ניתן לטעון כי סדר היום של מדינת ישראל מוכתב בידי חשוד בפלילים, המשתמש בשליטתו חסרת המצרים כדי להשחית את המערכת הציבורית כולה. רבים, רבים מדי, גם במערכת המשפט, משתפים פעולה עם אותו "חשוד" ומאפשרים לו לפעול ללא לאות, כשרק ענייניו האישיים עומדים לנגד עיניו.
אולם היה מקום לחשוב שלפחות ראשי מערכות האכיפה לא ישתפו איתו פעולה. אותם בכירים שנחשפו מקרוב לדרכי הפעולה העברייניות שלו, במקום להחרים אותו ולהפוך אותו למוקצה מחמת מיאוס, משחרים לפתחו. הנה, אפילו מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך, ממש נמרח עליו לעיני כל.
הכוונה כמובן לעיתון, "ידיעות אחרונות". אפשר כמובן גם לדבר על העורך שלו, נוני מוזס, אבל אני בוחר לדבר דווקא על העיתון עצמו, "ידיעות אחרונות". לקוראי מאמר זה ששפר עליהם גורלם והם אינם משפטנים, אולי נראה תמוה להשתמש במילים "חשוד בפלילים" בכל הנוגע לעיתון. לעומת זאת, עורכי הדין, ובמיוחד עורכי הדין שעוסקים בפלילים, יודעים שתאגיד - חברה, עמותה, או אגודה - יכול להיות חשוד בפלילים, להיות מועמד לדין ואפילו לקבל עונש מבית המשפט.
אלשיך: ''אם יסתבר שכשלנו בחקר האמת, אראה זאת ככישלון שלי'' // צילום: Newsenders
על פי החשדות, הצעת השוחד שבגינה עומד לדין ארנון מוזס, המו"ל של "ידיעות אחרונות", הייתה אמורה להתבצע באמצעות כלי התקשורת שבבעלותו ולטובת כלי התקשורת שבבעלותו. חיסול המתחרה החשוב שאתם קוראים כעת, היה משרת את התאגיד, את העיתון "ידיעות אחרונות", לא פחות, ואולי יותר ממה שהיה משרת את נוני מוזס עצמו.
אם כן, מדוע לא הוגש כתב אישום גם נגד ידיעות אחרונות? ההחלטה נמצאת על השולחן בפרקליטות וממתינה זמן רב. אפשר לחשוב על סיבות רבות מדוע נמנעת הפרקליטות מלזמן לשימוע ולהעמיד לדין את העיתון, אבל קשה מאוד להבין כיצד ההימנעות הזו מסתדרת עם המדיניות הרשמית של הפרקליטות בעניין העמדה לדין של תאגידים.
המדיניות פורסמה ב־2 באוקטובר 2019. אתם בוודאי זוכרים את התאריך. זהו היום שבו עו"ד ליאת בן ארי עשתה את ההכנות האחרונות לחופשתה המתוכננת מראש, וזהו גם היום שבו התחיל השימוע של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
בהנחיית פרקליט המדינה נכתב כי "נקודת המוצא היא שככל שקיימת תשתית משפטית וראייתית וקיים אינטרס ציבורי בהעמדה לדין את התאגיד, יש להעמיד לדין. במובן זה, אין הבדל בין יחיד לתאגיד".ההנחיה גם קובעת, כי "יש לבחון אם מדובר בתאגיד המספק שירות לציבור; מרכזיותו של התאגיד במשק; היקף פעילותו ועסקיו; חיוניות השירותים המסופקים על ידי התאגיד וכדומה. ככל שפרמטרים אלו מתקיימים, כך יגבר האינטרס הציבורי שבהעמדה לדין". עוד קובעת ההנחיה שמעורבות של נושאי משרה בכירים בעבירות היא שיקול משמעותי בעד העמדה לדין.
עוד בנושא:
תלונה: "אלשיך אובססיבי ותאב פרסום"
פרשת גנץ-אלשיך: אין חקירות בין חברים
הפשרה שתמנע בחירות? "הקפאת מינוי הבכירים עד למסקנות הוועדה בנושא"
ניתן לתמוה אם העובדה שאותו חשוד בפלילים, עיתון "ידיעות אחרונות", ממשיך לקבוע את סדר היום, מקנה לו חסינות מפני העמדה לדין.
כותב שורות אלה הביע כמה פעמים בעבר את עמדתו, לפיה לא היה מקום להעמיד את נוני מוזס לדין בתיק 2000. סיקור אוהד, כמו גם ניסיון לעשות שימוש בו לטובת השגת מטרות שונות, לא יכול להוות שוחד, על פי תפיסתי. מובן שבאותה מידה, לשיטתי גם אין להעמיד לדין את העיתון "ידיעות אחרונות", מאותן סיבות. אך העובדה שמעשה אינו פלילי, לא הופכת אותו לראוי, רצוי או לגיטימי בעיניי.
לאלשיך אין תירוץ, הוא סובר שמדובר בשחיתות. הוא סובר שמדובר בפלילים, והוא משתף פעולה עם החשוד, עם הכלי לביצוע העבירות החמורות ביותר בתחום טוהר המידות, כדי לקדם את ספרו החדש, "ערכים במבחן", באדיבות העבריין לכאורה. איני יודע באילו ערכים מדובר, אך הציון במבחן הוא נכשל.
הכותב הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו