תקיפת הנכה בבת ים: מכה לאחות שתועדה נוהגת באלימות

בחודש מרץ השנה סערה המדינה לאחר שאח ואחות מבת ים תועדו מכים נכה לאחר שהתנגשו ברכבו. האחות, ספיר דמרי אף היכתה את הנכה באמצעות הקב שלו. המשטרה הורתה על שחרור רכבה של דמרי בתנאים מגבילים, דבר שיאפשר בבוא היום לחלט אותו באם תורשע. דמרי הגישה ערעור על ההחלטה וטענה כי אין הרכב קשור לעבירה ולכן הרכב צריך להיות משחורר ללא כל תנאי. בית משפט מחוזי דחה את הערעור.

נגד דמרי, הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות של תקיפה וגרימת חבלה של ממש על ידי שניים או יותר, נהיגה פוחזת של רכב, נהיגה בקלות ראש, אי שמירת מרחק, אי מסירת פרטים בתאונת, התנהגות הגורמת נזק והיזק לרכוש במזיד.

לפי המתואר בכתב האישום, דמרי נהגה ברכבה ברחוב הקוממיות בבת ים, תוך שלא שמרה מרחק מהרכב שלפניה והתנגשה בו. ברכב נהג המתלונן, בעל נכות בשיעור 55% הנעזר בקביים לצורך הליכתו. בהמשך, ולאחר שהרכבים נעצרו ונהגי שתי המכוניות יצאו מהן התפתח דין ודברים בין דמרי לבין המתלונן, לרבות קללות הדדיות. באותה העת תקפו דמרי ואחיה שישב עמה ברכב ונאשם אף הוא בכתב האישום, את המתלונן. אחיה של דמרי הטיח את המתלונן ארצה ובעט בו והיא חבטה בו ארבע פעמים באמצעות הקב שלו.

לפני כחודשיים, לבקשת מחלקת התביעות של מחוז תל אביב, התקיים דיון שבו נקבע כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות לספיר דמרי, לרבות לעבירה של נהיגה פוחזת ונהיגה בקלות ראש. לאחר צפיה בסרטון של האירוע, התקבלה החלטה כי הרכב שימש לביצוע העבירות רק בחלקן, ולאור העובדה שחולט רק לאחר חודשיים, ניתן לשחרר אותו בתנאים.

דמרי שרצתה שהרכב ישוחרר ללא כל תנאי ערערה על ההחלטה וטענה כי האלימות שנטען כי הפעילה לא רלוונטית לעניין הרכב, אלא רק דרך נהיגתה שלא סיכנה חיי אדם כלל כי נהגה במהירות נמוכה, ופגעה ברכבו של המתלונן פגיעה קלה בלבד באמצעות הרכב.

השופטת מיכל אגמון גונן שלא קיבלה את טענותיה של דמרי, דחתה את הערר וציינה כי היא סבורה שמתקיימת זיקה הדוקה בין הרכב לבין העבירה. כאשר הרכב שימש את דמרי לנהיגה בכביש, ולולא הייתה נוסעת ברכבה ומתנגשת קלות ברכבו של המתלונן, ככל הנראה לא היו באות העבירות לעולם. לא ניתן להסביר את האירועים שהתרחשו לרבות את תקיפת מתלונן הנטענת, אלמלא נוכחות הרכב, ותרומתו הן להגעה למקום האירוע הן לעזיבתו כשהמתלונן שרוע על הרצפה, הן מהותיות לעצם העניין.

"יש לעמוד ולהזכיר, בהקשר זה, את תופעת האלימות הקשה בכבישים, בהם בעקבות ריב על חניה, עקיפה או תאונה קלה, אנשים נפגעים קשות, ולעיתים אף מקפדים את חייהם. במקרה שלפניי עולה מהסרטון כי העוררת ואחיה תוקפים את המתלונן, כשהוא כבר שכוב על הרצפה, והמתלוננת מכה בו שוב ושוב, בעזרת הקב שלו שנשמט מידיו. גם אם טענתה כי תקף אותה קודם תוכח, הרי שאין כל הצדקה לאלימות הקשה, לאחר שהמתלונן כבר שכוב חסר ישע על הרצפה", כתבה השופטת והוסיפה: "תופעה זו של האלימות בכבישים הפכה למכת מדינה ובמובן זה על בית המשפט להעביר מסר ברור וצלול: כאשר נאשם עובר לכאורה עבירות של אלימות כתוצאה מויכוח בכביש, הרכב בהחלט קשור לביצוע העבירה במובן הרחב... המדיניות המשפטית מחייבת לקבוע כי אלו בדיוק סוג העבירות שככלל, לא היו מבוצעות אלמלא הנהיגה ברכב".