חובת ההוכחה עליהם: אלו האתגרים שמצפים לממשלה אחרי העברת התקציב

לאחר שהממשלה העבירה בשבוע שעבר את תקציב המדינה, מה שהביא להסרת האיום כי זו תתפרק בזמן הקרוב, כעת יהיה עליה לעמוד באתגרים הרבים שעומדים בפניה.

משרד הביטחון - 116 מיליארד שקלים

תקציב הביטחון לשנת 2021 יעמוד על 57.8 מיליארד שקלים, ול-2022 על 58.4 מיליארד שקלים, שיגלם השקעה בהיערכות לאיום האיראני, הוצאות הצטיידות שוטפות וכסף למשפחות נכי צה"ל. רק לסעיף אחד חשוב לא נשאר: תוספת לשכר החיילים בסדיר.

הסכום הנ"ל כולל את ההוצאות הנדרשות לאחר מבצע שומר החומות. לפי גורמי ביטחון, התקציב נותן מענה ל"צרכים של מעגל שלישי" - קרי היערכות לתקיפה באיראן, וכן להצטיידות הנדרשת בעקבות מבצע שומר החומות ולקראת מבצע צבאי אפשרי מול חיזבאללה. התקציב יאפשר את מימוש התוכנית הרב-שנתית "תנופה" של הרמטכ"ל כוכבי.

בתקציב מעוגנת גם רפורמת "נפש אחת" (תוכנית חונכות לילדים של נכי צה"ל), עם תוספת של 1.2 מיליארד שקלים למימושה. מ-2022 יעמוד התקציב הנוסף על 900 מיליון שקלים בשנה.

בתקציב מוקצה לראשונה כסף לתוכנית "מגן הצפון", שאושרה בממשלה לפני כשלוש שנים. החדשות הרעות הן שהיא תתוקצב רק ב-250 מיליון שקלים - כמחצית מהסכום הדרוש למיגון 21 היישובים סמוכי הגדר, וחלק קטן מאוד מ-5 מיליארד השקלים הדרושים למימושה המלא של התוכנית.

עם זאת, התכנון הוא שהחל מ-2023 יוקצו 500 מיליון שקלים לנושא.

במסגרת התקציב עוגנה גם תוספת הפנסיה לפורשי צה"ל על ממוצע של 8%, כאשר לוחמים יקבלו תעדוף. מה שלא עוגן בתקציב הביטחון הוא התוספת למשכורת של המשרתים בסדיר.

משרד החינוך - 73 מיליארד שקלים

התקציב הנוכחי של משרד החינוך מגיע לשיא של 73 מיליארד שקלים. שרת החינוך יפעת שאשא ביטון מתגאה שזהו תקציב החינוך הגדול בהיסטוריה - אבל כעת רק מתחילה העבודה שלה ושל אנשי המקצוע, ואת התוצאות נצטרך לראות בקצב ההתקדמות והלמידה של הילדים. לאורך שנים, ובתקציבי עתק, לא הצליחו במשרד החינוך לצמצם פערים ולהוציא בוגרים מוכנים ומוכשרים מספיק לחיים ולשוק העבודה. הנושא הוצג ונכתב בשורה של מחקרים וסקרים - ולכן השאלות הגדולות הן: לאן ילך סכום הכסף האדיר ומה יקרה בפועל.

משרד החינוך חייב לעשות סדר באינספור התוכניות שיש במערכת (הסכום עבור פעילות ופרויקטים, למשל, עומד על יותר מ-3 מיליארד שקלים), ולהוביל תוכנית אחת מרכזית לצמצום פערים בדגש על שפה, אנגלית ומתמטיקה. לצד זאת, יש לפעול להחיל את יום הלימודים הארוך על כמה שיותר רשויות מקומיות - ולהוביל מהפכה דיגיטלית וטכנולוגית, כך ששום תלמיד לא יישאר מאחור.

מרבית התקציב של משרד החינוך, יותר מ-40 מיליארד שקלים, מוקדש לשכר המורים, אלא שנראה כי ארגוני המורים נוטים לערום קשיים ומנסים לסכל כל תוכנית, כמו שינוי בלוח החופשות או מעבר לחמישה ימי לימוד. מצד אחד, המשרד צריך להשקיע במורים, ברווחתם ובפיתוחם המקצועי, ומקצה לכך כמעט 2 מיליארד שקלים לטובת השתלמויות וחונכות למורים חדשים, ועוד. מצד שני, כבר אי אפשר להתעלם מהזעקה שלהם שנוגעת לקיצור ימי החופשה לאורך השנה, המחסור בגננות ובסייעות או העובדה שבהרבה בתי ספר יש עובדי הוראה שאינם איכותיים מספיק.

משרד האוצר - 6.5 מיליארד שקלים

תקציב משרד האוצר לשנה זו עומד על 3.2 מיליארד שקלים - וקצת יותר מכך ב-2022 בתוספת 410 מיליון ב-2021 ו-333 מיליון שקלים ב-2022, כהוצאה מותנית בהכנסה. האתגר הגדול של המשרד הוא התמודדות עם השפעות הקורונה והמשך התמודדות עם חיסון האוכלוסייה וטיפול בחולים. מדובר באתגר משמעותי מאוד, שכן עד כה ההשפעה על השוק עדיין לא ברורה לאשורה: הריבית הנמוכה במשך השנים האחרונות והמצב שנוצר, שלפיו יש פיתוי שלא להעלותה, עלולים להיות בעלי השפעה שלילית על שוקי ההון והנדל"ן.

ענפי התעסוקה השתנו, ולצד האבטלה החריגה ענפים רבים משוועים לעובדים. האוצר רואה במלחמה ברגולציה יעד מרכזי, אך ספק עם הרשות החדשה שנועדה להקל את הרגולציה תצליח לעמוד במשימתה. הרגולציה הסבוכה בישראל מגובה בחוות דעת משפטיות ואחרות המצדיקות כל רשות וכל תקינה וחקיקה, אלא שבסך הכל היא רבה מדי ומקשה את החיים ומייקרת אותם.

גם יוקר המחיה הוא אחד היעדים של הממשלה הזו ושל האוצר, אך נראה שהכיוון כעת הוא שחיינו יתייקרו בקרוב לפני שהצעדים להפחתת יוקר המחיה יישאו פרי.

בינתיים נשלם יותר על נסיעות, חניה, ארנונה, כלים חד-פעמיים, שתייה ממותקת ועוד.

הממשלה נקטה כמה מהלכים בתחום הדיור שעשויים למתן את עליות המחירים, אך מלבד העלאת הביקושים היא הטילה גם מס על דירה שנייה שיצמצם את ההיצע - צעד שיביא לעליית מחירי השכירות.

משרד התחבורה - 37 מיליארד שקלים

התקציב הביצועי של משרד התחבורה יעמוד על כ-37 מיליארד שקלים - תוספת של כמעט 7 מיליארד לעומת תקציבים בשנים עברו.

שרת התחבורה מרב מיכאלי הציגה לפני כשבועיים את תוכנית החומש, עד 2026, אשר כולל תוספות תקציביות הדרושות לטיפול בייעול רכבת ישראל, השירות לאזרח, נתיבי התחבורה הציבורית, הבטיחות בדרכים ומוקדי הסיכון שבהם, שבילי אופניים, צמצום פערים בחברה הערבית, הנגשת התחבורה הציבורית, שיפורים טכנולוגיים ועוד.

אם נסתכל על התקציב הדו-שנתי שאושר כעת, במהלך השנה הקרובה יופנו 8.1 מיליארד שקלים לנושא הכבישים, 11 וחצי מיליארד לשירות התחבורה הציבורית, כ-3 מיליארד לנתיבי התחבורה הציבורית וכ-10 מיליארד לתשתיות אופניים, רכבות קלות, מסופים וכדומה. היתר יתחלק בין שאר הדברים שהמשרד מטפל בהם.

למרות טענת השרה כי לא מעט מהתקציב יוקדש לבטיחות בדרכים - עולים עדיין סימני שאלה לגבי התוכנית העיקרית שהציגה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שעליה דווח ב"ישראל היום", להורדת מספר ההרוגים והנפגעים בכבישים הבין-עירוניים. כזכור, הרשות הגישה תוכנית לבקשת הממשלה הקודמת, אשר נתקעה עם חילופי הממשלות. היא עוסקת בעיקר בהורדת מהירות הנסיעה ל-30 קמ"ש, כפי שנהוג במדינות רבות בעולם, ובצמצום מספר ההרוגים ב-50 אחוזים בכבישים העירוניים. משרד התחבורה והשרה לא אישרו את התוכנית כפי שעולה מדיון בוועדת הכלכלה בכנסת מהשבוע שעבר.

אי-אישור התוכנית של רלב"ד, גם אם המשרד טוען להשקעה בתשתיות ובבטיחות בדרכים באמצעים אחרים, נתקל בתמיהה רבה בקרב חברי הוועדה. זאת, בתקופה שגם המשטרה חסרת כוח אדם ותקציבים לתגבור האכיפה והנוכחות.

משרד הרווחה - 12.5 מיליארד שקלים

תקציבו של משרד הרווחה צפוי להגיע ל-12.5 מיליארד שקלים - ושר הרווחה מאיר כהן, שכבר כיהן בתפקיד, מתגאה בתוספת של מיליארד שקלים. אלא שנפגעי הקורונה, הנשים נפגעות האלימות במשפחה, אנשים עם מוגבלויות ונוער בסיכון יצטרכו הרבה יותר מכסף כדי להשתקם.

אחד הנושאים הבוערים ביותר הוא העוני. כעת, תקציב התוכנית לביטחון תזונתי יעלה ליותר מ-100 מיליון שקלים - ומשפחות חדשות יזכו לסיוע. אלא שצעד זה רחוק מלהיות משביע רצון. המיזם, שמעניק כרטיסי קנייה ומוצרי מזון למשפחות נזקקות, מסייע רק ל-10,800 משפחות הסובלות מעוני. מספרן עלול לגדול אך לא ידוע בכמה. תחילה דרדרה הקורונה משפחות רבות יותר לעוני, וכעת גם מתנהל מאבק בין עמותות שונות בשאלה מי יפעיל את תוכנית הביטחון התזונתי.

3.5 מיליארד שקלים יוקצו למסגרות חוץ-ביתיות המיועדות לאנשים עם מוגבלות שאינם מסוגלים להמשיך לשהות בבתיהם וזקוקים לטיפול שיקומי. מסגרות אלו סובלות פעמים רבות ממחסור בכוח אדם בכלל וממחסור בכוח אדם איכותי בפרט. אלו המקומות שהדיירים בהם פגיעים ביותר.

מסגרות נוספות שחייבות לקבל זרקור הן מסגרות של נוער בסיכון, וגם שם לעיתים נחצה הגבול ובני נוער מנוצלים בידי מי שצריכים לשמור עליהם. במשרד הרווחה חייבים להגביר את הפיקוח ולשפר את התנאים לילדים שנמצאים בסיכון. 230 מיליון שקלים מוקצים לשיפוץ ולבניית מעונות ומסגרות רווחה.

ובכלל, הקורונה גרמה לעלייה ניכרת בהיקף ההתמכרויות, בין שמדובר בסמים ובין שמדובר בהימורים ובאלכוהול. לצד זאת, 105 מיליון שקלים יתווספו לתוכנית הבין-משרדית למאבק באלימות במשפחה, וכאן ייבחן המשרד ברשימה המדממת של הקורבנות.

משרד הדתות - כ-600 מיליון שקלים

עיניים רבות נשואות אל המשרד לשירותי דת עם מעבר התקציב.

הצהרות רבות נאמרו עוד קודם לאישור חוק ההסדרים, ועימו רפורמת הכשרות, אך כעת הגיעה חובת ההוכחה.

בראש ובראשונה יצטרכו אנשי המשרד להוציא לפועל את הרפורמה המסובכת, וכבר בעוד חודש וחצי יאפשרו למועצות דתיות לספק שירותי כשרות בכל נקודה בארץ, ללא קשר לעיר שבה שוכנת המועצה הדתית.

זאת, יחד עם שמירה על פיקוח הדוק על בתי העסק לפי ההלכה. בעוד שנה יתאפשר לפתוח תאגידי כשרות, ובמשרד צריכים להוכיח שרמת הכשרות לא תרד דרמטית, כפי שטוענים מתנגדי התוכנית.

בד בבד, נערכים במשרד לרפורמת גיור מקיפה, שכוללת הקמת בתי דין לגיור במקביל לזה הממלכתי. גם מתווה הכותל מעורר המחלוקת צפוי לעלות שוב על השולחן.

לצד הרפורמות הגדולות, מתכוונים במשרד הדתות להמשיך לבצע שינויים במועצות הדתיות - ובמסגרתם יפוטרו ראשי מועצות בעוד כארבעה חודשים, כשיפוג תוקף משרתם באופן אוטומטי. הצעד, באופן כמעט ודאי, עשוי להיתקל בעוינות רבה מצד אלו שאותם יחליפו.

משוכה נוספת היא מינוי רבני ערים.

המשרד להגנת הסביבה - 625 מיליון שקלים

שלושה מהלכים מרכזיים שמקדם המשרד להגנת הסביבה, שקיבלו ביטוי בתקציב הנוכחי של המשרד, מתמקדים בהיערכות ובמאבק בשינוי האקלים, בקידום כלכלה מעגלית וברפורמה ברישוי משולב. 

לצורך צמצום פליטות גזי חממה והיערכות לשינוי האקלים, תקציב המשרד עבור השנים 2022-2021 מסתכם ב-625 מיליון שקלים, מתוכם 250 מיליון שקלים שהוקצו לטיפול בנושא סביבה ואקלים בחברה הערבית.

עבור יישום אסטרטגיית הפסולת החדשה ומעבר לכלכלה מעגלית, מתכנן המשרד להקצות 6.4 מיליארד שקלים מכספי קרן הניקיון, לטובת יישום התוכנית עד לשנת 2030. לשם יישום הרפורמה ברישוי משולב, העוסקת בהאחדת הליכי הרישוי הסביבתיים לתעשייה הישראלית, הקצה משרד האוצר 46 תקני כוח אדם לשלוש השנים הקרובות. יתר על כן, הוקצה סכום של 25 מיליון שקלים לטובת הקמת מערכות דיגיטליות, שילוו את המהלך.

סיכום התקנים שהושג בתקציב הנוכחי מעורר אופטימיות בקרב המשרד, הסובל ממחסור בתקני כוח אדם, ומאז 2017 קוצץ בתקנים באופן משמעותי שאינו מאפשר לו לתת מענה הולם לפעולות רגולטוריות.

בהכנת הכתבה השתתפו לילך שובל, נועם (דבול) דביר, ערן בר-טל, שלומי דיאז, חנן גרינווד ודן לביא