בג"ץ ביטל את הסעיף ב"חוק בן גביר" שמאפשר לו להתערב בחקירות משטרה; שאר הסמכויות הותרו

הרכב של תשעה שופטי בג"ץ בראשות מ"מ נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, קבע היום (חמישי), כי יש להורות על ביטול הסעיף שמאפשר לבן גביר התוויית מדיניות בחקירות משטרה.

ברוב של 5 מול 4 שופטים: הסעיף המאפשר התוויית מדיניות בתחום החקירות - בוטל. אושרו יתר סמכויות השר על המשטרה. בית המשפט העליון קבע היום גבולות ברורים לסמכויות השר לביטחון לאומי על משטרת ישראל, בפסק דין תקדימי שעסק בתיקון מס' 37 לפקודת המשטרה. בעוד שהשופטים אישרו פה אחד את מרבית סעיפי החוק המסדירים את יחסי השר והמשטרה, הם פסלו ברוב דעות את הסעיף שהעניק לשר סמכות להתערב במדיניות החקירות.

בדעת רוב של חמישה שופטים, בראשות ממלא מקום הנשיא (בדימוס) עוזי פוגלמן, קבע בית המשפט כי סעיף 8ד לפקודה, המאפשר לשר להתוות מדיניות בתחום החקירות, פוגע בזכויות החוקתיות של חשודים ואינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה. ארבעת שופטי המיעוט, בהם השופט נעם סולברג, סברו כי לא נפל בסעיף פגם חוקתי.

בית המשפט הדגיש פה אחד כי התיקון לפקודה אינו פוגע בחובת המשטרה לפעול באופן עצמאי, מקצועי וממלכתי. השופטים אישרו את הסעיף הקובע כי המשטרה נתונה למרות הממשלה, תוך הבהרה כי אין בכך כדי לשנות את מערכת היחסים הקיימת או לפגוע בשיקול הדעת המקצועי של המשטרה.

פסק הדין ניתן בעקבות חמש עתירות שהוגשו נגד התיקון לפקודת המשטרה, שביקש להסדיר לראשונה בחקיקה ראשית את היחסים בין הדרג המיניסטריאלי למשטרה. היועצת המשפטית לממשלה תמכה בעמדה שהתקבלה לבסוף, וסברה כי יש לבטל את סעיף החקירות תוך אימוץ פרשנות מצמצמת ליתר הוראות החוק.

"התיקון לא משנה את חובתה של המשטרה להפעיל שיקול דעת מקצועי ועצמאי", קבעו השופטים, והוסיפו כי סמכויות השר מוגבלות להתוויית מדיניות כללית ועקרונית בלבד, ללא אפשרות להתערבות אופרטיבית בעבודת המשטרה.

השופט עמית הדגים את הבעייתיות בהגדרה העמומה של "מדיניות" בתיקון לפקודת המשטרה דרך מקרי המבחן של השר בן גביר. הוא הצביע על כך שהשר ניסה להתערב בהחלטות אופרטיביות של המשטרה, כמו פיזור הפגנות ספציפיות והדחת קצינים, תחת הכותרת של "קביעת מדיניות". לדבריו, עמימות זו בחוק מאפשרת לשר להרחיב את סמכויותיו באופן הפוגע בעצמאות המשטרה ובזכויות אדם, עד כדי כך שנדרשה התערבות של היועצת המשפטית ובג"ץ כדי לסמן את גבולות הסמכות.

השופט עמית תהה, "כאשר השר בן גביר מבקש להעביר מתפקידו את מפקד מחוז תל אביב על רקע אי שביעות רצונו מאופן פעולתה של משטרת המחוז בקשר לאירועי המחאה כנגד הממשלה – זוהי מדיניות?". 

לפיד: "ניצחון גדול, נמשיך להיאבק"

יו"ר הדמוקרטים, אלוף במיל' יאיר גולן: "שופטי בג״ץ קיבלו היום את העתירה שהגשנו בשם מפלגת ״הדמוקרטים״ ואסרו במפורש על השר בן גביר להתערב ולהתוות מדיניות בחקירות משטרה. הגנה על שלטון החוק ועצירת פורעי החוק בממשלה הזו - זו המשימה העליונה שלנו. אנחנו נמשיך להילחם בכל חזית - ברחובות, בכנסת, בבתי המשפט - עד שנעצור את הטירוף ונחזיר למדינה הזו דמוקרטיה, שלטון חוק ושקט".

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד: "ניצחון גדול של יואב סגלוביץ ומיקי לוי בבג"ץ פקודת המשטרה שהגישו בשם יש עתיד. בג"ץ פסל את הסעיף בחוק שמתיר לבן גביר להתערב בחקירות ותוקע את הניסיונות שלו להשתלט על המשטרה. נמשיך להיאבק".

חה״כ הרב גלעד קריב (הדמוקרטים): ״החלטת בג"ץ לפסול את סעיף החוק הנוגע לחקירות מתבקשת והכרחית. עם זאת, אין להסתפק בפסק הדין. השתלטותו של בן גביר על המשטרה מציבה איום ישיר על הדמוקרטיה ויש לפעול בכל הכלים הציבוריים כדי להביא לסילוק שלו ושל כנופיית להב״ה מלשכת השר".

יו״ר מפלגת העבודה לשעבר, חה״כ מרב מיכאלי: "היום, בהחלטה חשובה מאין כמותה, בג”ץ קבע שחקירות משטרת ישראל אינן יכולות להיות כפופות להנחיות השר, ובכך הבטיח את עצמאות המשטרה ושמר על יסודות הדמוקרטיה הישראלית".

בן גביר: בג"ץ שוב דורס את רצון הבוחר

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בתגובה להחלטת בג"ץ: "בג"ץ שוב הופך את עצמו את עצמו לריבון, ודורס את רצון הבוחר. ההחלטה החמורה של בג"ץ לעקר את פקודת המשטרה נועדה לעקר את השר מסמכויותיו, ולנסות להקנות לפרקליטות והיועמ"שית שליטה במשטרה. במדינה דמוקרטית מי שמתווה מדיניות למשטרה הוא השר הממונה עליה, אבל את בג"ץ זה כמובן לא מעניין".

ח”כ לימור סון הר-מלך אמרה בתגובה: "בג”ץ הפך למדינה בתוך מדינה - 100% סמכות, 0% אחריות, והרבה מאוד יהירות. ההחלטה לעקר את פקודת המשטרה מסמכויות השר הממונה היא לא פחות מהתערבות בוטה ברצון הציבור. במדינה מתוקנת, מי שמתווה את המדיניות למשטרה הוא השר שנבחר על ידי הציבור, ולא קומץ שופטים שמנותקים מהמציאות ומהאחריות. בג”ץ מוכיח פעם אחר פעם שהוא אינו מגן הדמוקרטיה, אלא מי שמסכן אותה. פסק הדין מלמד שהרפורמה המשפטית היא חובה ולא פריבילגיה”. 

העתירה, שהוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון בדצמבר 2022, תוקפת את התיקון לחוק שהעניק לשר לביטחון לאומי סמכויות נרחבות על המשטרה, לרבות סמכויות להתוות את מדיניות החקירות. לטענת התנועה, התיקון פוגע בעצמאות המשטרה, מאפשר פוליטיזציה של אכיפת החוק ומהווה פגיעה אנושה בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, קבעה בתגובתה לעתירה כי התיקון אינו חוקתי וכי יש לבטלו, בהדגישה כי הוא "יוצר מבנה משטרי לא מאוזן המאפשר פוליטיזציה של הפעלת הכוח המשטרתי".