"עילת סגירת התיק נגד בן־ארי - חוסר עניין לציבור"

עיריית ראש העין מסרבת למסור את עילת הסגירה לתיק החקירה נגד המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד ליאת בן־ארי, ובן זוגה אביב שווקי. כך עולה מהערעור שהגיש חבר מועצת העיר חנוך עוז לפרקליטות המדינה והגיע לידי "ישראל היום" נגד סגירת התיק.

לטענת התביעה בראש העין, עילת הסגירה היא "מסמך פנימי", ועל כן עוז לא זכאי לעיין בו – על אף שהיה זכאי לעיין וקיבל את יתר החומרים להגשת הערר, אחרי שהתעקש לקבלם. לדברי עוז, גורמים בעירייה מסרו לו כי עילת סגירת התיק הינה "היעדר עניין לציבור". עוז מוחה בתוקף על עילה זו ואומר ל"ישראל היום" בציניות, "אם תשאל את הציבור, נראה לי שהוא דווקא מאוד יתעניין בתיק הזה". לדבריו, "אין דין אחד שווה לכולם אלא יש עמך הפשוט ויש המורמים מעם – אנשי הפרקליטות".

בן־ארי הודתה כאמור בעבירות בנייה שנעשו בנכס השייך לה ולבן זוגה בראש העין, ושפוצל בניגוד לחוק לדירת קרקע ודירת מרתף. פנינו לדייר שהתגורר במרתף עד לספטמבר האחרון, אך הוא סירב לשוחח עימנו. עורך הדין ששמו מופיע על החוזה מכחיש כל קשר לאירוע. שמותיהם המלאים של הדייר ועו"ד שמורים במערכת. עו"ד בן־ארי סירבה להגיב לפנייתנו. התובעת של ראש העין תגיש תגובתה בימים הקרובים, ולאחר מכן תידרש פרקליטת המחוז להכריע בסוגיה.

עוז מטיח בבן־ארי כי היא "מתארת באופן שיקרי", את הדרך שבה השיג מסמכים בפרשה. לטענת בן־ארי, עוז למעשה גנב מסמכים הנוגעים אליה. לטענתה הוא "נכנס למשרדי מחלקת האכיפה, ובוודאי מחוץ לשעות הפעילות, צילם ונטל שלא כדין מסמכים מתוך תיק הפיקוח של הבית". עוז כאמור מכחיש, וטוען כי קיבל את המסמכים באופן מסודר באמצעות התובעת העירונית.

מכתב הערעור נחשפים פרטים נוספים מהתיק. על פי כתב הערעור: בן־ארי ובן זוגה רשמו הכנסות בגובה של כ־100 אלף שקלים מהשכרת הנכס בשנה החולפת, וכי החל מהשנה צפוי הזוג ליהנות מהכנסה שנתית של כ־80 אלף שקלים מדמי השכירות – זאת על אף עבירות הבנייה והפרת תנאי המכרז שלפיו הדירה מיועדת למגורים בלבד. בנוסף, עולה טענה בנוגע לסתירה מהותית בין גרסת בן־ארי לזו של שווקי בנוגע למועד אכלוס הדירה, באופן המקיים חשד לכאורה של אכלוס ללא טופס 4 לאכלוס. לטענת עוז, לכאורה בני הזוג גם לא דיווחו לעירייה על הדייר במרתף ולא המציאו את חוזי השכירות לחוקרים – על אף בקשותיהם החוזרות ונשנות.

עוד נטען כי בן־ארי מיאנה מלהתלונן על אכיפה בררנית כנגדה - למרות תלונותיה החוזרות ונשנות בנושא: "הגברת ליאת בן־ארי שאלה האם הבית ממול ובתים בכלל ברחוב זה נבדקו, טענה לאכיפה בררנית נגדה וכי רק ביתה באזור זה נאכף", נכתב במזכר שחיבר החוקר בפרשה.

ממסמכים שהגיעו לידי "ישראל היום" עולה כי בהשוואה לתושבים בראש העין שביצעו עבירות דומות – היחס המפלה שקיבלה בן־ארי היה דווקא לטובתה מצד התביעה בראש העין – כולל כתב אישום שהוגש נגד זוג תושבי העיר ששיכן בנכס שלו קשיש עיוור.

על פי כתב הערעור, עו"ד בן־ארי הציגה גם נתונים לא נכונים לכאורה בפני נציב הביקורת על הפרקליטות: לטענתה, ב־3 השנים האחרונות הוגשו לוועדת תכנון ובנייה בראש העין "למעלה מ־200 בקשות לפיצול... למעלה מ־95% הוגשו בדיעבד ומרביתן אושרו" – זאת במטרה לבסס אכיפה בררנית נגדה. בפועל, לפי בדיקת עוז, ב־3 השנים האחרונות הוגשו פחות מ־100 בקשות, ואושרו רק כמחצית מהן – נתונים שונים בתכלית מאלו שהציגה בן־ארי.

עוז מציין כי נתונים אלו לא כוללים את מספר האנשים שכלל לא זכו לפתוח תיק, או להגיש בקשה – כלומר עצם מתן האפשרות לבן־ארי להגיש בקשת היתר הינו פריבילגיה בפני עצמה.

לא הועברו החוזים

על פי כתב הערעור, עד לסוף 2020 נהנו בני הזוג בן־ארי־שווקי מהכנסות מצטברות של לפחות 104 אלף שקלים (ברוטו) משני הנכסים. המשפחה בקומת הקרקע ממשיכה להתגורר בנכס ומשלמת לבן־ארי ובן זוגה סכום של 78 אלף שקלים בשנה. כזכור, הדירה היתה מיועדת אך ורק למגורי הזוכים במכרז ובני משפחתם, "ולא למטרה אחרת", כלשון תקנון העמותה, כלומר לא להשכרה.

על אף בקשות חוזרות ונשנות של החוקרים - בני הזוג בן־ארי-שווקי לא העבירו לרשויות החקירה את חוזי השכירות. שווקי השיב לחוקרים בעניין זה: "אין לי פה מסמכים", וב־ארי שנחקרה למחרת והתבקשה למסור את המסמכים הנדרשים, טענה בפני החוקרת: "לא ידעתי שביקשת ולא הבאתי". החוקרת המשיכה והבהירה למשנה לפרקליט המדינה: "אני מבקשת שתביאי את המסמכים".

בן־ארי השיבה: "אני אבקש מאביב (שווקי) להביא לכם את זה", ואז הוסיפה: "ככל שיש צורך". כאמור, החוקרים הבהירו כמה פעמים את הצורך.

בערעור של עוז נטען כי התביעה בראש העין "נמנעה במכוון להמשיך לחקור ולבקש את העתק הסכמי השכירות, גם ביחס לדירה בקומת הקרקע וגם ביחס למרתף".

יצוין כי המצאת חוזי השכירות היתה יכולה לסייע לבן־ארי להוכיח טענתה כי לא היתה מעורבת כלל בהשכרת הנכס לדיירים – ועל כן אין לקשור אותה לכאורה לעבירות.

בני הזוג בן־ארי־שווקי גם לא דיווחו לעירייה לכאורה על הדייר במרתף, כשהשוכרת בקומת הקרקע (א' – שמה המלא שמור במערכת) היא זו ששילמה את הארנונה על כלל הנכס. כאשר נשאל שווקי אם דיווח על הארנונה בנפרד בקומת המרתף – השיב: "השאלה הזו לא במקום, אפשר לדווח לארנונה רק אחרי שיש היתר למקום".

החוקרת ממשיכה: "אני אומרת לך שבמחלקת הגבייה מופיעים רק פרטיה של השוכרת בקומת הקרקע + קומה א. מדוע לא דיווחת למחלקת הגבייה על שני השוכרים?". שווקי מודה: "א' משלמת את מלוא הארנונה על כל הבית־על 2 הקומות ועל קומת המרתף".

כאמור בסופו של דבר התביעה בראש העין סגרה את התיק בטענה כי "הנכס הוחזר לקדמותו" – אך לא פירטה אם אכן התבצעו השינויים הנדרשים בנכס. בעירייה לא הגיבו לפנייתנו בנושא. מעיריית ראש העין נמסר: "העירייה תתייחס לטענות שעלו בערר במסגרת תגובתה שתועבר לפרקליטות המדינה, בהתאם להוראות הדין". מהפרקליטות לא נמסרה תגובה.