ביהמ"ש: גדעון לוי לא אמר אמת כשסיפר כי ראה התעללות בפלשתיני בחומש

עיתונאי "הארץ" גדעון לוי לא אמר אמת כשטען כי אנשי חומש תלו פלשתיני על עץ ושרפו לו את הרגליים, כך קבע בית משפט השלום בבת ים במסגרת תביעת דיבה שהגישו נגדו בישיבת חומש.

בינואר 2022 השתתף לוי בתוכנית "המטה המרכזי" בהנחיית איילה חסון בערוץ 13 והתבקש להתייחס לדברים שאמר סגן השר (דאז) יאיר גולן, שכינה את אנשי חומש תתי אדם. "אני הייתי כמה פעמים בחומש וראיתי את האנשים, וראיתי איך הם מתנהגים, וראיתי פלשתיני שאנשי חומש תלו אותו על עץ ושרפו לו את הרגליים; יש לפחות 20 מקרים מתועדים שיצאו מחומש ולכן לאנשים האלה מותר לקרוא תתי-אדם", טען.

כשחסון ביקשה שלא יכליל את כל אנשי הישיבה אמר לוי "לא, לא, כל אנשי חומש כולם יושבים... אנשי חומש משתלטים על אדמה פרטית הם שודדים הם תתי-אדם... הכללה על כל אנשי חומש כל אנשי חומש משתלטים על אדמה פרטית הם שודדים הם תתי אדם... תושבי חומש הם לא ציבור שלם... הם מתיישבי חומש".

בעקבות הדברים הגישו הרב אלישמע כהן, ראש ישיבת חומש, ושמואל ווינדי, מנכ"ל הישיבה, תביעה בסך חצי מיליון שקלים באמצעות עורך הדין מנשה יאדו מארגון חוננו בטענה שמדובר בלשון הרע. התביעה התעכבה בין היתר מכיוון שהשופט, אודי הקר, היה במילואים במשך תקופה ארוכה.
לוי ציין בדבריו כי דבריו הינם הבעת דעה שמוגנת בחופש הביטי, טען כי ניתן להצדיק את דבריו של גולן לגבי מתיישבי חומש, וגרס כי העובדות שהביא הן אמת. עו"ד יאדו, מצדו, הציג במהלך הדיונים ממצאים שהפריכו את דבריו של לוי.

בעוד לוי טען שהנער הפלשתיני, טארק זביידי, הגיע לעשות פיקניק בסמוך לחומש ותלמידי הישיבה תלו אותו מידיו על עץ ושרפו את רגליו, כמו גם ריססו את פניו בגז מדמיע, ידו הציג תמונה של הנער בתוך ג'יפ צה"לי לאחר האירוע כאשר עיניו פקוחות לרווחה.

הדברים באו בסתירה לטענה שרוסס בגז מדמיע והיה כמעט מעולף. גם בדו"ח הצה"לי נרשם כי הגדוד לא הכיר כי היה באירוע גז מדמיע. נוסף על כך, הציג יאדו מסמך רפואי מבית החולים הפלשתיני מיום האירוע בו לא מוזכר כלל קיומן של כוויות ובכך מפריך את הטענה לשריפת רגליו של זביידי.

עוד חשף עו"ד יאדו, כי לדברי מ"פ הגזרה בפני עו"ד יאדו, הודה זביידי בתשאול שנערך לו כי הוא בא עם חבריו לזרוק אבנים לעבר תלמידי הישיבה ולא שוטט באזור בטיול סתמי. בחקירתו הנגדית לא נתן לוי הסבר כלשהו לכך שהוא לא הביא את זביידי להעיד על אשר אירע לו לטענתו כך שהעלילה נותרה בלא כל גיבוי ראייתי קביל כלשהו.

השופט מתח ביקורת על לוי וכתב בפסק הדין כי הנתבע אמר בפרסומו, כי "ראיתי פלשתיני שאנשי חומש תלו אותו על עץ ושרפו לו את הרגליים". בפועל התברר כי הנתבע לא ראה את האירוע (כפי שניתן היה לסבור), אלא אך שוחח עם הנער הפלשתיני.

"הראיות שהוצגו בתיק אינן תומכות בגרסת הנתבע כפי שתוארה בפרסומו. המסמכים הרפואיים (שאינם מוכיחים כוויה ברגליו של הנער) התמונה בג'יפ הצבאי ויומן המבצעים הצה"לי אינם תומכים בתיאור האירוע כפי שסופר על ידי הנתבע", ציין עוד השופט. לוי, הבהיר השופט, פרסם פרסום שאינו אמת, הסתמך רק על פגישתו עם הנער הפלשתיני ולא פנה לקבל תגובה מאנשי חומש או תגובת צה"ל.

למרות הממצאים שהציג עו"ד יאדו, והעובדה כי טענותיו של לוי אינם אמת, קבע בית המשפט כי לוי לא אמר לשון הרע על יחידים אלא על ציבור ולכן דחה את תביעת הפיצויים.

עו"ד יאדו מסר: "עלילת חומש של גדעון לוי הופרכה עד היסוד, בית המשפט קבע שלא עומדות ללוי לא הגנת אמת דיברתי ולא הגנת תום הלב. השקר בדבר כוויות חמורות כביכול הופרך במסמכים רפואיים, השקר בדבר עילפון וגז מדמיע הופרך בתמונה מהשטח ומיומן המבצעי הצבאי, גדעון לוי, העיתונאי המפורסם לא שימש כאן יותר משופר של עלילת כזב מפוקפקת של שונאי ישראל, אותה עיטר הוא באמירות אנטישמיות, וממנה הוא לא חוזר כלל, גם לאחר שכשל להוכיחה ולאחר שהופרכה היא בבית המשפט".