועוד אחת להחלפה - וזהו".

למשפחות ולמקצוענים. בארי, צילום: יוסי זליגר

מבטיח לשוב בהקדם

בשנת 1998 החל ארז להדריך קבוצה של ילדים מהקיבוץ בחוג אופניים מקומי, שעם הזמן התרחב לכל האזור. "במשך ארבע שנים למדתי בוינגייט לתואר מדריך מוסמך ולאחר מכן מאמן מוסמך", הוא מספר. "לאחר מכן, יוזמה נוספת התעוררה כשבנו שכונה חדשה בבארי והוסיפו לה אדמה רבה. כשהסתיימה הבנייה נותר בור גדול בקרבת הקיבוץ והיה לנו רעיון להפוך אותו למסלול לילדי חוג האופניים. מהר מאוד, הוא הפך למסלול מכשולים תחרותי.

"החלטנו לקיים את התחרות באביב, בפריחת הכלניות, ובנינו מסלול ראשון מסוגו בארץ - 'בור בארי' שהפך למסלול האופניים הראשון בארץ שמסודר ומשולט כסינגל בארי. מאז נוספו לו מסלולי תחרותיים נוספים ומסלולי משפחות. במקביל, הרגשתי שהגיע הזמן וב־2004 פתחתי את 'לה-מדווש'".

החורבן בקיבוץ בארי, צילום: רויטרס

"עד השבת השחורה, בסופי שבוע הייתה 'לה-מדווש' תוססת ומלאה רוכבים שהגיעו אלינו מכל הארץ, רבים מהם חזרו לרכוב אצלנו שוב ושוב. לשמחתי, אנחנו פועלים כבר עכשיו כדי להחזיר את המקום לפעילות ואני מבטיח לשוב בהקדם לקיבוץ בארי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר