לקראת יום העצמאות ועל רקע המלחמה: הוכרז מתווה חנינות מיוחד לתורמים לביטחון המדינה

על רקע מלחמת חרבות ברזל, ולקראת יום העצמאות ה-76 למדינה, הציגו היום (ראשון) נשיא המדינה יצחק הרצוג ושר המשפטים יריב לוין, מתווה חנינות מיוחד שיחול במשך שנת ה-76 למדינת ישראל, ובבסיסו הכרה בקשיים עימם מתמודדים אזרחי ישראל בתקופה זו.

בהודעה שפורסמה מטעם בית הנשיא וחשפה את המתווה, נאמר כי "בדומה לחנינות שניתנו בעבר על רקע מלחמות ישראל ואירועים לאומיים, סברו נשיא המדינה ושר המשפטים כי ימים קשים אלה, כמותם ישראל לא ידעה, מצדיקים ואף מחייבים הפעלת סמכות החנינה בצורה נרחבת, אך לא גורפת. זאת, מתוך רצון להציע הקלה מסוימת לאזרחי ישראל המתמודדים מזה חודשים ארוכים עם אתגרים משמעותיים, כמו גם מתוך הכרח בצמצום פערים חברתיים". המתווה נקבע לאחר התייעצות עם גורמי מקצוע במשרדי הממשלה ובגופי ביטחון רלוונטיים.

הפעלת סמכות החנינה תחול במספר תחומים: מתן חנינות למחיקת מרשם פלילי בהיקף רחב יותר, לחיילי מילואים ששרתו פרק זמן משמעותי במילואים במלחמת חרבות ברזל. המשך המתווים המיוחדים להקלה בקנסות שנועדו, בין היתר, ללוחמים בסדיר ובמילואים בצה״ל ובכוחות הביטחון, משפחות שכולות ומשפחות החטופים, וכן עבור משפחות מפונים ומי שביתם נפגע במלחמה - אשר נקלעו למצוקה כלכלית בשל המלחמה. גם המתווה הנוגע לקנסות בגין עבירות תכנון ובנייה, בתנאים שנקבעו במסגרתו, עדיין תקף.

כמו כן, יישקל מתן הקלה בעונש מאסר לאסירים בעלי מאפיינים שונים כמו קרבה לחלל, נפגעי פעולות איבה, חטופים או מאפיינים נוספים שיפורטו בהמשך, זאת כאשר האסירים ריצו לפחות מחצית מתקופת מאסרם. בנוסף, יישקלו הקלות בעונשי מאסר, כאשר מדובר במאסרים קצרים,
ובאסירים שריצו לפחות שליש ממאסרם.

ככל שיוחלט על מתן חנינה בדרך של קיצור תקופת המאסר, האסיר יוכל להגיע לדיון לפני ועדת השחרורים במועד מוקדם יותר, והוועדה תחליט אם לשחרר אותו כאסיר ברשיון, בשחרור על תנאי. עוד תינתן הארכה ותיקוף מדיניות מתווה החנינות לשנת ה-75 של מדינת ישראל, תוך דגש על בקשות חנינה של מערכת הביטחון, הלומי קרב ונכי צה"ל.

בפירוט מדיניות המתווה המיוחד, מובאים התנאים השונים לקבלת החנינות -

מחיקת רישום פלילי לחיילי המילואים

בקשתו של חייל מילואים תובא לדיון בפני הוועדה, רק אם מתקיימים בעניינו כל התנאים הבאים: החייל שירת בשירות מילואים פעיל במשך 90 ימים לפחות באופן מצטבר מאז יום 7 באוקטובר 2023, או לחילופין שירת בשירות מילואים פעיל במשך 120 ימים לפחות, בשלוש השנים שקדמו לשנה הקלנדרית בה הוגשה בקשתו. לחייל רישום פלילי בגין עבירות שעבר באזרחות, לאחר שחרורו משירות חובה בצה"ל. הודגש כי הוועדה לא תדון בחיילים בעלי רישום פלילי עקב הרשעות צבאיות.

תנאים נוספים - חלפו לפחות שלוש שנים מהמועד בו ניתן פסק דין חלוט בעניינו של החייל. לא הוטל על החייל עונש מאסר של יותר מ-18 חודשים, וחלפו לפחות חמש שנים מאז שריצה עונש מאסר, אם הוטל עליו. לא קיים בעניינו של החייל עונש מאסר על תנאי בתוקף, או עונש של פסילת רשיון נהיגה בתוקף. אין בעניינו של החייל תיקים הממתינים לבירור דין (מב"ד), הפתוחים מחמש השנים שקדמו לשנה הקלנדרית שבה הוגשה בקשתו, ולא מתנהל בעניינו הליך פלילי שעודנו תלוי ועומד.

בנוסף, הוועדה לא תדון בעניינו של חייל, שהורשע בעבירות הבאות: עבירות נגד ביטחון המדינה, עבירות המתה, עבירות אלימות חמורה, עבירות מין, עבירות שבוצעו כלפי קטין או בן משפחה וככלל גם עבירות תעבורה. למרות האמור לעיל, יו"ר הוועדה מוסמך להורות כי הוועדה תדון בחייל שאינו עונה על התנאים שפורטו, בנסיבות מיוחדות שמצדיקות זאת. כמו כן, ככל שבקשתו של החייל עוסקת בעבירות פליליות הנובעות מהצורך להסיר מחדל או להשיב מצב לקדמותו כדוגמת עבירות מיסים, עבירות תכנון ובניה.

הקלה בעונשי מאסר

לאסירים שיבקשו חנינה תישקל הקלה בעונשי מאסר, על דרך קיצור תקופת המאסר כך שהאסיר יובא במועד מוקדם יותר לפני ועדת שחרורים. זאת, לאסירים בעלי אחד או יותר מהמאפיינים המפורטים להלן, שריצו לפחות מחצית מתקופת מאסרם: אסיר שהוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה של מי שנפל או נרצח בפעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום 7 באוקטובר 2023 ועד לתום מלחמת חרבות ברזל.

אסיר שהוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה של חטוף או נעדר, או מי שהיה חטוף או נעדר והוחזר לישראל. אסיר הסובל ממחלות מסכנות חיים. אסיר עם לקויות או מוגבלויות קשות. כמו כן, אסיר מעל גיל 65, אסיר שילדיו הקטינים מטופלים על ידי מי שאינו הורה שלהם, בשל המאסר, אסיר שעבר התעללות על ידי נפגע העבירה, אואסיר המרצה מאסר חלף קנס. 

בנוסף, יישקל מתן הקלה בעונש מאסר לאסיר המרצה מאסר ראשון של עד שלוש שנים וריצה לפחות שליש מתקופת מאסרו, וגם מתן הקלה בעונש מאסר לאסיר שתרם תרומה ייחודית ויוצאת דופן לביטחון המדינה. לא תינתן חנינה לאסירים שהורשעו בעבירות ביטחון ובעבירות הנתונות לסמכות בית דין צבאי.

ככלל, יישקל מתן חנינה בדרך של קיצור תקופת המאסר. אם הנשיא יחליט על מתן חנינה, האסיר יהיה זכאי לעמוד בפני ועדת השחרורים במועד מוקדם יותר בהתאם למועד השחרור המקוצר, והוועדה תוכל לשקול לשחרר אותו כאסיר ברשיון, בשחרור על תנאי. לגבי אסירים עם לקויות קשות, ייערך מהלך יזום מול גורמי רווחה בקהילה, כך שהחנינה תינתן אך בתנאי שיימצא מקום מתאים עבורם לטיפול ולשיקום.

מתווה החנינות המיוחד יחול על אסירים שהחלו לרצות את מאסרם לפני יום העצמאות תשפ"ד, 14 במאי 2024, ושבקשות החנינה שלהם יוגשו עד ל-1 במאי 2025.

הארכה ותיקוף של מדיניות שנת 75 למדינה

לנוכח המלחמה והשפעותיה, מדיניות החנינות לשנת ה-75 למדינת ישראל תוארך בשנה, כך שתחול עד לתום שנת ה-76, ביום .1.5.2025. בשקילת בקשות חנינה אלה תינקט גישה מקילה ביחס לבקשות של נכי צה"ל, מערכת הביטחון ובכללם הלומי קרב ונפגעי פעולות איבה.

המתווה המיוחד להקלה בקנסות

מתווה החנינה המיוחד להקלה בקנסות במסגרת מלחמת חרבות ברזל עומד עדיין בתוקף, וניתן להגיש בקשות במסגרתו עד ליום .1.5.2025 בתוך מתווה זה גם המתווה להקלה בקנסות בגין עבירות תכנון ובנייה, בהתאם לתנאים שפורטו במתווה.

"שקילת כל מקרה גופו"

בהודעת בית הנשיא ביקשו להדגיש כי חנינות יינתנו רק לאחר הגשת בקשות חנינה ושקילת כל מקרה גופו ולאחר קבלת חוות דעת של הגורמים המוסמכים, והפעלת שיקול הדעת של נשיא המדינה לברר כל תיק ותיק כמקובל. זאת, על מנת להבטיח כי החנינות שיינתנו במסגרת המתווה המיוחד אינן מסכנות את הציבור, ואינן פוגעות באכיפת החוק.

עוד הודגש כי מתווה החנינות המיוחד אינו מונע הגשת בקשת חנינה על ידי כל אדם במסגרת סמכות החנינה הנתונה לנשיא המדינה, וכמובן בכפוף לסדרי העדיפויות של הנשיא כמפורט באתר בית הנשיא. 

הבקשות ייבחנו על ידי מחלקת חנינות במשרד המשפטים, שתגבש בעניינן חוות דעת שיועברו להמלצת שר המשפטים, ולאחר מכן לבחינה במחלקת החנינות בבית הנשיא ולנשיא המדינה. מדיניות הנשיא בתחום סמכות החנינה, נתונים מספריים אודות ההחלטות שניתנו על ידו והמאפיינים העיקריים להחלטותיו מתפרסמים באופן תקופתי באתר בית הנשיא, במסגרת מדיניות השקיפות עליה הכריז הרצוג בסמוך לאחר כניסתו לתפקידו.

שר המשפטים לוין מסר: ״דווקא בימים הקשים האלה, שאותם חווה מדינת ישראל מאז הטבח הנורא שאירע ב-7 באוקטובר, התאחד עם ישראל ללחימה באויבנו, לעזרה הדדית ולתמיכה, ובכך התגלה במלוא תפארתו. מתווה החנינות המעודכן, המפורסם לקראת יום העצמאות ה-76, מהווה היבט נוסף לאחדות ולערבות הדדית, שנדרשת תמיד, וביתר שאת בעת הזו".