בית המשפט המחוזי בירושלים החליט היום (רביעי) כי על מדינת ישראל לפצות את סלומון רדאי בסכום של 600,000 שקלים על 4.5 שנות מאסר שריצה, זאת לאחר שזוכה מאשמת רצח בת זוגו בשנת 2003. רדאי זוכה לפני כשנה לאור פגמים שנפלו בשלוש הודאותיו בפני המדובב וכן קשיים בעדויות נוספות שהובאו בפני בית המשפט.
לאחר זיכויו של רדאי הגישו עו"ד ודים שוב, הסניגור הציבורי המחוזי מחוז ירושלים, ועו"ד מאיה ברקאי מהסניגוריה הציבורית, בקשה לפצותו על מעצרו בהתאם לסעיף 80 לחוק העונשין. על פי סעיף זה, רשאי בית המשפט לצוות על אוצר המדינה לשלם לנאשם על הוצאות הגנה, ועל מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה או בשל אישום שבוטל.
בית המשפט החליט: רדאי יפוצה בשש מאות אלף ש"ח // צילום: אורן בן חקון
בבקשה לפיצוי נטען כי המדינה ביקשה לבסס את הרשעתו של רדאי על שתי ראיות מרכזיות: האחת, הודאותיו לפני סוכן שעמדו בסתירה מוחלטת לראיות האובייקטיביות ולממצאים הפורנזיים. השנייה, עדויות ראייה של שתי עדות נוספות בדבר מפגש שלו עם המנוחה. בעדויות אלו נמצאו סתירות מהותיות והן הושגו באמצעות לחצים קשים ואמצעי חקירה פסולים. בשני המקרים המדינה לא פעלה על פי חובתה ולא בחנה כראוי את הראיות המרכזיות, הן ביחס להודאותיו בפני סוכן והן ביחס להודעותיהן של העדות טרם הגשת כתב האישום. לטענת עורכי הדין, בחינה ראויה של ראיות אלו הייתה מובילה למסקנה כי מדובר בראיות דלות, בעלות משקל אפסי, כפי שקבע בית המשפט בהכרעת הדין.
כמו כן, התייחסו עורכי הדין בעתירה לנסיבות הקיצוניות של תיק זה ובהם האופן הקיצוני בו נוהל, משקל הראיות שנקבע כי הוא "דל ואפסי", הפגמים המהותיים שנפלו בדבר הפעלת סוכנים והפעלת לחץ בלתי סביר ופסול על שתי העדות. כמו כן, התייחסו גם למחדלי חקירה, ובכללם אי-בדיקת טענת אליבי, היעדר תיעוד מלא של פעולות החקירה ואובדן חומר חקירה רב ומשמעותי. לכל אלו מתווספת תקופת מאסרו של רדאי שכללה 1,643 ימים בתנאי הכליאה הקשים השוררים בבתי הכלא בישראל. לפי כל אלו ביקש רדאי נסיבות אישיות המצדיקות פיצוי.
עוד בנושא:
זוכה מרצח בת זוגו בגלל פגמים בהודאה
כך ינסה זדורוב לזכות במשפט חוזר
דו"ח הסנגוריה: ביקורת על השימוש במדובבים
המדינה התנגדה לבקשה וטענה כי הראיות שנאספו ערב הגשת כתב האישום, וכן אלו שהובאו במהלך שמיעת הראיות, הקימו סיכוי סביר להרשעת המבקש. בית המשפט קיבל כאמור את טענותיו של רדאי וקבע על מתן פיצויים בגובה 600,000 שקלים. בנוסף, התייחס בית המשפט בקביעתו לנסיבותיו האישיות של העותר המצדיקות פיצויים: תקופת מעצר ממושכת, הפגיעה הקשה בשמו הטוב, הרחקתו ממשפחתו ומסביבתו הקרובה, פגיעה כלכלית קשה בשל הפסקת עבודתו וכן מצוקתו הנפשית הקשה, דבר שהגיע עד לכדי נטילת תרופות פסיכיאטריות בימי מעצרו.
בית המשפט ביקר את המדינה על כך שלא הפיקה לקחים, זאת למרות הביקורת שנמתחה על פעולות חקירה ומחדלי חקירה משמעותיים וחמורים. בנוסף טען בית המשפט כי על אף בקשת בית המשפט, לא הוצג אף מסמך כלשהו בכתב, בין אם על ידי הפרקליטות ובין אם על ידי המשטרה, אודות הפקת לקחים או הנחיות הגורמים המתאימים למניעת תקלות עתידיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
