העליון דן בעתירות לגיוס כל תלמידי הישיבות | השופט סולברג: "הזדעזענו ממספר המגויסים"

בדיון שהתקיים היום (רביעי) בעתירת התנועה לאיכות השלטון ופורום מגן, ״אמא ערה״ ו״ישראל חופשית״ בדרישה גיוס כלל תלמידי הישיבות החייבים בגיוס וקביעת קרטריונים ברורי לגיוס וצעדי אכיפה, בפני השופטים נעם סולברג, דפנה ברק ארז ודוד מינץ, נחשף כי למרות התחייבות המדינה לגייס 4,800 תלמידי ישיבות בשנת הגיוס הנוכחית (עד יוני 2025), עד כה התגייסו 916 בלבד.

"קראנו את תגובת המדינה והזדעזענו מכך שמספר תלמידי הישיבות שהגיעו לגיל גיוס עומד על כ-80,000 ועד כה גויסו רק 916", אמר השופט סולברג בפתח הדיון, שהתאפיין באווירה סוערת במיוחד. השופטים הביעו ספק רב ביכולת הצבא לעמוד ביעד הגיוס שנקבע עד יוני 2025.

נציג המדינה, עו"ד אבי מילקובסקי ממחלקת הבג"צים, טען כי הוצאת צווי גיוס ל-80,000 תלמידי ישיבות מצריכה משאבים רבים וכוח אדם שאין בידי הצבא, במיוחד בתקופת המלחמה. לדבריו, המהלך עשוי להשבית כמות גדולה של כוח אדם שיש לו בזמן המלחמה משימות נוספות. "הצבא זועק לעוד חיילים שיישאו בנטל, כל הגורמים גם במערכת הביטחון וגם היועצת המשפטית לממשלה מחויבים לזה", אמר.

השופטת דפנה ברק ארז שאלה את נציג המדינה מה משמעות אי העמידה ביעד שנקבע – ״אם תצליחו בשנת הגיוס הנוכחית 4800 מה טוב, ואם לא, מה המשמעות בשנה שלאחר מכן? האם המכסות מצטברות?״

ראש חטיבת תכנון ומנהל אגף כוח אדם, תת אלוף שי טייב, חשף את הנתונים המלאים: מתוך 3,000 צווים שנשלחו, רק 416 התייצבו, מתוכם 79 גויסו ורק 37 שובצו לתפקידי לוחמה. הוא הוסיף כי אם לא יעמדו ביעד השנתי, יוכלו להשלים רק כ-20%-25% בשנה הבאה, "אני מקווה שהפער יהיה קטן כיוון שמדובר בנושא גיוס חרדים המהווה צורך ביטחוני מובהק"

נציג התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא טען בדיון: "לא התקדמנו ואנחנו לא מתקדמים כבר חצי שנה. כבודכם עבר לסדר היום על האירוע שקרה פה שאתמול הוגשה הודעת עדכון מהמדינה. הדבר החמור שקרה ששר הביטחון רוצה להורות את הצבא שלא לדווח אמת לבית המשפט העליון. זאת הסיבה שהתגובה לא מגיעה, שר הביטחון באמצע מלחמה מורה שלא לומר את האמת לבית המשפט העליון. זה מרתיח את דמי - שר ביטחון בזמן מלחמה מנסה להונות ולשקר את בג״ץ, לצערי הרב כל מה שמספרים לכם עכשיו זה כל שטויות. אני עמדתי פה כבודו לפני שנה ואני אמרתי לו ש-3000 זה מספר מומצא. מישהו נתן להם סמכות להוציא 3000?"

עו״ד שרגא המשיך: "הדברים הונחו כי נאלצו לפנות ליועצת המשפטית לממשלה לפתוח בחקירה. יש פה תעשייה שלמה של שקר. אתם תכף תראו שאף אחד לא גויס וכל המספרים שמציגים לכבודכם לא אמיתיים. עד היום לא גויס אחד ש״תורתו ואמונותו״. פעם אחת לא עשו דבר וחצי דבר ולא גייסו לוחם אחד. בין לבין שדנים איך לגייס ואם לגייס אצים הפוליטקאים ומביאים לכנסת ישראל חוק השתמטות חדש. היום היו צריכים להניח על שולחן כנסת ישראל חוק השתמטות חדש כדי לפטור את הבעיות הקואלציניות שיש פה".

עו״ד חגי קלעי מטעם העותרת ״ישראל חופשית״ טען נגד הנימוק של הצבא באשר לחוסר יכולת לשלוח את יתר צווי הגיוס - ״תכשירו עוד קורסים של מאבחנים פסיכוטכניים אם זה מה שצריך״. כמו כן, הוא ציין כי יש לאכוף את הגיוס בקרב בני הישיבות ואף להטיל את הסנקציות הקבועות בדין כולל איסור יציאה מהארץ.

עו״ד גלעד ברנע, מטעם העותרת ״אמא ערה״ התייחס לכך שאין דיון שהתקיים בממשלה ביחס לפסיקת בג״ץ מיוני האחרון לפיה המדינה מחויבת לגייס את כל תלמידי הישיבות בהעדר מסגרת חוקית.

לאחר שנשמעו טענות העותרים, השופט סולברג הפנה שאלה למדינה – ״אם יש צו אוגד כללי, למה לחכות לצווים הפרטניים?״ ברק ארז הוסיפה: ״לגבי האוכלוסייה הכללית מי שמפר את הצו לא יכול לצאת לחו״ל, אדוני מציע שתהיה הגבלת יציאה לחול?״.

נציג המדינה ציין כי הצו הפוקד הכללי הוא לא תחליף לצו האישי וכי המסלול האישי הוא מסלול תורי וניתנת לאדם הזדמנות לקבל כמה צווים ככל שהוא לא מתייצב, ורק לאחר מכן מוטלות סנקציות. לכך השיבה ברק ארז כי טענת העותרים שיש לשלוח צווים אישיים לכולם רק מתחדדת.

נציג המדינה ציין כי היכולת להוציא 80,000 צווים אישיים היא לא פרקטית. העניין מצריך קב״נים, רופאים והיערכות רבה של לשכת הגיוס. הוא ציין כי המהלך הזה עשוי להשבית כמות גדולה של כוח אדם שיש לו בזמן המלחמה משימות נוספות.

סולברג העיר כי בתגובת המדינה נעדרת התייחסות הממשלה – ״אדוני מדבר בשם הצבא וזה עובר לממשלת ישראל, אבל מה הלאה?

בנוסף ציינה ברק-ארז כי מדובר בעתירה שיש לה מרכיב מקצועי מובהק אבל גם מרכיבים שהם לא מקצועיים, כמו למשל – מה עמדת הממשלה לגבי אלה שלא ייקראו להתגייס, האם הם מקבלים פטור או נדחים לשנה הבאה? ״ההחלטות הללו אינן מקצועיות, הן החלטות מדיניות מובהקות שבתחום הממשלה״, אמרה.

נושא נוסף שעלה בדיון הוא עניין תבחיני הצבא לזימון תלמידי ישיבות לגיוסם לצבא. ״האם מתוך אוכלוסיית החרדים אתם בוחרים לזמן מועמדים לגיוס רנדומליים או על בסיס קריטריונים מסוימים?״, שאלת ברק ארז. בנוסף, עלתה השאלה האם הקריטריונים הללו מפורסמים ושקופים לציבור ומי קובע את התבחינים.

נציג המדינה ותת אלוף שי טייב ציינו בדיון כי לצורך 3000 צווים, מתוך רצון שיתגייסו כמה שיותר חיילים, נבחרה רשימת קריטריונים שהוצגה ליועצת המשפטית לממשלה. התבחינים נגעו לשאלת החזקת טלפון סלולרי, שכר, השתכרות מביטוח לאומי, לימודים במוסדות להשכלה גבוהה, רישיון נהיגה, תבחינים שלעיתים יכולים להיות בקורלציה לשאלה מי לומד בישיבה ומי לא.
בנוסף, צוין כי כמחצית מהצווים נשלחו ללא תבחינים ולפי הסדר של מלשבים לגיוס.

עו״ד אליעד שרגא מחה במהלך הדיון על מאמציה של המדינה בדבר גיוס בני הישיבות ״אני שומע במשך 30 שנה את הטענות שלכם, יש לי שישה ילדים בצבא ואני לא ישן לא בימים ולא בלילות״. השופט סוברג השיב לו ״גם בית המשפט בתוך עמו הוא יושב״. ואילו השופט ברק ארז אמרה לכל הנוכחים ״הניחו כי משני עברי השולחן יושבים שופטים ועורכי דין שהם גם חלק מהמצב״.

עו"ד שמואל הורוביץ, נציג איגוד הישיבות, ניסה להשוות את המצב לעולים חדשים. לטענתו, אם היה מדובר במקרה של מאות עולים חדשים בגילאי גיוס והייתה מוגשת עתירה בדרישה לגייס את העולים, לא היו מנסים להתערב בשיקול הדעת של צה"ל. הדברים עוררו תגובוד השופטים. "אני באמת מתקשה שלא לאבד את המזג, אדוני. נאמרו פה דברים קשים", השיב לו השופט סולברג בחריפות. השופט מינץ הוסיף כי "לא מדובר בדף נקי, מדובר בהיסטוריה של עשרות שנים ועשרות אלפים". השופטת ברק ארז אמרה: "בדיון של אדוני אין שום חיבור למציאות ושום התייחסות למציאות הנוכחית, אנחנו במלחמה".