שדרת קרשצ'טיק היא השאנז־אליזה של קייב. אם רוצים לפרסם, זה המקום שבו מציבים שלטי חוצות. אם רוצים לספר סיפור בשלטים - זה יעד הבחירה הטבעי.
מנקת רחובות, לא צעירה, בסרבל צהוב, הפסיקה אתמול בשעות הבוקר לטאטא את רחובות השדרה כדי לקרוא בעניין רב את מה שהופיע בשלטים החדשים שנתלו במקום. הבעת פניה הסגירה הפתעה, עניין, זעזוע, סקרנות, ואולי הכל יחד, מאירוע היסטורי מחריד שאירע רק כמה קילומטרים מכאן, מצפון־מערב למיקום שבו היא ואני נמצאים: גיא הריגה שבו נטבחו בין 100 ל־150 אלף איש, 50 אלף מהם יהודים.
באבי יאר. מקום שהפך שם נרדף לגיהינום עבור עם שלם, מקום שבו 33 אלף יהודים נרצחו ביומיים באופן שיטתי, המוני, לפני עידן הגז - בכדור אחד. להרוג ולחסוך בכדורים. טבח בכדור. וזה לא קרה לפני אלף שנה, אלא החל מסוף ספטמבר 1941. אתמול במונחים של לוח הזמנים של האנושות.
במשך שנים ארוכות לא היו קליעים, לא שמות, לא קברים ולא אנדרטאות כדי להעיד. הקורבנות חוסלו פעם נוספת. הנאצים טבחו, אוקראינים בזמן המלחמה סייעו והסובייטים טשטשו. בתצוגה ההיסטורית שהוצבה בשדרה, יכלו העוברים ושבים להתרשם מהשלטים ההיסטוריים, שבהם נראית היטב התעמולה הסובייטית: יהודים בדמות נאצים מול פרויקט "ישראל הגדולה". במקום הנצחה - הכפשה. ולא רק.
שלוש שעות אחרי המפגש בשדרה עם פרק היסטורי מחריד - אני במקום אחר בהיסטוריה שלנו, היהודית: יצחק בוז'י הרצוג, נשיא מדינת היהודים, בן של נשיא ונכד של רב גדול, מתקבל בכבוד והדר בארמונו של נשיא אוקראינה. השואה והתקומה בבוקר אחד. זה הסיפור המופלא שלנו.
נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, סיפר אתמול בהצהרה משותפת שקיים עם הנשיא הרצוג כי אוקראינה מעבירה חוק נגד אנטישמיות, והרצוג הזכיר שהיא החרימה את ועידת דרבן. זה חשוב מאוד - אבל זה לא מספיק. אוקראינה לא צריכה לפחד להתעמת עם עברה, ובעזרת חינוך נכון בבתי הספר עליה להבהיר היטב לדור הצעיר מה היה הפרק האנטישמי של חלק מבני אוקראינה, כולל חלק מגיבוריה. צרפת של שיראק עשתה את זה אחרי סירובו של הנשיא מיטראן, כשהכירה בפשעי משטר וישי בזמן הכיבוש הנאצי - וזה רק הוסיף לה כבוד.
אתמול, יחד עם אריאל בולשטיין שליחנו לקייב, ישבנו עם צעירה מקומית, לאנה, מפיקת כנסים ואירועים. בחורה אינטליגנטית, בוגרת מדעי הרוח באוניברסיטת קייב. היא הסבירה לנו שהקוזאקים לא היו אנטישמים, ושהצורר בוגדן חמלניצקי לא היה אנטישמי.
ההיסטוריה מלמדת על פרקים אפלים ביחסם של הקוזאקים ליהודים, וחמלניצקי עצמו, מאבות רעיון הלאומיות האוקראינית ומנהיג המרד של הקוזאקים נגד הפולנים, היה אחראי לגזירות ת"ח ות"ט, ולהרג של אלפי יהודים.
אוקראינה לא צריכה לפחד להתעמת עם הפרקים האפלים שבהם היו מעורבים אוקראינים. הביקור אתמול והדרך שבה אוקראינה מציינת 80 שנה לטבח באבי יאר, מממחישים עד כמה אוקראינה הולכת בכיוון הנכון כמדינה. צדק מי שאמר שאת ההיסטוריה כותבים בדיו של העבר. במקרה של באבי יאר זה לא דיו, זה דם.
בינתיים, כשאתה שומע חלק מהצעירים פה, המסבירים כי מה שנתפס אצלינו כאנטישמיות זה לא אחר מאשר אהבת הארץ שלהם, סוג של לאומיות - אתה מבין שאנחנו ואזרחי העולם לא בדיוק מדברים באותה שפה. ואולי בגלל זה יש הטוענים שאנטישמיות היא חלק מגזענות כללית או עוד צורה של שנאת האחר, כדי לדבר אל לבבותיהם של אזרחי העולם והצעירים היום, ויש כאלה כמוני הסבורים שבדיוק כמו בטבח באבי יאר יש חשיבות גדולה לייחודיות היהודית. ולכן חשוב כל כך להדגיש - ודאי שיש גזענות ושנאת זרים בעולם, אבל יש את זו המכוונת ליהודים - ובדיוק בגללה חשוב כל כך שיש להם בית יהודי במדינה יהודית. ולאלה העוסקים במלאכה, במלאכת ההנצחה - רק נברך אותם ונגיד להם את שהם יודעים: מלאכתם נצחית ולא תיגמר לעולם. חברות ומדינות יבקשו לטשטש - כמו הסובייטים - ואנחנו תמיד נתעקש להזכיר.
נזכרתי אתמול בטקס בואל ד'איב בצרפת, שבו הזכיר הנשיא הצרפתי הקודם, פרנסואה הולנד, איך שוטרים צרפתים - ולא גרמנים - הם שרדפו וריכזו את יהודי פריז ב־1942 באותו אתר, ושלחו אותם משם אל מותם במחנות.
היום נשתתף בטקסט החשוב בגיא ההריגה. למען הקורבנות, למען קרוביהם, למען האנושות כולה - צריכה אוקראינה לספר לעולם את הסיפור במלואו. האירוע היום בקייב מוסיף לאוקראינה כבוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו