"חשבנו שאדמת ישראל עשויה מזהב"

כשהיה בן 10, עלה גטהון סמני לישראל עם משפחתו מאתיופיה במסגרת מבצע שלמה. בני המשפחה לבשו בגדים חגיגיים ועלו לטיסה, מייחלים להגיע אל הארץ המובטחת ולהתחיל בישראל חיים חדשים.

"זה היה כמו יציאת מצרים, הוציאו אותנו בלילה והיה חשש לחיינו", הוא משחזר, 30 שנה אחרי המסע הבלתי נשכח. "היתה התרגשות עצומה. ציפינו לראות את ירושלים ואמרו לנו שהאדמה בישראל עשויה מזהב. העלייה היתה חשאית וגם המוסד היה מעורב. התנאים היו קשים. ישבנו על הרצפה של המטוס ושרנו 'דוד מלך ישראל'. זקני העדה חלמו כל החיים להגיע לירושלים - ראיתי את זה בעיניים הבורקות שלהם".

אחרי הנחיתה בארץ גטהון ומשפחתו הועברו לטבריה. "זה לא היה מה שציפינו לו", הוא משתף, "לא החזון שאבות אבותינו ציפו לו. אחרי שנה וחצי עברנו לנתיבות ומאז אני גר בנתיבות".
גטהון רצה להשתלב בחברה והתגייס לשירות קרבי. "התגייסתי בתור לוחם והייתי טירון של נ"מ. באחד הימים בטירונות הוציאו אותנו באמצע - והתבקשנו לאבטח את עפרה.

הייתה לנו היתקלות עם מחבלים בפעולה מבצעית ונפצעתי בברך. שני חברים שלי נהרגו. מאז אני נכה צה"ל - גם פיזית וגם הלום קרב". 
למרות פציעתו וההתמודדות עם מצבו הרפואי, גטהון אימץ גישה חיובית והוא מעודד התנדבות ותרומה למען המדינה: "העולם של הלומי קרב הוא עזרה ואהבה.

אני עובד עם נוער בסיכון. זו השליחות שלי. אני עוזר לקהילה האתיופית בנתיבות. אני אומר לצעירים שצריך להתגייס ולהתנדב כי כשאתה בפנים יש לך כוח. חשוב גם שיהיו שוטרים מהעדה האתיופית, ולהפסיק עם המילה 'מקופחים'. יש לנו דור חדש ואני רוצה שהוא יגדל לעתיד טוב. אני אומר לנוער בנתיבות לעבוד מהראש ולא מהרגש. אני מתכוון להמשיך בשליחות. המסר שלי אליהם הוא ללכת ללמוד ולהצליח".

בתור תושב נתיבות, השבועיים האחרונים, שבהם התנהל מבצע שומר החומות, היו מתוחים עבור סמני. הוא מתאר כי סבל מכך שאין בשכונה שלו מיגון מתאים. "אני נכה צה"ל ללא מיגונית. יש רק מקלט רחוק, שאני לא יכול להספיק להגיע אליו בגלל הפציעה שלי. בתור לוחם - אני זועק. כל אזעקה לקחה אותי 20 שנה אחורה והחזירה לי את הטראומות. האזעקות תפסו אותי עם ילדיי וזה לא היה קל.

המצב שאין אצלנו מיגוניות זו הפקרה שלנו, ובעיקר של המבוגרים. הקשישים אפילו לא יכלו לרדת במדרגות בזמן האזעקות. אני מצפה ליחס ראוי".

בהתייחס לסיום המבצע אומר סמני: "הפסקות האש נותנות לחמאס הזדמנות להתחמש, וגם צריך לזכור שיש את גזרת הצפון. למרות הפציעה המשכתי לשירות מלא, וגם גייסתי לוחמים כי זו הארץ שלנו ואנחנו צריכים להגן עליה".