רה"מ נתניהו: "אני תומך במתן חנינה לאלאור אזריה"

"זהו יום קשה וכואב לכולנו – בראש ובראשונה לאלאור ולמשפחתו, לחיילי צה"ל, לאזרחים רבים ולהורים של חיילינו, ואני בתוכם", כך כתב הערב ראש הממשלה בנימין נתניהו בהמשך להרשעתו הבוקר של סמל אלאור אזריה, שירה במחבל בחברון במארס השנה. 

"אני קורא לכל אזרחי ישראל לנהוג באחריות כלפי צה"ל, מפקדיו והרמטכ"ל. יש לנו צבא אחד שהוא בסיס לקיומנו. חיילי צה"ל הם הבנים והבנות שלנו, והם חייבים להישאר מעל לכל מחלוקת", כתב נתניהו וחתם את הפוסט: "אני תומך במתן חנינה לאלאור אזריה".

בתוך כך, הודיע הערב חה"כ לשעבר שרון גל, המלווה את משפחת אזריה מאז תחילת הפרשה, כי עוה"ד יורם שפטל יצטרף לצוות ההגנה במשפט החייל. "בע״ה שפטל ידידי, ביחד עם עורכי הדין אילן כץ ואייל בסרגליק המעולים, יביאו לזיכויו של אלאור בערעור, לאחר הכרעת הדין השערורייתית שניתנה היום", כתב גל בדף הפייסבוק שלו. 

בעשר בבוקר נכנסו לאולם הדיונים בבית הדין הצבאי בקריה בתל אביב שלושת השופטים במשפט אלאור אזריה. מול אולם מלא עד אפס מקום, כשבחוץ עשרות צוותי תקשורת מהארץ ומהעולם, החלה להקריא נשיאת הרכב השופטים, אלוף־משנה מאיה הלר, את פסק דינו של אזריה. הלר קבעה כי אלאור אזריה הורשע בעבירות הריגה והתנהגות שאינה הולמת.

השופטת מאיה הלר החלה בהקראת הדין ותיארה את פרטי האירוע כפי שעלה מן העדויות. השופטת קבעה כי הנאשם, אלאור אזריה ירה בראשו של המחבל. היא המשיכה ודיברה על ההתעניינות התקשורתית והציבורית הרבה וקבעה כי "המשפט והכרעת דינו של אזריה תיקבע לפי ראיות".

השופטת הלר המשיכה בתיאור עמדות התביעה וטענותיו של אזריה וסנגוריו כי חשש ממטען שנמצא על גופו של המחבל. השופטת קבעה כי "אין מחלוקת כי אזריה ירה במחבל ומודע לכך שנטל חיים". הלר המשיכה ושללה את חוות דעתו של פרופ' היס שקבעה כי המחבל מת לא כתוצאה מן הירי. לדבריה, הנשאם "לא יכול להיאחז בחבל בשני קצוותיו". השופטת פסלה גם את חוות הדעת של פרופ' שמעון היס שטען כי המחבל מת מתסחיף ריאתי. השופטת קבעה כי "התקיים היסוד העובדתי של העבירה, קיים קשר סיבתי בין מעשה הנאשם למות המחבל".

"גרסת הנאשם מתפתלת"

לאחר מכן עברה השופטת הלר לגרסת אזריה. השופטת ציינה כי אזריה נתן מספר תצהירים שונים והחלה לפרט מעדותו הראשונה של אזריה במצ"ח ואל עדותם של חבריו. השופטת התייחסה לעדותו של חברו של אזריה, ת.מ.,  בדרגת רב"ט שהעיד כי כששאל את אזריה "למה ירה במחבל? ענה אזריה כי הוא ירה במחבל כי הוא דקר את חבר שלי. מגיע לו למות", כך השופטת.  השופטת קבעה כי "לא ניתן לחשוד בחייל (רב״ט מ) כמי שניסה להעליל על הנאשם". השופטת קבעה כי עדותיהם של חבריו של אזריה ודבריו של אזריה מיד לאחר הירי - יש לייחס להם חשיבות.

השופטת קבעה כי "גרסת הנאשם מתפתלת", זאת לאור מתן מספר גירסאות שונות במהלך חקירתו והמשפט. עוד ציינה השופטת כי "ציפתה מהנאשם להציג גירסה אחת אחידה". כמו כן, קבעה השופטת כי עדותו של המג"ד אמינה וכי "הנאשם יצא למתקפה אישית נגד המפקדים. המתקפות נעשו לעיתים במקום מתן מענה ענייני לשאלות שהופנו כלפיו".  השופטת המשיכה ואמרה: " נסיונות אלה של הנאשם יש לדחות מכל ועל מבחינה ראייתית". כמו כן קבעה השופטת כי גם עדותה של פאראמדיקית ד' הינה אמינה וכי היא מקבלת את גירסתה במלואה.

אורן חזן הגיע לתמוך באלאור אזריה // צילום: גדעון מרקוביץ'

השופטת המשיכה לסתור את כתב ההגנה של אזריה: "גרסתו של הנאשם המשיכה להתפתח, רק בפנינו טען כי רס"ן נעמן סטר לו. אלא שאיש לא שמע מהנאשם אודות הסטירות בזמן אמת ולא בזמן האירוע. בחקירתו במצח אמר הנאשם כי נעמן כלל לא כעס עליו.  חוות דעת פסיכיאטרית לא יכולה להוות תחליף לעובדות. חוות הדעת הפסיכיאטרית מעלה קשיים עובדתיים. הקשיים מהם סבל הנאשם לא הוכחות". השופטת שללה מכל וכל הטענה של אזריה כי המ"פ סטר לו וכי "גרסתו אינה אמינה".

בית הדין דחה את עדויות מומחי ההגנה אודות סיבת המוות של המחבל

עוד המשיכה השופטת הלר לדבר אודות חוות הדעת הפסיכיאטרית וקבעה כי היא מהווה הסגת גבול ומעלה קשיים עובדתיים. השופטת קבעה כי "הקשיים מהם סבל אזריה לא הוכחו". השופטת קבעה עוד כי היא דוחה את קביעתו הבלתי מבוססת של ד"ר הרמן ו"כי קשיי קשב וריכוז ומחסור בשעות שינה הביאו את הנאשם לירות במחבל". 

לאחר מכן המשיכה השופטת ובחנה את עניין הסרטונים שהוגשו לבית המשפט. השופטת כתבה: "לא ראינו עין בעין עם ההגנה את הסרטונים. כוחם הראייתי של הסרטונים רב. מדובר בראייה אובייקטיבית ועצמאית המאפשרת לבחון את השתלשלות האירועים בזמן אמת. אנו קובעים כי הסרטונים שהוגשו לבית הדין אותנטיים וקבילים כראייה. צפייה בסרטונים מלמדת שאין גם בסיס לטענה כי הסכין הייתה קרובה לידו של המחבל. רק לאחר הירי קירב האזרח עופר אוחנה את הסכין למחבל".  

הנאשם ביצע את הירי בצורה מחושבת

השופטת המשיכה להתייחס לעניין הסרטונים וביקרה את אזריה: "במקום לעסוק בסרטון עצמו, עסק הנאשם בכותרת שניתנה לו. הסרטונים מלמדים כי דקות ארוכות היה המחבל שרוע על הקרקע כשידיו לצידו. תנועת היד האחרונה של המחבל נעשתה 6 דקות לפני הירי. לפיכך נדחית גרסתו של הנאשם. בחקירתו במצ"ח טען הנאשם כי ביצע את הירי מייד לאחר ששמע את הצעקה על חשש ממטען. אלא שדבריו לא מתיישבים עם הסרטונים. הסרטונים מלמדים כי לאורך כל האירוע התנהל הנאשם בשוויון נפש, ללא כל דחיפות. הנאשם ביצע את הירי בצורה מחושבת.  הנאשם לא פעל להזהיר את הסובבים מפני המטען. התנהלותו לא עולה בקנה אחד עם תחושת סכנה. פעולתו נעשתה באיטיות".       

השופטת הלר פסקה כי "במהלך עדותו התבקש הנאשם להסביר למה המתין שתי דקות בין הצעקה לביצוע הירי. הוא לא נתן הסבר למה לא ביצע את הירי לפני". עוד פסקה בנוגע ללבוש המחבל ותנאי מזג האוויר כי הנאשם נימק את תחושת הסכנה בלבושו החריג של המחבל. טענתו של הנאשם כי מדובר היה במזג אוויר שרבי אינה נכונה. צפייה בסרטונים מעידה כי רבים מהנוכחים לבשו מעילים".  

השופטת המשיכה והתייחסה לעניין התחושת הסכנה בשטח: "מרבית החיילים שנכחו בשטח מסרו בעדותם כי לא חשו בסכנה מהמחבל לפני הירי של הנאשם.  כלל האזרחים שהעידו מסרו כי חשו בסכנה לפני הירי של הנאשם. הם ניסו לסייע לנאשם, עד כי הטיית האמת".

צ'רלי, אביו של אלאור אזריה // צילום: גדעון מרקוביץ

בני המשפחה בדרך לאולם // צילום: גדעון מרקוביץ