כשהמדע סותר את המשטרה: הסנגוריה חושפת - ראיות פורנזיות "מכריעות" הביאו לעיוותי דין

דוח חדש שפרסמה הסנגוריה הציבורית לשנת 2024, חושף שורה של הצלחות משפטיות שנרשמו בעקבות ניתוח מעמיק של ראיות פורנזיות: נתוני DNA, איכונים סלולריים, טביעות אצבע, ראיות דיגיטליות וזיהוי חזותי. הדוח מתעד מקרים שבהם שימוש במומחים פורנזיים הוביל לזיכויים, הקלה בעונשים או הסדרי טיעון משופרים לנאשמים, תוך הטלת ספק במהימנותן של ראיות שהיו בעבר “מכריעות” בבתי המשפט.

"ה-DNA נמצא בזירה, אך לא הוכח שהנאשם היה שם"

אחד המקרים הבולטים עוסק בזיכוי נאשם בהתפרצות לבית עסק, לאחר שהוכח כי DNA שנמצא בזירה עשוי היה להיות מועבר משנית. מומחית ההגנה, ד”ר נוית חבר, סיפקה חוות דעת שהעלתה ספק באמינות הראיה. בית המשפט קבע כי קיים ספק סביר בנוגע לאשמתו של הנאשם וזיכה אותו.

במקרה אחר, נאשם שהואשם באונס בנסיבות מחמירות, הצליח להוביל להסדר טיעון מקל לאחר שמומחים מחו”ל קבעו כי השיטה שבה נותחו ראיות ה-DNA אינה מוכרת בפסיקה.

שני מקרים נוספים ממחישים את השפעתו של ניתוח מדויק של איכונים סלולריים. במקרה הראשון, נאשם זוכה מאשמת אונס לאחר שהוכח כי האיכון הסלולרי שלו אינו תואם את גרסת המתלוננת. במקרה נוסף, במסגרת חקירת סדרת גניבות רכבים, מומחה ההגנה ערער על מהימנות האיכון הסלולרי ששימש את התביעה להפללת הנאשם, ולאחר חקירת עדות המומחה נמחקו מספר אישומים חמורים מכתב האישום.

בתיק נשק שבו התבססה ההפללה על טביעת אצבע שנמצאה על רימון, הציגה ההגנה חוות דעת מומחה שהבהירה כי טביעת האצבע עשויה הייתה להיות מועברת ולא להימצא ישירות על הרימון בזמן שהוחזק. בעקבות זאת, כתב האישום תוקן והנאשם הורשע רק בסיוע להחזקת נשק, ונידון לתשעה חודשי עבודות שירות בלבד.

"זיהוי על בסיס סרטון מטושטש אינו מהווה ראיה מספקת להרשעה"

במקרה חמור של עבירת אלימות, זיכה בית המשפט נאשם, אף שזוהה על ידי שני עדי ראייה. בית המשפט קבע כי זיהוי על פי היכרות מוקדמת אינו מבטל את האפשרות לטעות, וכי זיהוי על בסיס צפייה בסרטון מטושטש אינו מהווה ראיה מספקת להרשעה. במקרה אחר, זיכוי נאשם מהצתה לאחר שהוכח כי ראיית הזיהוי המרכזית – סרטון מצלמות אבטחה – הייתה באיכות נמוכה ולא ניתן היה לזהות באמצעותה את פניו בבירור.

תיק רצח שהתנהל בבית המשפט המחוזי - מרכז, עבר שינוי משמעותי בעקבות עדותו של פרופ’ יהודה היס, שהעלה ספקות באשר לכמות הדקירות שנעשו טרם המוות, בניגוד לטענת התביעה. לבסוף, הנאשם הורשע ברצח בכוונה תחילה אך נמנע ממנו מאסר עולם. בתיק אחר, חוות דעת של רופא משפטי חשפה חבלות קשות שנגרמו לאסיר, בניגוד לטענת הסוהרים כי נפל והחליק. בעקבות זאת, ההליך הפלילי נגדו הסתיים בענישה מותנית בלבד.

"התכתבויות שהוסתרו בטלפון חשפו את האמת"

הסנגוריה הציבורית חשפה גם שורת מקרים שבהם בוצעו חיפושים לא חוקיים בטלפונים ניידים של חשודים, ללא צווים כדין. באחד המקרים, חיפוש לא חוקי בטלפון של נאשם הביא למחיקת 25 עבירות סחר בסמים מכתב האישום. במקרה אחר, שהוכח כי החיפוש במכשיר של נער בוצע ללא נוכחות הורה וללא הסכמתו המודעת, מה שהביא למחיקה של אישום באיומים.

תיקים פליליים רבים עברו תפנית דרמטית בזכות חשיפת ראיות דיגיטליות סותרות. באחד המקרים, החשוד שוחרר לאחר שהתברר כי בטלפון הנייד שלו נמצאו התכתבויות המזכות אותו, אותן החוקרים לא בדקו. בתיק נוסף, שבו הואשם נאשם בעבירות חמורות של קשירת קשר למעשה טרור, מומחה ההגנה הוכיח כי תמונה שנטען שצולמה במהלך “סיור” להכנת פיגוע – צולמה למעשה במהלך טיול במצדה, בהתבסס על נתוני GPS. בעקבות זאת, זוכה הנאשם מהעבירות.

הדוח גם מציין כי בשנת 2024 הוקמה מעבדה פורנזית דיגיטלית בסנגוריה הציבורית, המאפשרת לנתח מכשירי טלפון ומחשבים של נאשמים באמצעים דיגיטליים מתקדמים. בין הישגי המעבדה, שחרור נאשם שהתכתבויות שהוסתרו בטלפון שלו חשפו ניסיון סחיטה מצד המתלוננת נגדו.

הדו”ח מדגיש את השינוי הגובר ביחסה של מערכת המשפט לראיות פורנזיות. מומחים מתחומים שונים – מביולוגיה מולקולרית ועד טוקסיקולוגיה – מצליחים לערער את הביטחון המוחלט שנהגו לייחס בעבר לראיות אלו. המקרים המובאים בדוח מצביעים על כך שראיות שהיו בעבר “מכריעות” אינן בהכרח חד-משמעיות, וכי ללא בחינה מעמיקה ומקצועית, עשויים להתגלות עיוותי דין משמעותיים.