בג"ץ דן הערב (חמישי) בעתירות כנגד הסכם הגז עם לבנון. ארבע עתירות הוגשו נגד החלטת הממשלה להימנע מאישור ההסכם בכנסת. העתירות הוגשו על-ידי חבר הכנסת איתמר בן גביר, פורום קהלת, ארגון לביא וארגונים נוספים. באחת העתירות נטען כי האופן אישור ממשלת המעבר ללא הכנסת אינו מתקבל על הדעת. יש לציין כי היועצת המשפטית לממשלה אישרה את ההסכם.
במסיבת עיתונאים שכינס ראש הממשלה יאיר לפיד יחד עם שרת האנרגיה קארין אלהרר, הבהיר כי "ההסכם מרחיק את האפשרות של עימות עם חיזבאללה. איננו חוששים מהם והיינו מכים אותם מכה קשה, אך אם ניתן למנוע מלחמה זה תפקידנו. הבהרנו שנפיק גז מאסדת כריש בלי קשר למו"מ ולא נהסס להשתמש בכוח. כל משפחה בישראל תהנה מההסכם. ישראל תקבל 17% מההכנסות משדה קאנא, ובנינו את ההסכם עם האמריקנים כך שהוא לא יגיע לידי חיזבאללה".
בתגובה לעתירה טענה הממשלה כי ישנם טעמי דחיפות וחיוניות המצדיקים חתימה על ההסכם באופן מיידי ללא דחיה וציינה את המשבר הפוליטי בה נמצאת המדינה: "לתפיסת גורמי המקצוע, אנו מצויים בחלון זמנים ייחודי המאפשר הגעה להסכם והצפוי להיסגר עוד קודם למועד הבחירות בישראל, כאשר לא ניתן להעריך מתי ואם תהיה לכך הזדמנות נוספת".
במהלך הדיון העותרים הקריאו קטע מהמאמר של האלוף (במיל') אליעזר ('צייני) מרום שפורסם הבוקר ב"ישראל היום" שתומך בעמדתם.
הפרקליט שמייצג את "קהלת", עו"ד אריאל ארליך אמר: "לא אמורה להיות מחלוקת שחוק יסוד משאל עם חל על המים הטריטוריאליים של ישראל. ברגע שיש גריעה, החוק חל".
לדבריו הפרשנות של המדינה מדוע החוק לא חל בעניין הזה - היא מתחמקת. "המדינה מציגה ציטוטים של ח"כים בוועדה, אך יועמ"שית הוועדה אמרה שם בפירוש שחוק יסוד משאל עם חל על תיקוני גבול...", הסביר, "הטענה של הממשלה שההסכם לא חל על המים הטריטוריאליים היא טענה לא כנה, שהרי היא לא מציעה שום גבול חילופי. זה שהיא אומרת שהגבול לא ברור, זו לא טענה כנה. יש לכם הצעה לקו גבול חילופי שעליו חוק היסוד כן חל?... אנחנו טוענים גם על דרך השלילה, נוח לממשלה לומר שהגבול אינו כטענתנו כדי לחמוק מחוק היסוד, אם כן, מדוע הם אינם טוענים מהוא הגבול לשיטתם?".
במהלך דבריו של ארליך הקשתה הנשיאה חיות: "השאלה היא האם יש אינדיקציה שחלק מתוך השטח הכלול בהסכם הוא שטח שחל בו המשפט הישראלי ועכשיו ההסכם גורע אותו".
השופט סולברג: "המדינה טוענת שההסכם לא עולה עד כדי העברת בעלות".
עו''ד ארליך: "חוק הנפט לא מצריך העברת בעלות. גם בית המשפט העליון קבע שחכירה לא מוגבלת בזמן נחשבת כמו העברת בעלות. טריקים כאלה לא יכולים לעקוף את חוק היסוד".
עו"ד יצחק בם, שמייצג את ארגון "לביא": "כשאני מסתכל על נימוקי הממשלה למה לא להביא (את ההסכם לאישור הכנסת, נ"ב), מדובר בשיקולים זרים שמערערים את יסודות הדמוקרטיה הפרלמנטרית. יש חובה להביא הסכמים בעלי חשיבות מדינית לאישור הכנסת. גם ההסכמים להעברת הסמכויות לרשות הפלשתינית הובאו לאישור הכנסת. זה רק נעשה לא כהסכם, אלא כחוקים שנחקקו כדי ליישם את ההסכמים האלה".
עו"ד בם הוסיף: "זו ממשלה בלי בלמים ויש צורך לאכוף עליה להביא הסכמים מדיניים בעלי חשיבות לאישור הכנסת, אחרת נגיע למצב שממשלת מעבר היא הזדמנות פז לצעדים מדיניים שנויים במחלוקת... לממשלת מעבר אסור למנות ראש מועצה דתית בקרית אונו אבל מותר לה לעשות הסכם עם מדינת אויב ולוותר על תביעות טריטוריאליות ועל עתודות גז שיש הערכות שהן גבוהות".
השופט פוגלמן השיב לדבריו: "למנות ראש מועצה דתית בקרית אונו זה לא דחוף, אבל אם יש דבר שהוא חיוני לביטחון הלאומי, ונראה את החומר החסוי, אז פני הדברים הם שונים. הטיעון שלך לא תופס. הוא לא טוב מספיק. בסופו של דבר האחריות היא על הממשלה ולא על בית המשפט".
הנשיאה חיות: "הכנסת לא חוקקה חוק שמחייב הצבעה בכנסת על הסכמים מדיניים. המסמך הפורמלי הוא תקנון העבודה של הממשלה. לפי תקנון הממשלה, יש מצבים שהממשלה מוסמכת אפילו לא הניח לידיעת הכנסת את העובדה של ההתקשרות (בהסכם) כי ההסכם הוא סודי".
מו"מ לצרכי בחירות?
עו"ד רן רוזנברג מהפרקליטות, ענה לשאלת הנשיאה חיות כי העותרים טוענים שבממשלת מעבר יש חובה להציג את ההסכם לאישור הכנסת, שלאור העובדה שבהסכם ישנם חומרים חסויים - דבר כזה לא יכול לקרות, לכן הדיון נעשה בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת המשנה.
"כשמסתכלים על דוקטרינת הסבירות, על הרשות המנהלית לאתר את כל השיקולים הרלוונטיים להעניק להם את המשקל הנכון ולאזן ביניהם. זה מה שיוצר את משקל הסבירות", הסביר. "השאלה אם להתקשר בהסכם, אינה חייבת לבוא רק בפני הממשלה. היא יכולה גם בקבינט. אבל הממשלה החליטה להביא בפורום הבכיר ביותר. היא הייתה מודעת למגבלות בהן היא מצויה בממשלת מעבר ובמועד סמוך כל כך למועד הבחירות - בשים לב לעובדה שההחלטה שמונחת לפניה, חלק מהותי לתשתית העובדתית הנדרשת, היא חסויה ומשמעותית".
לדבריו הממשלה סברה שלבוא לדיון במליאה זו לא הדרך המתאימה. "הממשלה ביקשה ללכת בדרך ביניים חדשה. היא ביקשה בהינתן הסיטואציה המשטרית שאנחנו מצויים בה, לתת לכנסת פיקוח פרלמנטרי מתאים. וועדת חוץ וביטחון מפקחות אחר פעולות הממשלה בנושאים רגשיים כמו זה. זה פיקוח אפקטיבי שמאפשר לחברי הוועדה, וודאי לוועדת המשנה, להיחשף באופן בלתי אמצעי ולשאול את השאלות הקשות. כל החומר יהיה בפני כל הרשויות הרלוונטיות".
לדבריו הממשלה אימצה גם את ההצעה להזמין גם את יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו ואת יושבי ראש כל סיעות האופוזיציה, כדי לקבל דיווח ולהיחשף. "אבל איך יכולה המליאה לאשר את ההחלטה כשהיא לא רואה חלק נכבד מהתשתית העובדתית שבפניה?", תהה.
הנשיאה חיות ביקשה לדעת מדוע חידשו את המו"מ רק אחרי פיזור הכנסת. עו"ד רוזנברג טען מנגד כי העובדה הזו אינה נכונה. "כבר בנובמבר 2021 הצד הישראלי נפגש – בארץ ולא רק עם המתווח. המו"מ הוא רציף ונמשך משנת 2020 ופגש מספר ממשלות מעבר".
חיות: "מתי נכנס לראשונה מתווח למלאכה?".
רוזנברג: "באוקטובר-נובמבר 21 הוא נפגש עם הצד הישראלי".
חיות: "ומאז היה מו"מ. בדרך היה פיצוץ מאז, והמו"מ הופסק?".
רוזנברג: "לא ידוע לי על כזה".
בן גביר התפרץ: "בשלב מסוים המו״מ התפוצץ".
חיות: "על מה אדוני מבסס את טענתו?".
בן גביר: "כתבנו את הדברים בעתירה".
חיות: "זה שכתבתם, זה לא אומר שזה מבוסס. אדוני יכול להפנות על מה זה מבוסס".
בן גביר: "לא, אני לא יכול".
רוזנברג: "אנחנו מכירים רצף שלם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו