שוטר שביצע מעשה מגונה באישה בזמן שהגיע לביתה כחוקר במשטרה יפצה אותה בחצי מיליון שקלים. המדינה עצמה תישא גם היא בשליש מהפיצויים, בשל אחריותה כמעסיקתו של השוטר לשעבר, שטען כי "קיבל מידע עליה" מחבריו למשטרה. "היעלה על הדעת כי שוטר ישתמש במידע שנמסר לו במהלך טיפול בתיק, והדבר יהפוך לנושא 'רכילותי' בתחנת המשטרה או מחוצה לה?", נכתב בפסק הדין.
מדובר באישה שסובלת מהפרעה נפשית קשה, שהגיעה לתחנת משטרה והגישה תלונה על כך שהיא חושדת שיש בביתה מצלמות והאזנות. אף על פי שהתלונה נסגרה, שוטר שעבד באותה העת בתחנה והכיר את התובעת החליט לנצל את מעמדו ואת מחלתה של התובעת.
הוא הגיע לביתה כשהוא לבוש בבגדים אזרחיים בטענה שהוא בא לבדוק אם אכן יש מצלמות בבית - ותקף אותה מינית. השוטר הורשע על פי הודאתו בביצוע מעשה מגונה, במרמה ובהפרת אמונים, ונידון לעונש מאסר בפועל.
במקביל, האישה הגישה תביעה לפיצויים נגד השוטר והמשטרה. באמצעות עורכי הדין ד"ר אסף פוזנר וגלעד לסר, היא טענה כי המשטרה נושאת באחריות ישירה לנזקיה.
מנגד, המדינה טענה כי המעשים שבגינם הורשע השוטר לא נעשו כשהיה במסגרת תפקידו, ולכן אין להטיל עליה כל אחריות למעשיו. המדינה גם כפרה בנזקים שנגרמו לתובעת, וטענה כי ככל שייקבע כי נגרם לה נזק - הרי האחריות לפצותה מוטלת במלואה על השוטר.
"לא אמרה לא"
השוטר עצמו, שבינתיים השתחרר מהכלא ופוטר מהמשטרה, טען כי הוא לא אנס אותה, כמו שהתובעת טוענת, אלא הורשע "רק" במעשים מגונים, שלא הוכחו. הוא הוסיף וטען כי התובעת "לא אמרה לא" בשום שלב, והטיל את מלוא האחריות על המשטרה בכך שהיא לא מנעה את כניסתו למערכת המשטרתית.
השופט נאיל מהנא מבימ"ש השלום בירושלים דחה את טענתה של המדינה, וקבע כי אין כל משמעות לטענתה של המשטרה שלפיה השוטר ביצע את המעשים מחוץ לשעות העבודה, כשלא היה בתפקיד.
"מהראיות שהובאו בפניי עולה כי השוטר שמע על התובעת ועל מצבה הנפשי מחבריו לעבודה שטיפלו בתלונתה, ובעקבות אותו מידע פעל לאיתור פרטיה של התובעת. הדבר מעיד על ה'אווירה' שבה פועלים השוטרים, שלפיה הם מספרים זה לזה על תלונות המוגשות למשטרה, במיוחד כשמדובר באנשים הזקוקים לסיוע או בתיקים 'מעניינים'".
לבסוף קבע בית המשפט כי התובעת תפוצה בחצי מיליון שקלים, ושהמשטרה והשוטר אחראים "ביחד ולחוד" לשלם את כל הסכום. עוד קבע בית המשפט כי הסכום יחולק כך השוטר ישלם שני שלישים מהנזק והמדינה את השליש הנותר.
עוה"ד פוזנר ולסר אמרו בתגובה כי הם מצירים על העובדה ששמו של השוטר נאסר לפרסום כבר בהליך הפלילי שנוהל נגדו. "מדובר בהחלטה מקוממת, בפרט בשים לב שהשוטר עובד כיום בעבודה אחרת שנעשית תוך כניסה לבתים של אנשים, שלא מודעים לסיכון הכרוך בכך בזמן שהם מזמינים אותו לבתיהם".
