נציב התלונות על הפרקליטות השופט דוד רוזן מסר בתגובה לפנייה של עו"ד יוסף עזרא כי כל החומרים בפרשת הרפז עמדו בפני גורמי החקירה, ולכן ראוי היה שעילת סגירת התיק של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, תופיע ברישומי המשטרה, ולא כפי שנעשה.
לטענת הנציב היה צריך לסגור את התיק מחוסר אשמה כפי שסברה הפרקליטות אחרי החלטת בג"ץ. הדברים נאמרו במכתב תשובה לתלונה עו"ד עזרא בעקבות הפרסומים שלפיהם נסיבות סגירת התיק נגד מנדלבליט אינן עולות בקנה אחד עם מנהל תקין ושמירה על טוהר המידות ושלטון החוק.
פרשת הרפז - הסוף // צילום: פז בר
לטענתו של עזרא, נראה כי עדויות וראיות רבות לא עמדו לפני הנוגעים בדבר בזמן הרלוונטי, וכי כיום עושה ד"ר מנדלבליט מעשים הפוגעים באמון הציבור, אשר יש בהם לסכל בירור האמת. כמו כן הלין עו"ד עזרא על מינוי של מנדלבליט לממלא מקום פרקליט המדינה במקומו של עו"ד דן אלדד וטען כי מדובר במינוי שנעשה בחוסר תום לב, דבר הפוגע בעבודת הפרקליטות.
הנציב רוזן הסביר כי בדק אם ידוע כיום על קיומו של חומר רלוונטי לחקירת פרשת הרפז, אשר לא היה בפני הפרקליטות, כשהחליטה על סגירת התיק. למרות שלא נשאל על כך, רוזן בחר להתייחס להחלטת הפרקליטות בדבר עילת הסגירה של התיק ותיעודה ברישום המשטרתי.
הפרקליטות טענה כי חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, עמדה הן בפני ועדת האיתור למשרת היועץ המשפטי לממשלה, הן בפני ממשלת ישראל שאישרה את מינויו של ד"ר מנדלבליט לתפקיד, והן בפני בג"ץ בעתירה נגד המינוי.
עוד טענה הפרקליטות כי "באשר להאזנת הסתר שנגנזה, בתחילה איש לא שם לב שמדובר בהאזנת סתר, לרבות מנדלבליט עצמו, "שההקלטה הושמעה לו במהלך החקירה, והוא אף התייחס אל האמור בה. אולם, כעבור יומיים, לאחר שמנדלבליט שם לב לכך שמדובר בהאזנת סתר, והסב לכך את תשומת לבם של החוקרים, מיד נגנזה הקלטת האזנת הסתר ונמחקה כל התייחסות אליה".
עוד בנושא
"הפצ"ר מנדלבליט שיקר ליועמ"ש והיטה החקירה"
מנדלבליט, אין איש שהוא מעל לחוק - שים את המפתחות | דעה
פרשת הרפז: מבקר המדינה דחה את בקשת שר המשפטים אוחנה
הנציב רוזן החליט לקבל את עמדת הפרקליטות שטענה כי כל ההקלטות בפרשה, ובכלל זה הקלטת האזנת הסתר, היו מוכרות לגורמי אכיפת החוק שעסקו בעניין אותה עת, במסגרת ההחלטה לחקור את מנדלבליט באזהרה.
הנציב מסביר כי משום שהחומרים היו בפני שופטי בג"ץ בעתירה נגד מינויו של מנדלבליט והוא קבע בהרכב של חמישה שופטים פה אחד שלא דבקה בהתנהלותו של מנדלבליט רבב, הוא מקבל זאת. וכך כתב הנציב בהחלטתו: "מהתייחסות הפרקליטות עולה בבירור, כי כלל החומרים הרלוונטיים לחקירתו של ד"ר מנדלבליט בפרשה, ובכלל זה החומרים שמצאו את דרכם אל אמצעי התקשורת, עמדו בפני גורמי החקירה והפרקליטות בזמן אמת.
"זאת, למעט הקלטה אחת, הקלטת האזנת הסתר, שאף היא עמדה, בשלב הראשון, לנגד עיניהם של חוקרי המשטרה והפרקליטות. אולם, משהתגלה מאוחר יותר כי מדובר בהאזנת סתר, התעלמו גורמי אכיפת החוק מקיומה מאותו מועד ואילך, כנדרש מהם על פי חוק.
משנחה דעתי כי חומר החקירה, המותר על פי דין, עמד בפני גורמי החקירה ומקבלי ההחלטות, לא מצאתי לקבל טענתך, לפיה לא עמד בפניהם כלל החומר הרלוונטי לחקירת פרשת הרפז עובר לקבלת ההחלטה בעניינו של ד"ר מנדלבליט".
עוד כתב הנציב כי "הקלטת האזנת הסתר הוכנסה לכספת המשטרה, מהטעם שהייתה מניעה משפטית להמשיך לעשות בה שימוש, ולא מכל סיבה אחרת. כל טענה אחרת, המייחסת שיקולים זרים ופסולים ל"גניזת" ההקלטה, או לשימוש כזה או אחר שנעשה בה, היא טענה שקרית שאין לה כל בסיס".
הנציב רוזן מתייחס גם להימנעות מעילת סגירת התיק שעליה דובר בפרסומים השונים בהם עולה, כי פרקליט המדינה שי ניצן נמנע מלהורות מהי עילת הסגירה שתירשם במחשב המשטרתי, דבר שהוביל להשארת תיק החקירה של מנדלבליט פתוח ברישומי המשטרה: "השארת תיק החקירה של ד"ר מנדלבליט פתוח ברישומי המשטרה, עומדת בניגוד לאופן סגירת התיקים לגבי חשודים אחרים בפרשת הרפז, ואף אינה תואמת את חוק סדר הדין הפלילי... אין מדובר בעניין טכני.
"תיק משטרה פתוח בעבירות חמורות אינו דבר של מה בכך והינו, עבור רבים, בבחינת כתם, המשליך על יושרת האדם, ועלול לעורר תהיות ומחשבות, שיש בהן לפגוע בשמו הטוב, כמו גם באמון הציבור בנושא המשרה הציבורית וכלל כוחו ומעמדו הציבורי. הנה נא, הותרת תיק המשטרה פתוח הינה בבחינת התנהלות בלתי ראויה".
רוזן אף מודה בהחלטתו כי בינו לבין מנדלבליט חלה היכרות ארוכת שנים מאז היה פקוד שלו בשירות בצה"ל בין השנים 1988-1990 "ומאז נפגשו דרכינו לא פעם, הגם שלא בתדירות גבוהה, בבחינת מכרים ותיקים".
הנציב מסביר כי למרות ניגוד העניינים המובנה שבניהם עליו לקבל את ההכרעה בעניינו: "עם זאת, לעיתים עשויות להתגבש נסיבות, היוצרות הכרח להפעלת סמכותו של עובד הציבור, אף שהוא מצוי במצב של ניגוד עניינים... בנסיבות דנן, הנציבות היא הגוף הציבורי המוסמך לבחון, מכוח חוק, תלונות נגד מייצגי המדינה בערכאות".
הנציב גם מסביר כי הדבר עשוי היה להיבחן במסגרת בדיקה מערכתית של מבקר המדינה אלא שהמבקר מסר בחר שלא לטפל בכך. "במצב דברים זה, נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות היא הגוף היחיד המוסמך להידרש לתלונה בעניין התנהלות היועץ המשפטי לממשלה, ולפיכך, על יסוד דוקטרינת 'כורח השעה', הנני סבור כי אין בהיכרותי הטובה עם הנילון כדי לשמש אבן נגף מפני בירור התלונה".
