הניסיון לבלום את מינוי השופט עמית לנשיא: מה יקרה אם נתניהו לא יחתום? | עושים סדר

האם חתימת הקיום של ראש הממשלה או שר מטעמו יכולה למנוע את מינויו של השופט יצחק עמית לנשיאות בית המשפט העליון? שעות ספורות לפני הטקס הצפוי היום (חמישי) אחר הצהריים, מתעוררת שאלה משפטית מורכבת לאור מסרים מגורמים בסביבת ראש הממשלה, לפיהם הוא עשוי שלא לחתום על המינוי.

במוקד הדיון עומד סעיף 12 לחוק יסוד: ״נשיא המדינה, הקובע כי חתימתו של נשיא המדינה על מסמך רשמי טעונה חתימת קיום של ראש הממשלה או של שר אחר שהחליטה עליו הממשלה, זולת מסמך הקשור בכינון הממשלה או בפיזור הכנסת.״

מומחים משפטיים מהאקדמיה חלוקים בשאלת המשמעות המשפטית של חתימת הקיום והשלכותיה האפשריות על המינוי.

"אין באמת מחלוקת, זהו ניסיון נוסף לפגוע בלגיטימציה של המינוי," קובע פרופ' יניב רוזנאי. "צריך להבחין בין חתימת קיום שהיא עם שיקול דעת, לבין חתימת קיום שהיא חובה או דקלרטיבית. כשהנשיא נותן כתב מינוי זה אקט טקסי, זו לא סמכות של שיקול דעת כמו בחנינות למשל."

לדברי פרופ' רוזנאי, "כל פרשנות אחרת תקנה לראש הממשלה זכות וטו על בחירת שופטים. ברור שזו לא הכוונה והדבר חותר תחת כוונת המחוקק. האקט הקונסטיטוטיבי הוא הוועדה לבחירת שופטים"/ פרופ׳ רוזנאי מציין כי הדבר לא הגיוני מבחינת העיקרון הפרדת הרשויות.

עמדה מורכבת יותר מציג ד"ר יעקב בן שמש: "על פי חוק יסוד הנשיא כל מסמך רשמי שהנשיא חותם עליו, ראש הממשלה צריך לחתום עליו. השאלה היא מה קורה אם ראש הממשלה מסרב לתת חתימת קיום - זו שאלה קשה שאין לה תשובה פשוטה."

"בנסיבות העניין הספציפי הזה נראה לי שיהיה מוגזם ומוזר לתת לראש הממשלה סמכות לעכב מינוי שהוועדה לבחירת שופטים אישרה," מסביר ד"ר בן שמש. "אבל החוק אומר שמסמך רשמי שהנשיא חתום עליו טעון חתימת קיום. בלי חתימת קיום המעשה לא התקיים ואם ראש הממשלה או שר מטעמו יסרב לחתום, המינוי לא נכנס לתוקף".

פרופ' רוזנאי מרחיק לכת בהשלכות האפשריות של פרשנות מרחיבה לסעיף 12: "אם מתייחסים לחתימת הקיום ככזו שיוצרת את הדין, אז המשמעות היא שנשיא המדינה יכול גם להטיל וטו על חוקים, כי הוא גם אמור לחתום על חוקים. אף אחד לא מעלה על דעתו דבר כזה."

"מעולם לא הועלתה שאלה כזו, כי מעולם לא מונה נשיא שלא על דעתו של ראש הממשלה," מדגיש ד"ר בן שמש. "זה מצב אבסורדי ומביך שמעורר שאלות משפטיות תקדימיות שלא נידונו ולא הוכרעו."

אז האם המחוקק התכוון לתת וטו לראש הממשלה על מינוי שופטים? "אני לא מתיימר להתחקות אחר כוונת המחוקק," השיב ד"ר בן שמש. "החוק כתוב בצורה מאוד ברורה - מסמך רשמי של הנשיא טעון חתימת קיום. מי שקורא את החוק ומבין את המשמעות של המילים 'חתימת קיום', מבין שיש פה בעיה משפטית אמיתית. אי אפשר פשוט לצפצף על זה, למרות שבסוף כנראה זה מה שיקרה."

להערכת המומחים, אם ראש הממשלה יסרב לחתום, הנושא יגיע לפתחו של בג"ץ. "אני מעריך שתוגש עתירה בנושא ותידחה די מהר כי אין לה שום בסיס מהותי," אומר פרופ' רוזנאי. ד"ר בן שמש מעריך שהעניין יוכרע בבית המשפט העליון וכי בצדק עשויה להעלות טענה שהשופטים יפרשו את החוק לטובתו של הנשיא המיועד ״בג"ץ יקבע שבנסיבות כאלה ראש הממשלה חייב לחתום, או יקבע שלא נדרשת חתימת קיום״, אמר.

בשעות הקרובות צפוי להתברר האם יתממש התרחיש של סירוב לחתימת הקיום, ואם כן - דומה כי בג״ץ יצטרך להכריע בסוגייה.