מדו"ח חמור במיוחד של מבקר המדינה, שבדק את הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים, עולה כי רוב התלונות אינן נבחנות בכל המישורים הרלוונטיים ואלפי תיקים שנפתחו עקב טענות להתנהגות פסולה של שוטרים - נגנזו ולא טופלו כלל.
מהדו״ח עולה כי בשנת 2021 מח"ש טיפלה בכ־5356 תיקים נגד שוטרים אך סגרה רק 2,932, יותר מ־50 אחוזים, ללא בדיקה או חקירה באזהרה של השוטרים ומבלי שניתבה אותם לברור משמעתי.
התוצאה היא ששוטרים שסרחו ממשיכים לשרת מבלי שננקטת בדיקה משמעתית כלשהיא. עוד מסתבר כי בשנת 2021 טופלו במח"ש 4,401 אך בפועל רק כ-280 מהתיקים הגיעו לבירור במסגרת הליך פלילי או הועברו על ידי מח"ש להעמדה לדין משמעתי.
מבקר המדינה, מתניה אנגלמן, ממליץ לשרי המשפטים והביטחון הלאומי, כמו גם ליועמ"שית, לבחון את הליקויים ולפעול לתיקונם.
בכיר המערכת אכיפת החוק טוען בחריפות כי המצב שבו מח״ש כפופה לפרקליטות הוא ״לא בריא״. לדבריו, ״ממצאי הדו״ח זועקים לשמים. אי אפשר להמשיך לטאטא מתחת לשולחן את מה שקורה. המיקום הנוכחי של מח"ש בתוך הפרקליטות מאוד בעייתי״.
בנוסף, נטען כי העובדה שמחלקת המשמעת במשטרה כפופה לאגף משאבי אנוש, שמרבית עיסוקו לרווחת השוטרים - פוגעת בענישה.
הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים מפוצל בין מח״ש למשטרה. תלונות שיש בהן היבט פלילי מטופלות במח״ש ואילו הטיפול בתלונות בעלות מאפיינים משמעתיים הוא בסמכות המשטרה וחטיבת התביעות במשטרה.
מדי שנה נפתחים במח"ש אלפי תיקים שבבסיסם תלונות או מידע על התנהגויות לא ראויות, לכאורה, של שוטרים ברמות חומרה שונות.
בשנים 2019-2021 הוגשו למח"ש 11,778 תלונות. בדיקת המבקר העלתה כי ב־28.4 אחוזים מהתיקים בוצעה בדיקה מקדימה ורק ב־13 אחוזים מהתיקים נחקרו שוטרים באזהרה, לאחר שעלה חשד סביר לביצוע עבירה. רק ב־20 אחוזים מהמקרים (120 מתוך 596 תיקים) הומלץ להעמיד שוטרים לדין.
עוד העלתה בדיקת המבקר כי מאגר הידע המקצועי המשמש את חוקרי מח"ש בתחום הנהלים והפסיקה הוא מאגר משטרתי וכי אין לחוקרים מערך סדור ושוטף של הכשרה וחניכה. עם זאת, קובע המבקר שלמרות שהמשטרה קבעה בנהלים ובפקודות הסדרים לאפשר לחוקרי מח״ש לצפות במערכות המידע המשטרתיות, חוקרים מבצעים את תפקידם בלי שיש להם גישה מלאה למערכות המכילות חומרי חקירה רלוונטיים.
בנוסף, לחוקרים שאמונים על חקירת שוטרים יש גישה חלקית ומוגבלת לסרטונים ממצלמות הגוף ועדיין אין להם גישה ישירה למערכת הקלטות מוקד 100.
״מציאות שבה קבלת חומרי החקירה עבור חקירות מח"ש מותנית הלכה למעשה בשיתוף פעולה מצד המשטרה ולעיתים אף נשענת על פנייה אישית לבעלי תפקידים במשטרה, יוצרת בהכרח תלות של מח"ש במשטרה באופן שאף עלול לפגוע ביכולתה לחקור שוטרים ומפקדים באופן עצמאי ובלתי תלוי בגוף הנחקר,״ נטען בביקורת. "כך גם לגבי שימוש במעבדות המשטרה. קבלת שירות לצורך חקירה עלולה לפגוע בעצמאות של מח"ש עקב תלותה במערך המעבדות של המשטרה לצורך ביצוע פעולות אלה״.
המבקר חשף ממצא מדאיג הנוגע לחקירות היזומות של מח״ש וקובע שבשנת 2021 חלה ירידה של כ־12 אחוזים במספר הידיעות המודיעיניות שהתקבלו במפלג המודיעין של הארגון לעומת השנה הקודמת (מ־281 ל־247) ירידה של כ־18 אחוזים חלה במספר הפגישות עם מקורות מודיעיניים (מ־267 ל־220 פגישות) וירידה של כ־8 אחוזים חלה במספר תיקי המודיעין השנתי (מ־272 ל־251).
מהדו״ח עולה שבשנת 2021, צוות חשיפה קיבל 104 תיקים לטיפול, כאשר רק ב־35 מהם נחקרו שוטרים באזהרה. הצוות המליץ על העמדה לדין פלילי בארבעה תיקים בלבד וכן על העמדה לדין משמעתי - בשניים.
לאור הממצאים, המבקר קובע בדו״ח: ״בשנתיים האחרונות קיימת חולשה תפקודית של הצוות, אשר אמור להיות חוד החנית של המחלקה״.
הסמכות להעמיד לדין פלילי בעבירות שדינן עד שנת מאסר נתונה בידי חטיבת התביעות במשטרה. אולם בביקורת נמצא שבפועל אין לשום גורם נתונים על העמדה לדין של שוטרים בעבירות פליליות שעונשן עד שנת מאסר.
על פי דו״ח המבקר, משנת 2017 עד ספטמבר 2022 הגישה המשטרה 50,584 כתבי אישום, והגיעה להסדרים מותנים ב־3,464 תיקים נגד נאשמים וחשודים מכלל האוכלוסייה בעבירות שעונשן אינו עולה על שנת מאסר אחת, אך לשוטרים היחס היה שונה.
בדיקת המבקר העלתה שהמשטרה לא הגישה כתבי אישום בעבירות שדינן עד שנת מאסר כנגד שוטרים. המבקר קובע כי ״מצב דברים זה, שבו, ככלל, מח"ש אינה מוסמכת לטפל בתיקים אלו ולמשטרה אין כל אסמכתאות המעידות כי היא עוסקת בהם, מלמד על חולשה ניכרת של מערך הטיפול".
עוד חושף הדו״ח כי המשטרה, שסובלת ממחסור בתקציבים, משלמת מיליונים לשוטרים הנשלחים על ידה לחופשה כפויה או השעיה - אלה שוטרים שנמצאים בתחילת ההליך החקירתי נגדם.
בתקופה זו, קובע הדו״ח, ממשיך השוטר לקבל 75 אחוזים משכרו בחצי השנה הראשונה, ולאחר מכן 50 אחוזים מהמשכורת. בבדיקה נמצא שתקופות ההשעיה שהחלו בשנים 2018 ו־2019 ונמשכו כשנה וחצי בממוצע, המשטרה שילמה כ־9.7 מיליוני שקלים עבור משכורות לשוטרים מושעים. מתוך סכום זה, כ־2.25 מיליוני שקלים הוצאו על משכורות לשוטרים שבתום ההשעיה שוחררו מעבודתם.
הדו״ח מבקר בחריפות גם את היחס למתנדבי המשטרה. מאחר ואין במשטרה תיעוד בנוגע לרקע המשמעתי שלהם, שוטרים שסרחו חזרו להתנדב. נמצא שבשנת 2021, 31 שוטרי קבע שעזבו את המשטרה עקב פיטורים, ושני מתנדבים שהיו שוטרים בשירות חובה והוחזרו לצה"ל בשל פסילה מטעמי ביטחון מידע נמנו עם המתנדבים למשטרה.
במישור הפלילי - מח"ש הגישה ארבעה כתבי אישום בלבד נגד מתנדבים בשנים 2020 -2021.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה:
משטרת ישראל רואה בחומרה כל התנהגות חריגה שאינה עומדת בקנה אחד עם נורמות ההתנהגות וערכי הארגון וכל אירוע מטופל בהתאם.
החלטות בדבר נקיטה בהליכים משמעתיים נגד שוטרים ומימוש הנחיות מח"ש בדבר העמדה לדין של שוטרים מבוצעות על פי הוראות החוק, פקודות המשטרה ונהליה.
נדגיש כי תיקים המתקבלים ממח"ש מנותבים להליך שפיטה או להמשך טיפול משמעתי ומועברים לערכאה המתאימה בהתאם למקרה. כל תיק נבחן ביסודיות ומתקבלת לגביו החלטה מוסמכת ומנומקת. כל מקרה נבחן לגופו בהתאם למכלול השיקולים הרלוונטיים, לנסיבות ולחומר הראיות, כמקובל בקבלת החלטות משפטיות.
אשר לצמצום חופשות כפויות והשעיות נציין כי משטרת ישראל שואפת לצמצם את משכיהן. יודגש כי בכל הליך, בין אם מדובר בהליך פלילי או משמעתי, נשמרות זכויות השוטר כפי שנשמרות זכויות האזרח אך לא אחת נאלצים להמתין לסיום הליכים חיצוניים שאינם תלויים במשטרה. בנוסף, ישנם תיקים מורכבים אשר מטבע הדברים מצריכים בדיקה מעמיקה ורחבה יותר, דבר המאריך את משך הטיפול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו