"ממה נחיה?": סיר הלחץ כלכלי ביהודה ושומרון על סף רתיחה

האיסור על יציאת פועלים פלשתינים מיהודה ושומרון לעבודה בישראל נכנס לחודש החמישי, מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. רובם לא מצאו מקור עבודה חלופי ויושבים בבית בלי פרנסה. גם אלה שדאגו לשמור בצד סכומי כסף ליום סגריר כבר ניצלו אותם עד תום.

מחוסר ברירה, היו שלקחו הלוואות מחברים או הסתייעו בתמיכה ממכרים ובני משפחה. רבים מספרים כי הם חיים בצמצום רב או שנכנסים לחובות בשל המצוקה הכלכלית. אחרי שבזבזו את הכספים האחרונים שנשארו, חלק מהפועלים המובטלים נאלצים כעת לפנות לחסכונות הפנסיה שצברו במשך השנים.

אך גם האפשרות הזאת אינה הצעד האולטימטיבי, ומעמידה אותם מול דילמה. "אם אני מושך הכסף שלי מקרן עמיתים שבה נשמר הסכום שהופרש לפנסיה, אני מאבד את מקום העבודה שלי וגם את היתר העבודה בישראל", מסביר לישראל היום, חסן, אב לארבעה, תושב אחד הכפרים ליד רמאללה.

לפי התקנות הקיימות, עובד פלשתיני שרוצה למשוך את כספי הפנסיה שלו, צריך להודיע על הפסקת עבודה אצל המעסיק הנוכחי, ולבקש שיבטלו לו את היתר העבודה בישראל. מהסיבה הזאת, פועלים פלשתינים העדיפו להימנע ממימוש האופציה הזאת, וראו בכך מוצא אחרון.

"אני מתלבט מה לעשות. לא רק אני. הרבה חברים הגיעו למצב שאין להם יותר ממה לחיות, וחושבים לקחת את מה שחסכו מהפנסיה אבל מפחדים לעשות את זה כי אז לא יהיה להם לאן לחזור. אני למשל רוצה לשמור על מקום העבודה שלי בבני ברק ולחזור לעבוד אצל המעסיק שלי שיש בינינו יחסים טובים מאוד אבל אם אני פותח את קרן הפנסיה אני מסתכן בזה שהעבודה אצלו לא תישמר עבורי בעתיד", הוא אומר.

"בקבוצות של הפועלים כולם מדברים על זה, חוששים ומתלבטים. אנשים לא רוצים לקחת סיכון לאבד את ההיתר שלהם כי לא יודעים מה יקרה אחר כך, למשל אם ישראל תקשיח את הקריטריונים להנפקת אישורי עבודה, יכול להיות שנהיה בבעיה במקרה שבו היא תחליט להחזיר את הפועלים לעבודה, ואז כבר לא ייתנו לנו היתר חדש ולא יחדשו את האישור הקיים או שיהיו קשיים חדשים בתהליך הזה", מציין חסן.

בארגון "מען" העוסק בזכויות עובדים פנו לרשות האוכלוסין בבקשה למצוא פתרון לבעיה, והציעו לאפשר משיכה חלקית מחסכונות הפנסיה לעובדים שחפצים בכך. "מכיוון שהעובדים הפלשתינים לא זכאים לדמי אבטלה או סיוע כלשהו, אלפים כבר התפטרו ומשכו את חסכונותיהם", אומר מנכל "מען" אסף אדיב. "זה כרוך בביטול ההיתר שלהם, וזה אומר שאם וכאשר תחליט הממשלה לאפשר להם לחזור לעבודה בישראל, הם ייאלצו שוב ללכת לספסרים ומתווכים ולשלם כסף בשביל שיסדרו להם היתר חדש. אני חושב שאפשר למצוא סידור שימנע להידרש לשירותיהם של סוחרי היתרים לא חוקיים שאורבים למתפטרים".

"איך נעביר את חודש רמדאן ?", שואל חסן. "אנשים כבר עכשיו מבקשים אחד מהשני: תלווה לי רק 100 שקל כדי שאוכל לשלם חשבון חשמל. יש אנשים חולים שצריכים כסף לתרופות וטיפולים והרשות לא מכסה את זה, המצב אסון. לפחות שייתנו לנו למשוך רק חלק מהחסכונות של הפנסיה בלי שההיתר שלנו אצל המעסיק ייפגע".

לדבריו, על רקע הקושי הגובר ותקופת האבטלה הממושכת, חלק מחבריו התייאשו מהמצב והוציאו את כספי הפנסיה שלהם כדי שיהיה להם ממה לחיות. "לאלה אין היום פורמלית היתרי עבודה בגלל זה. 90% מהתושבים אצלנו בכפר עבדו בישראל עד לפני המלחמה.

אנשים כבר לא יכולים להחזיק מעמד. ממה יפרנסו את המשפחות שלהם? לי יש שלוש בנות ובן. את הבת הקטנה שלי בת 4 אני לא יכול לשלוח לגן ילדים כי לא מסוגל לשלם את החשבון החודשי. אבל המעסיק שלי מבני ברק ביקש ממני להתאפק ולא למשוך את הכספים מהפנסיה, הבן שלו התקשר אליי לפני כמה ימים ואמר לי אנחנו רוצים שתחזור. הוא מפחד מזה שאחר כך לא יאשרו לו אותה מכסה של היתרים להעסקת פועלים כמו שיש לו עכשיו".

"גם מעסיקים אומרים שהם לא רוצים לאבד את העובדים. מעסיק חושב לעצמו: אני לא יודע אם בעתיד אוכל לקבל היתר בשבילם", אומר אדיב. "ביקשנו למצוא סידור שגם יעזור למעסיקים להמשיך ולהעסיק את עובדיהם הוותיקים אם וכאשר שוק העבודה בישראל ייפתח מחדש - שיישמרו במאגר או שיפתחו עבורם מסלול מהיר".

חסן מתלונן על אוזלת היד של הרשות הפלשתינית, ואומר כי הוא ועובדים אחרים נמצאים תחת הרושם שהממשלה הפלשתינית לא מעמידה את הסוגייה הזאת בעדיפות עליונה. "היו הבטחות ואמרו שיעשו משהו אבל אנחנו לא רואים תוצאות. הרשות לא עושה כלום, אנחנו מנסים בדרכים אחרות. חמישה חודשים אנחנו בלי הכנסה, אין משכורת, ממה נחיה ? המצב עכשיו גרוע מאוד.

אתם אומרים שזה בגלל סיבות ביטחוניות. הפיגוע שהיה ליד קרית מלאכי – מי עשה אותו ? תושב מירושלים ממחנה שועפט תעודה כחולה, אדם שיכול להסתובב בכל ישראל מתי שהוא רוצה. אני והחברים שלי – יש רכב מיניבוס שלוקח אותנו למפעל שאנחנו עובדים בו, ובסוף היום המעסיק או הקבלן מחזיר אותנו לכפר. אני לא זז ולא הולך לשום מקום. מהעבודה לבית ומהבית לעבודה. תשימו שם מאבטחים אם אתם רוצים".

"המצב הכלכלי בגדה לא טוב בכלל. אין פה מקומות עבודה. המנוע לכלכלה בגדה זה ההכנסות של הפועלים שעובדים בישראל, ועכשיו כשאין את זה, הסוחרים כאן ברמאללה ועוד מקומות סובלים ואומרים שאין להם קונים ואין מכירות".

מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה, "בהתאם לדיני העבודה החלים בישראל, ובכלל זה הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה, עובד אינו רשאי למשוך את כספי הפיצויים שנצברו לזכותו בתקופת עבודתו אצל מעסיקו הנוכחי, בטרם הסתיימו ביניהם יחסי עובד-מעסיק".