רוב הציבור (65%) סבור כי חל שינוי לרעה במצב בתחום ביטחון הפנים, המשילות והביטחון האישי בישראל, מאז כניסתה של הממשלה הנוכחית. כך עולה מסקר עדכני של מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל.
הסקר נערך בחודש ספטמבר 2023, על ידי חברת דיאלוג. רואיינו בפאנל אינטרנטי 801 נשאלות ונשאלים המהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת (גילאי 18+) בישראל.
האלימות לא פוסקת: שני פצועים בקטטה בין אריתראים בנתניה // צילום: שמואל בוכריס, דן אסולין
עוד עולה מהנתונים כי בעקבות ההחמרה במצב האלימות בישראל, 54% מהנסקרים סבורים שיש לאפשר למשטרה שימוש בכלים מנהליים, כמו מעצרים מנהליים (41% מהציבור הערבי, 57% מהציבור היהודי). כזכור, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר דורש סמכות לבית המשפט להוציא צווים כאלו, אולם לטענתו היועמ"שית גלי בהרב-מיארה עוצרת זאת.
תיפקודם של הממשלה, המשטרה, הפרקליטות ומערכת בתי המשפט, בהתמודדות עם אתגרי ביטחון הפנים, הפשיעה והמשילות זכה לציונים נמוכים (47-34 בסולם של 100-0). לא נמצאו בעניין זה הבדלים משמעותיים בין עמדות האוכלוסיה היהודית והערבית.
על פי מכון משגב "למציאות זו השלכות קשות, ברמה הלאומית וברמת הפרט - למן אובדן תחושת הביטחון האישי ושיבוש ביכולתם של אזרחים לקיים שגרה נורמלית ועד פגיעה בדימויה של מדינת ישראל בקהילה הבינלאומית ויצירת בסיס לטענות נגדה על אפליה ועל הזנחה מכוונת; למן הפגיעה הכלכלית הקולקטיבית ועד לדחיקתם של צעירים לשורות אירגוני הפשע בהיעדר מסגרת מדינתית אחרת המספקת להם חסות והגנה".
עוד ציינו במכון כי "המשטרה מודעת לציפיות ממנה לספק מענים מיידיים ואינה אדישה לה. היא יוזמת ומשקיעה מאמצים רבים, אך האתגר הגיע למימדים שאינם ניתנים לטיפול רק במסגרות הקיימות ובכלים השגרתיים שעומדים לרשותה. זהו הרקע להצעות שהועלו בעניין העמקת מעורבות השב"כ – שבפועל כבר מתרחשת ומורגשת ובאשר למתן סמכויות למשטרה, לבצע מעצרים מנהליים גם בקרב גורמי פשיעה.
"בישיבה האחרונה שקיימה ועדת השרים למאבק בפשיעה בחברה הערבית, בראשות רה"מ, הוחלט על מינוי עו"ד רואי כחלון לפרויקטור שיעמוד בראש המטה לנושא זה. זהו צעד נדרש כדי לתכלל את המאמצים ולסייע בעבודת המטה, אך לנוכח המציאות הקשה, אין מנוס מכך שראש הממשלה באופן אישי יוביל את המאמצים. זה נידרש לא רק משום המסר ההצהרתי שבכך, אלא כדי להבטיח את המעורבות האישית של כל השרים והרשויות ,כדי לשלב גופים ומנגנונים הכפופים ישירות לראש הממשלה וכדי לזרז את התהליכים הבין-משרדיים של קבלת ההחלטות.
"נדרשת תכנית פעולה הוליסטית, מקיפה ושיטתית, שלה יהיו מחויבים כל הגורמים השותפים במערכה. יוגדרו לה יעדים כמותיים ברורים וייקבעו לוחות זמנים להשגתם, תוך בקרה שוטפת של ראש הממשלה ובשקיפות מלאה לציבור כדי לחדש את ביטחונו ולחזור ולזכות באמונו".
מאיר בן שבת, ראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית וראש המל״ל לשעבר, ורותי פינס פלדמן, עמיתת מחקר במכון, מסרו בתגובה לנתונים: "נתח גדל והולך בציבור חש שהמדינה לא ממלאת את החובה הבסיסית ביותר כלפיו: הגנה על החיים. המשטרה יוזמת ופועלת, אך אין די במסגרות ובכלים הקיימים. לנוכח מימדי התופעה והצורך בשילוב זרועות ומשרדים, חיוני שראש הממשלה יוביל את המאמצים ברמה הלאומית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו