היועמ"שית בתגובה לעתירות לבג"ץ: "לפסול את צמצום עילת הסבירות"

התנגדות חריפה: היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פרסמה היום (ראשון), את תשובתה לעתירות לבג"ץ בעניין צמצום עילת הסבירות. לדבריה, "אין מנוס מלהכריז על בטלותו של החוק".

למעשה, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, היועצת המשפטית לממשלה קוראת לבג"ץ לפסול חוק יסוד וליישם את דוקטרינת "התיקון החוקתי הבלתי חוקתי" שמעולם לא יושמה בישראל. זו הפעם השנייה שהיועמ"שית קוראת לבג"ץ להתערב ולפסול חוק יסוד. הפעם הראשונה הייתה לגבי חוק הנבצרות, אולם אז היה זה מכוח דוקטרינת "השימוש לרעה בסמכות המכוננות", אשר כבר יושמה בעבר בפסיקת בג"ץ.

היועצת המשפטית לממשלה מבהירה בתשובתה, כי לראשונה בתולדות מדינת ישראל נשללה סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק לדון ולהושיט סעד לפרט ולציבור, בהתאם לשיקול דעתו השיפוטי העצמאי; וזאת דווקא בהקשר רגיש וחיוני מאין כמותו של הביקורת השיפוטית על פעולותיהם של העומדים בראש הרשות המבצעת.

לדבריה, התיקון נועל את שערי בתי המשפט בפני כל אדם או קבוצה, שנפגעו מכך שהממשלה או מי משריה פעלו מולם בחוסר סבירות קיצוני, בכל הקשר שהוא. בכך, הוסבר בתשובה, נלקח מהציבור אמצעי חשוב ביותר להתגונן מפני הפעלת כוח שלטוני בשרירות ושלא לטובת הציבור.

המסמך המלא

בשל פגיעתו הקשה של התיקון בציבור והשלכותיו החמורות על הפרדת הרשויות, שלטון החוק וזכויות הפרט, מדובר במצב חריג שבחריגים שבו התיקון פוגע פגיעה אנושה ביסודות המשטר הדמוקרטי, ועל כן בהתאם לאמות המידה שהותוו בפסיקה סבורה היועצת המשפטית לממשלה כי אין מנוס מלהכריז על בטלותו.

במסמך המתפרש על פני כ-148 עמודים, כותבת בהרב-מיארה, שמלכתחילה לא הסתירה את דעתה על רפורמת לוין, כי "סמכותו של בית המשפט ליתן סעד אפקטיבי לציבור בגין הפרה של חובה מחובות המשפט המנהלי נועדה להגן על עקרונות היסוד, בלעדיהם-אין, של שיטת המשפט בישראל, ובהתאם לכך היא מהווה ערובה, בלעדיה-אין, להבטחת שמירת אופייה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית".

"באיבחת חרב", כותבת בהרב-מיארה, "ניטל מכלל מערך בתי המשפט "כלי עבודה" מרכזי לביקורת על הרשות המבצעת - כלי שאותו פיתחה הפסיקה עקב-בצד-אגודל מאז קום המדינה; כלי אשר שימש לבחינת חוקיותם של מעשי מנהל, לשמירה על שלטון החוק, להבטחת המנהל התקין, לשמירה על טוהר המידות של השירות הציבורי ומקצועיותו, להגנה על זכויות האדם, על איכות הסביבה, על בריאות הציבור ועל אינטרסים ציבוריים חשובים אחרים - מפני פגיעה שלא כדין בידי הרשות המבצעת ומפני ניצול לרעה של כוח השררה".

"וזאת", היא מוסיפה, "בפרט ביחס לממשלה, ראש הממשלה והשרים אשר מחזיקים בידם את הכוח השלטוני הרב ביותר".

פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות

היועמ"שית מגדירה את צמצום עילת הסבירות כפגיעה בהפרדת הרשויות. "ביטולה של עילת הסבירות ביחס לממשלה ושריה פוגע, אפוא, בעקרון "הפרדת הרשויות", בנקודה שבה קיימת חשיבות קרדינלית לעיקרון זה לשם שמירה על שלטון החוק ועל המאפיינים הדמוקרטיים של מדינת ישראל.

"פגיעתו של התיקון בעקרונות יסוד העומדים בבסיס היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית היא קשה וחמורה בשל השיבוש הקשה והחמור שהוא יגרום במבנה הבסיסי של המשטר הישראלי ובערובות לשמירתו כמשטר דמוקרטי שבליבו השמירה על שלטון החוק".

היועמ"שית מונה את הנזקים אשר לשיטתה מביא התיקון לחוק יסוד צמצום עילת הסבירות. לשיטתה, החוק יביא למינויים פסולים "לפריצת גבולות בכל הנוגע למינויים פוליטיים ולמינויים הלוקים בהיבטי טוהר המידות". בנוסף, יסיר את המגבלות החלות על ממשלות מעבר בתקופת בחירות. "הממשלה המכהנת וחבריה יוכלו להשתמש בסמכויותיהם השלטוניות ובמשאבי הציבור העומדים לרשותם כדי להיטיב את מצבם בעיני הציבור לעומת מועמדים שאינם מכהנים וכך לזכות ביתרון לא הוגן בבחירות". ובנוסף, כותבת "פגיעה באפקטיביות הביקורת השיפוטית ביחס להחלטות הנוגעות לזכויות האדם".

לשיטתה של היועמ"שית, התיקון לחוק אינו מונח ב"תחום האפור". בהרב-מיארה מדגישה כי לא ניתן לפרש את החוק באופן כזה שימנע את ההתערבות בחוק היסוד. 

ממחאת ההייטק נמסר: "היועמ"שית ואחריה שופטי בג"צ הם המחסום האחרון שנותר בפני פריצת כל הגבולות של שחיתות שלטונית וחלוקת הג'ובים שהממשלה מתכננת עם ביטול עילת הסבירות. ביטול עילת הסבירות יוביל לנזק איום לכלכלה ולהייטק , ואנו תומכים בעמדה המגנה על כל אזרחית ואזרח במדינת ישראל".

ח"כ שמחה רוטמן הגיב בחשבון הטוויטר שלו וכתב: "קראתי בעיון את התגובה שפרסמה היועמ"שית. לצערי אין בתשובתה הפנייה אף לא לחוק או חוק יסוד אחד שמאפשר לבג"ץ לבטל את התיקון לחוק היסוד. יש בתשובתה אך ורק פלטפורמה לעו"ד גלי בהרב להבעת עמדתה האישית. ממשלת ישראל זקוקה ליועצת משפטית".

העתירה הוגשה על ידי מנהל מחלקת הבג"צים עו"ד ענר הלמן, ועוה"ד נטע אורן, יונתן ברמן ושרון אבירם ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.