לאחר שנים של ניסיונות להסדרת מעמדם בחוק, יוצאים המטפלים באמנות למאבק נגד משרד הבריאות, בדרישה להכרה ולהסדרת התחום. לדברי עדנה לשם, יו"ר יה"ת (האיגוד הישראלי לתרפיה על ידי יצירה והבעה, י"ב), "בישראל יכול אדם לקום בבוקר ולהחליט שהוא מטפל. מדובר בטרמפיסטים שמשחקים בחיי אדם והורסים את המקצוע."
המעסיקה הגדולה ביותר של מטפלים היא מערכת החינוך, בעיקר במוסדות החינוך המיוחד. המטפלים מטפלים בקשת רחבה של תסמינים נפשיים בילדים, נוער ומבוגרים כאחד. בין השאר, הם משולבים בבתי חולים פסיכיאטריים, בתחנות לבריאות הנפש, במסגרות לשיקום חולה נפש בקהילה, במוסדות לגמילה מסמים ומאלכוהול, במרכזים לנפגעי תקיפה מינית, במרכזים לנפגעי טראומה ובטיפול באוכלוסיות נוספות בסיכון גבוה.
אף שבישראל פועלים כיום יותר מ-5,000 מטפלים באמנות, בניגוד למקצועות הרפואה, הסיעוד והמקצועות הפרא-רפואיים, אין למקצועות הרפואה המשלימה, על כל ענפיה, מעמד ומסגרת מוסדרת לפעילות. המשמעות הנגזרת מכך היא שכל העולם הטיפולי מתנהל למעשה ללא יד מכוונת וללא פיקוח ובקרה על תהליכי ההכשרה של המטפלים, תנאי הקבלה למקצוע, התנאים שבהם ניתנים הטיפולים, מה אסור ומה מותר למטפל לבצע וממה יש להימנע. אין גם יכולת מעקב אחר איכות הטיפולים, ואין מענה למטופלים שנעשה להם עוול במסגרת קבלת טיפול רשלני.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
ממשרד הבריאות נמסר כי התחום "לא הוסדר עד כה בחוק, שכן עד לאחרונה לא היה מדובר במקצוע אקדמי, כי אם בלימודי תעודה. המשרד פירסם במשך השנים קריטריונים להעסקת מטפלים באמנות במוסדותיו, וכך גם עשו במשרד החינוך. לאחרונה מספר מוסדות לימוד שינו את מסלולי הלימוד מלימודי תעודה ללימודי תואר שני בתחום, ובכוונתנו לבחון את האפשרות להסדרת המקצוע."
ממשרד החינוך נמסר כי "טיפול באמצעות אמנויות חיוני מאין כמוהו כדי לקדם את התלמידים, ויש בו כדי להקל על הסתגלות התלמידים למסגרת החינוכית. מטפלים באמנויות מועסקים לפי מחוון שנבנה בהסכמה עם משרד הבריאות, ושמתבסס על חוזר מנכ"ל משרד הבריאות ועל פי דרישות המל"ג, והוא מגדיר את ההכשרה הנדרשת לעבודה במערכת החינוך. המטפלים באמצעות אמנויות מפוקחים על ידי מפקחי החינוך המיוחד במשרד ובמחוזות."
בהכנת הידיעה השתתפה מיטל יסעור בית-אור