האגודה לזכויות האזרח פנתה הבוקר לבימ"ש העליון וביקשה להצטרף כידיד בית משפט לערעור שעוסק בסמכות עיריית ת"א לאסור על אירוע "הקפות שניות" של ארגון ראש יהודי. בבקשה מדגישה האגודה כי לעירייה יש סמכות וחובה לאסור על הפרדה מגדרית שפוגעת בזכויות אדם, אך אין לה סמכות לאסור על קיום האירוע.
ההפרעה לכל נדרי בכיכר המדינה בתל אביב. "תורידו את המחיצה בושה"
עמותת "ראש יהודי" שמנהלת מול עיריית ת"א מאבק משפטי על קיום הקפות שניות בתל אביב ובכלל אירועים ציבוריים לאחר העימותים בתפילת יום כיפור בכיכר דיזנגוף מקבלת תמיכה מפתיעה מכיוון האגודה.
זו טוענת, לאחר שבית המשפט המחוזי בת"א דחה את עתירת "ראש יהודי", כי "אם יאפשרו לעיריית ת"א לאסור על אירועים בטענה שהם מפרים את 'הסדר הציבורי', מחוץ לתל-אביב רשויות מקומיות ישתמשו בטיעון הזה על מנת לפסול הפגנות נגד ההפיכה המשטרית, אירועי מחאה נגד הפשיעה בחברה הערבית והופעות נשים בבמות בידור".
הבוקר (שישי), הגישה האגודה בקשה לבית המשפט העליון להצטרף כידיד בית משפט לערעור על החלטת עיריית ת"א לאסור על תהלוכת שמחת תורה והקפות שניות בכיכר דיזינגוף. בבקשת ההצטרפות מציינת האגודה כי להחלטה בעניין עלולות להיות השלכות כבדות משקל באשר להיקף סמכותה של רשות מקומית לאסדר אירועים במרחב הציבורי ולהתערב בחופש הביטוי והאסיפה.
האגודה לזכויות האזרח מדגישה כי התנהלות "ראש יהודי" מבישה ומעוררת סלידה וכי לעיריית ת"א ולכל רשות מקומית יש סמכות וחובה להסיר מכשולים שמטרתם הדרת נשים, אך סמכות למנוע אירועים במרחב הציבורי בשל "הפרת הסדר הציבורי" שמורים למשטרה בלבד וגם אז מוטלת על המשטרה החובה לעשות זאת בצמצום.
"חופש האסיפה וחופש הדת שמורים לכל ובשוויון. אסיפה במרחב הציבורי, שאין מעמידים בה "מכשולים", למשל על ידי במות או מחיצות או אמצעי הפרדה אחרים, או על ידי פיזור כיסאות או שולחנות; אסיפה שבה בני אדם מתכנסים בפרהסיה כדי לבטא עצמם – אינה טעונה היתר או אישור מאת הרשות המקומית.
"בנסיבות שכאלה, עמדתה של הרשות המקומית ביחס לנחיצותה של האסיפה ולתרומתה לציבור אינה מעלה ואינה מורידה. על רישוי אסיפות ותהלוכות והבטחת הסדר הציבורי בשל חשש מהתלהטות היצרים ומהפרות סדר מופקדת משטרת ישראל, על פי אמות המידה שנקבעו בפסיקה, ושומה עליה שתפעל כדי להבטיח את חירות כל הצדדים להביע עצמם", נכתב בבקשת האגודה.
