בישיבתה האחרונה של מליאת האקדמיה ללשון העברית אושרו מילים בשימוש כללי ומונחים יחידים, כאשר מקצתם נדונו דיון מוקדם עם אנשי מקצוע.
בין השאר, בעקבות פניות רבות שהגיעו לאקדמיה נקבעה חלופה עברית ל"גזלייטינג" (gaslighting). המושג מציין התעללות נפשית שבה המתעלל מפעיל על הקורבן מנגנון של שליטה בתודעתו וערעור הדרגתי של האמון שלו בתפיסת המציאות וביכולתו להבחין בין מציאות לדמיון. החלופה שנקבעה בשיתוף אנשי מקצוע היא גִּזְלוּת דַּעַת ובקיצור גִּזְלוּת.
כזכור, ההחלטה של האקדמיה מגיעה בעקבות פנייה של תנועת נעמת לאקדמיה בחודש דצמבר האחרון, בדרישה למציאת מינוח בעברית ל״גזלייטינג״, כפי שפורסם ב"ישראל היום".
יו"ר נעמת, חגית פאר, בירכה את האקדמיה ומסרה: "טוב עשתה האקדמיה ששינתה את עמדתה ומצאה שיש מקום לתת ביטוי בעברית לתופעה הנרחבת כל כך של גלזייטינג - ומעכשיו ייאמר גזלות. די בנתון לפיו חלה עלייה של אלפי אחוזים בחיפוש אחר המינוח בגוגל במהלך שנת 2022. הדבר מקבל משנה חשיבות על רקע קולות הולכים ומתגברים בישראל בימים אלו שמבקשים להקטין ולבטל נשים וסוגיות הנוגעות להן".
מילים ומונחים נוספים שנקבעו:
- אוֹפַנֵּי טַנְדּוּ (אופני טנדם) – אופניים לשני רוכבים (או יותר) המדוושים יחד.
- מְנֻשָּׁב – windy, מזג אוויר המאופיין ברוחות ערות (המילה נבחרה בשיתוף הציבור).
- תַּגְלִית אַגַּב – serendipity, גילוי לא מכוון, לרוב אגב מחקר שנעשה למטרה אחרת.
- קוֹרְצָן – כלי לחיתוך בצק, בעיקר להכנת עוגיות. המילה קורצן משמשת בציבור ותחליף את המונח מֵקַד שנקבע בעבר.
- הֶנְפֵּק ("אקזיט", exit, business exit) – מימוש שווי של חברה על ידי מכירתה למשקיעים פרטיים או לחברה אחרת.
- פֵּרוּא – rewilding, שיקום והקמה מחודשת של בתי גידול טבעיים מתוך הקפדה על התערבות מצומצמת של האדם (המונח נקבע עם אנשי מקצוע).
- מַרְקִיעַ – launch vehicle, כלי תחבורה נייד המגיע אל החלל החיצון ויכול לשאת אנשים, חפצים, חלליות ומרקיעים נוספים (המונח נקבע עם אנשי מקצוע).
נוסף על כך, הוועדה למונחי שיווק ופרסום הגישה רשימה של כ-215 מונחי יסוד בתחום, שרבים בו המונחים הלועזיים. בוועדה חברו אנשי מקצוע המלמדים שיווק ופרסום במוסדות להשכלה גבוהה, אנשי שטח ונציגי האקדמיה ללשון. ברשימה חידושים רבים:
- אֲתָרוֹן (minisite)
- כְּרָזָה נִגְלֶלֶת (roll-up)
- מִדְמֶה (mock-up, גרסת ניסוי של מודעה או פרסומת)
- פִּרְסוּם חַתְרָנִי, שִׁוּוּק חַתְרָנִי (במקום פרסום גרילה, שיווק גרילה)
- קִהוּל (targeting, זיהוי ובחירה של קהל היעד וריכוז מאמצי השיווק והפרסום בו)
- רַחֶשֶׁת (buzz); מִלַּת רַחַשׁ (buzz word)
- רִעֲיוּן (ideation, העלאת רעיונות והצגתם)
- רַעֲיוֹנָאוּת חָזוּתִית (art); רַעֲיוֹנַאי חָזוּתִי (art director)
- רַעֲיוֹנָאוּת מִלּוּלִית ((copywriting
- שִׁוּוּק מְעָרֵב (engagement marketing)
- שֶׁתֶף (feed; מילה זו תחליף את המילה "היזן" שקבעה האקדמיה בעבר)
- תִּסְחֹרֶת (merchandise, מוצרים הקשורים למותגים; המונח נוצר על פי המונח תִּסְחוּר merchandising – הפעולות הנלוות לשיווק של מוצר)
כן נקבעו חלופות עבריות (שאין בהן חידוש) למילים לועזיות נפוצות בתחום השיווק והפרסום: במקום ליד (lead) – מתעניין; במקום ריץ' (reach) – הגעה; במקום vlog – יומן רשת מוסרט. עוד נקבע המונח מְנַהֵל תִּיק לָקוֹחַ (account manager) במקום המונח הרווח והמוטעה תקציבאי.
הוועדה למונחי בריאות הציבור הכינה רשימה של מונחי עישון בסיסיים ובהם 'עישון סביל' או 'עישון כפוי' (passive smoking, second-hand smoking), ו'עישון שִׁיּוּרִי' (third-hand smoking). הוחלט שלא לקבוע מונח ייחודי ל־vaping אלא להסתפק בצירופים 'עישון בְּאִרְסוּס' (אֶרְסָס הוא ארוסול) או 'שימוש בסיגריה אלקטרונית'.
הטכנולוגיה מקבלת שפה
עוד אושרה רשימה של כ-260 מונחי ארכיונאות, ובהם מונחים המשקפים את הטכנולוגיה בת ימינו המשמשת את הארכיונאים. הוועדה שהכינה את המונחים קמה ביוזמת הנהלת האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע, ורשימת המונחים העדכנית תיכלל במילון הרב-לשוני הבין-לאומי של מועצת הארכיונים העליונה (ICA). ברשימה נקבעו הפועל לְאַרְכֵּן ושם הפעולה אִרְכּוּן לציון פעולת האחסון וניהול הרשומות בארכיון (במקום "לארכב" ו"ארכוב").
האקדמיה אישרה כמה החלטות בדקדוק, ובהן ההחלטות האלה:
- המילה חַט (שן הפיל) היא זכר או נקבה, ונטייתה ברבים היא חִטִּים וגם חַטִּים.
- המילה שְׁתַּיִם עם אותיות מש"ה תנוקד בדגשים בשי"ן ובתי"ו, למשל: הַשְּׁתַּיִם, מִשְּׁתֵּי־.
- המילים נֵד, קוּף (המחט) משויכות לשורשי ע"ו ונוטות ללא דגש: נֵדֵי־(מים), קוּפי מחט.
- אושרה הצורה הרווחת שִׁימְפַּנְזָה, ונקבע שמין המילה נקבה.
רשימות המונחים המלאות וההחלטות בדקדוק מתפרסמים באתר האקדמיה ללשון העברית.
רונית גדיש, ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה, אמרה שמפעל המינוח המתמשך של האקדמיה הוא פרי שיתוף פעולה מבורך בין אנשי מקצוע ובין נציגי האקדמיה ללשון העברית, החוברים יחד בוועדות המינוח המקצועיות ופועלים בהתנדבות ובמסירות. "כעובדי האקדמיה אנחנו מתרגשים מן המחויבות של חברי הוועדות לעבודתם האורכת שנים, ומגיעה להם תודה גדולה," הדגישה גדיש, והוסיפה: "כמעט בכל יום מגיעות אלינו בקשות לקביעת מינוח עברי המלמדות על הצורך האמיתי במפעל זה. אנחנו משתדלים להיענות לבקשות הן דרך הוועדות המקצועיות הן במסגרות אחרות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו