למרות התנגדותו: לוין יכנס את הוועדה למינוי נשיא ביהמ"ש העליון

שר המשפטים יריב לוין הודיע אתמול (שלישי) כי בניגוד לרצונו הוא יפעל בהתאם לפסיקת בג"ץ ויכנס את הוועדה לבחירת שופטים במטרה להצביע על בחירתו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון.

הוועדה לבחירת שופטים תתכנס ב-28 בנובמבר, עוד שלושה שבועות מהיום, בשעה 15:00, בלשכת שר המשפטים בירושלים. הדיון יעסוק בהסתייגויות מהמועמדים לנשיאות העליון, ובוועדה מעריכים כי בכוונת לוין לנסות ולהאריך את הדיון, וכי לא ייבחר נשיא בישיבה הזאת.

לוין תקף: "צו שערורייתי"

"כבוד השופטת וילנר כבר הפכה את עצמה לשר המשפטים, כשהוציאה צו שערורייתי והשתלטה על ניהול הוועדה לבחירת שופטים", מסר לוין. "עכשיו זו ההזדמנות לברך אותה על עליית מדרגה נוספת, כשהיא באה בנעליו של ראש הממשלה ודנה בפיטורי ובמינויי שרים, במקום לדחות את העתירה על הסף".

עוד עקץ: "השמים הם הגבול. נמתין במתח עד ל-20 בינואר, על מנת לראות מתי כבוד השופטת וילנר תדון בהכרעת העם האמריקני בבחירות לנשיאות ארה״ב".

נזכיר כי בספטמבר, הורה בג"ץ ללוין לכנס את הוועדה כדי למנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון, לפרסם את שמות המועמדים בתוך 14 ימים ולכנס את הוועדה עד 45 ימים לאחר הפרסום.

בתגובה פרסם השר את שמות כל שופטי העליון ברשומות כאילו הם מועמדים לנשיאות. לדבריו, הוא עשה זאת משום ששופטי העליון דחו את כל הצעות הפשרה מטעמו. לאחר הודעתו הסירו עשרה משופטי העליון את מועמדותם. שני המועמדים שלא עשו זאת הם יצחק עמית, ממלא מקום נשיא העליון והשופט שאמור להיבחר לנשיא בהתאם לסניוריטי, והשופט יוסף אלרון, שהחליט להתמודד מולו.

חבר הכנסת יצחק קרויזר מעוצמה יהודית, חבר בוועדה לבחירת שופטים, הניח הצעת חוק פרטית שמטרתה לקבוע כי בניגוד לנעשה היום, כשמספיק רוב רגיל, מינוי של נשיא לעליון יצריך רוב מיוחד של שבעה מתוך תשעה חברי הוועדה.

אם  החוק יעבור הוא יקנה את האפשרות להטיל וטו ולמעשה למנוע את ההחלטה למנות את השופט עמית לנשיא העליון.

נדחתה העתירה של התנועה למשילות ודמוקרטיה 

בתוך כך, בית המשפט העליון דחה היום עתירה שהוגשה על ידי התנועה למשילות ודמוקרטיה, אשר ביקשה למנוע מהשופטים נועם סולברג ודפנה ברק-ארז להשתתף בדיוני הוועדה לבחירת שופטים בנוגע למינוי נשיא בית המשפט העליון הבא.

לטענתם, השופטים סולברג וברק-ארז, החברים בוועדה, מצויים בניגוד עניינים מאחר שלשיטתה הם עשויים לכהן בעתיד כנשיאי בית המשפט העליון בהתאם ל"שיטת הסניוריטי". עוד טענו כי הדיון בוועדה צפוי לעסוק לא רק בזהות הנשיא הבא, אלא גם בשאלה העקרונית של שימור שיטת הסניוריטי.

בפסק דין שניתן על ידי השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ורות רונן, נקבע כי אין בסיס לטענות. בית המשפט הדגיש כי "תפקיד הוועדה מתמקד בבחירת מועמד קונקרטי לתפקיד הנשיא, וכי גם אם יתקיים דיון בסוגיית שיטת הסניוריטי, אין בכך כדי לחייב את חברי הוועדה להצביע בניגוד לשיקול דעתם".

השופטים הבהירו כי "החלטות הוועדה הנוכחית אינן מחייבות ועדות עתידיות, וממילא אין בדיונים הנוכחיים כדי לזכות או לחייב את השופטים סולברג וברק-ארז בעתיד". לפיכך, קבע בית המשפט, "הם אינם מצויים במצב של ניגוד עניינים".

בית המשפט התייחס להודעת שר המשפטים מיום 22 בספטמבר, לפיה על הוועדה להכריע בהקדם האפשרי בבחירת נשיא לבית המשפט העליון ומשנה לנשיא. השופטים הדגישו כי "מדובר בהחלטה פרטנית המהווה חלק ממהלך עבודתה הרגיל של הוועדה, ולא בהכרעה עקרונית כפי שטענה העותרת".