משרד החוץ בירושלים נערך לתחילת החלת הריבונות, המתוכננת לחודש יולי. בשבועות האחרונים החלו באגפים שונים במשרד לתכנן את העברת המסרים והפעולות שיידרשו, אם וכאשר הממשלה תחליט על יישום הריבונות במסגרת תוכנית המאה של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ. העבודה עדיין לא הושלמה, בין השאר משום שהדרג המדיני עדיין לא קיבל החלטה.
עם זאת, מסקנות ראשוניות כבר יש. מאחר שבקהילה הבינלאומית, ובפרט במערב אירופה, יש התנגדות עזה לתוכנית, ההנחה במשרד החוץ היא שתפקידם יהיה לצמצם נזקים. על פי הערכות אלה, גם במדינות ידידות לישראל ביבשת מתקשים לתמוך במהלך שמוצג בתקשורת כ"סיפוח", וזאת על רקע ההיסטוריה העגומה של אירופה בכל הקשור למהלכים שכונו במונח זה.
גם המושג ריבונות נתפס באירופה כנוקשה מדי ו"בלתי עביר" באוזן המערבית. על רקע זה מעדיפים במערכת הדיפלומטית להשתמש במונח "החלת החוק הישראלי". מושג זה נתפס כבעל משמעות משפטית ופחות טעון מבחינה פוליטית. נוסף על כך, החוק הישראלי מחליף את החוק הירדני או העות'מאני, שעדיין מחייב מבחינה משפטית ביהודה ושומרון, אף שישראל שולטת בשטח כבר 53 שנה.
בהקשר זה, אומרים גורמים במשרד החוץ, יש הצדקה להחיל שיטת משפט עדכנית במקום שיטות משפט שאבד עליהן הכלח לפני עשרות ומאות שנים. שר החוץ החדש, גבי אשכנזי, עדיין לא נתן למשרד החוץ הנחיה להסביר את מהלך הריבונות. גורמים במשרד מציינים כי אשכנזי עדיין נמצא בתהליכי למידת המשרד והמערכת המדינית.
ביום כניסתו לתפקיד אמר אשכנזי בהקשר לחזון טראמפ כי "הנשיא מציב בפנינו הזדמנות היסטורית לעצב את עתידה של מדינת ישראל לעשרות השנים הבאות. התוכנית תקודם באחריות ובתיאום עם ארה"ב, תוך שמירה על הסכמי השלום ועל האינטרסים האסטרטגיים של מדינת ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו