התובע הראשי של בית הדין הבינלאומי לפשעים נגד האנושות בהאג, קארים חאן, הודיע היום (שני) כי יבקש הוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. אבל מי מחליט האם יוצאו צווי מעצר וכיצד? האם לבית הדין יש סמכות לשפוט ישראלים? "ישראל היום" עושים סדר:

ד"ר אלן בייקר, לשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ וכיום מנהל המכון לדיפלומטיה משפטית במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מסביר בשיחה עם "ישראל היום": "המשמעות של הצווים היא שכל מדינה שחברה ב-ICC עשויה לעצור את נתניהו או גלנט, אם יבואו לבקר בה. ארה"ב, רוסיה, סין, ישראל עצמה ועוד, אינן חברות בבית הדין. עם זאת, רוב מדינות אירופה כן חברות בו. לכן באופן עקרוני, אם השניים יבקרו במדינות אלה, עשוי באופן עקרוני לצאת צו מעצר נגדם, במידה ויערכו בהן ביקור".

בייקר הוסיף "אין סיכוי שבית הדין ידחה את הבקשה של התובע להוציא את צווי המעצר. "בית הדין הוא זה שדחה לחלוטין את העמדה הישראלי ואישר כי יש מדינה בשם 'פלשתין' ושהטריטוריה שלה היא, יהודה, שומרון, עזה ומזרח ירושלים. זהו אבסורד משפטי, כי מדינה כזו לא הוקמה מעולם על פי המנדט של האו"ם ומשום שגבולות נקבעים בהסכמה בין מדינות ולא באופן חד צדדי".

עוד אומר השגריר לשעבר בייקר "מדובר בהתפתחות נוראית. עם זאת, אני מתקשה להאמין שמדינות כמו בריטניה, צרפת וגרמניה, יוציאו צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון של ישראל. צו זהה כבר יצא נגד נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, מה שלא מנע ממנו להמשיך בשגרת חייו".

אז מה ההבדל בין ביה"ד הבינלאומי לצדק לבין הדין הפלילי הבינלאומי?

שני בתי הדין הללו מצויים בעיר האג שבהולנד ועוסקים בעיקרם בהפרות הדין הבינלאומי ופגיעה בזכויות אדם בלחימה. אלא שבעוד בין הדין לצדק שופט מדינות, כמו הדיון בתביעת דרום אפריקה נגד ישראל לגבי הלחימה בעזה, בית הדין הפלילי הבינלאומי אינו שופט מדינות אלא פרטים - בעיקר בכירי מדינות שלגביהם טענות לפגיעה בזכויות אדם והפרת דיני הלחימה. כך למשל לאחרונה הוציא בית הדין צו מעצר נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בשל הלחימה באוקראינה.

מי מחליט האם יוצאו צווי מעצר וכיצד?

בדומה להליך בפלילי בבית המשפט המוכר לנו בישראל, בבית הדין הפלילי הבינלאומי ישנה תובעת שפונה אל בית הדין בבקשות מעצר. הרכב שופטי ביה"ד מקיים "ישיבת קדם משפט" ובה הוא מכריע. בעוד כתבי אישום ובקשות מעצר בדין הפלילי בישראל מוגשות ונשפטות על פי חוק העונשין, בביה"ד הן על פי "חוקת רומא", קודקס סמכויות בית הדין ועבירות פליליות בין לאומיות בעיקרן פשעי מלחמה. לעיתים, לפי "עקרון המשלימות" גם אם יש חשד לעבירות לפשעי מלחמה הרי שאם המדינה בה אזרחי החשודים מטפלת בהליך הפלילי הפנים מדינתי, ביה"ד מוותר על אכיפה מבחינתו. בד"כ נוטה בית הדין להוציא צווים כאלה כלפי דרגים בכירים במדינות. ישנו אמצעי מתון יותר של זימון לחקירה בפני בית הדין במקום מעצר.

לאחרונה הוציא בית הדין צו מעצר נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בשל הלחימה באוקראינה

האם לבית הדין סמכות לשפוט ישראלים?

לביה"ד סמכות במדינות שחתמו על חוקת רומא כאשר בדומה למדינות לא מעטות כמו ארה"ב למשל, ישראל לא חתומה. אלא שצווי מעצר כאלה יאכפו בכל 123 המדינות החתומות, כך שבכירים ישראלים לא יוכלו לבקר בהן. לביה"ד סמכות להטיל עונשי מאסר ובנוסף או לחילופין גם סנקציות כלכליות כמו חילוט נכסים אם יש כאלה מחוץ לישראל.