בית המשפט לענייני משפחה דחה בקשת בית חולים לבצע פעילות רפואית דחופה בחולה, ולכבד את בקשתה המפורשת לא לחיות כסיעודית או להיות מחוברת למכונות הנשמה. בעקבות זאת, לאחר שההליך לא בוצע היא הלכה לעולמה כשהיא לא מחוברת למכשירים, כפי שביקשה כשעוד הייתה בהכרה וכפי שמשפחתה הבהירה במפורש.
מדובר באישה כבת 55 החולה בניוון שרירים, שאושפזה במחלקת טיפול נמרץ כללי לאחר שעברה ניתוח. לאחר הניתוח היא הורדמה והונשמה, ומאחר שלא הצליחה לנשום בכוחות עצמה המליצו הרופאים על ביצוע "פיום קנה" לצורך המשך טיפול והנשמה ממושכת. בעלה האפוטרופוס התנגד לחתום על הסכמתו וטען כי לבקשתה של אשתו, הוא אינו מעוניין ב"הארכת הסבל הקיומי הכרוך בתלות בזולת, ובמצב סיעודי הדורש שימוש בדרכים מלאכותיות על מנת להתקיים כאדם".
האפוטרופוסים לדין, עו"ד אבי פרץ ועו"ד זיו יאיר - שמונו מטעם הסיוע המשפטי וייצגו את רצון האישה בבית המשפט, ולעמדת היועצת המשפטית לממשלה - טענו כי יש לכבד את רצון המשיבה, כפי שהביעה טרם הניתוח, שלא להאריך את חייה באופן מלאכותי ולהימנע מהנשמתה ומהפיכתה סיעודית.
בית המשפט, כאמור, דחה את בקשת ביה"ח לביצוע ההליך הרפואי וקבע כי "מהראיות שהובאו הוכח באופן ברור כי האפוטרופוס מבטא את רצונה הברור של המשיבה שלא לעבור פיום קנה. בעמדתו זו, מקיים האפוטרופוס את חובתו שקבועה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כאשר הוא מבקש לשמור על כבודה לפעול בהתאם להנחיות המקדימות שנתנה, ומבטא את רצונה כפי שהובע בעת שהיתה מסוגל להבין בדבר".
בסיכום ההחלטה ציין ביהמ"ש: "ליבי עם המשפחה שנאלצה להגיע ברגעיה הקשים לבית המשפט. נחמה גדולה רואה אני בעמידתם האיתנה לשמש שופר לרצונה של המשיבה היקרה לליבם, ולאפשר לה לסיים את חייה בכבוד".
ד"ר עו"ד מיטל סגל-רייך, מנהלת תחום כשרות משפטית וזקנה בסיוע המשפטי של משרד המשפטים: "מדובר במקרה כואב שעוסק ב'קדושת סוף החיים' של אישה עם ריבוי מחלות רקע, שביקשה להימנע מטיפולים מלאכותיים מאריכי חיים. עמדנו על רצונה המובהק להימנע מהפרוצדורה, בתמיכת כל בני משפחתה, והבהרנו את דעתה המובהקת על אף החתימה על ייפוי הכוח הלא מתאים שלא נכנס עוד לתוקף, וכל זאת אף שנתנה הסכמתה בחתימתה לניתוח עצמו, בתקווה שישפר את איכות חייה.
"בית המשפט קיבל את מבוקשה, כפי שייצגנו בהיותה מורדמת ומונשמת, והורה לקיים את רצונה. מעבר לחשיבות הגדולה בייצוג משפטי במצבים דומים, המקרה מלמד על צורך בחשיבה נוספת ביחס לחוק החולה הנוטה למות, ולתחולתו ביחס לבקשתו של אדם להימנע מהארכת חיים מלאכותית ומחיבור למכשירי הנשמה, ולהזנה במצבים סופניים מדורדרים אחרים כשאין הערכה מדודה לסוף החיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו