התרגיל בהשתתפות ישראל ופקיסטן: הזדמנות להידוק היחסים

כאשר לוחמי צבאות פקיסטן וישראל יחלו מחר (שני) את השתתפותם בתרגיל הבינלאומי בים השחור, ייווצרו טביעות רגליים חדשות על המסגרות ועל התרגילים שבהם שתי המדינות משתפות פעולה באופן עקיף, אף שירושלים ואסלאמבאד לא מנהלות יחסים דיפלומטיים רשמיים.

שיתוף הפעולה במסגרת תרגיל "רוח הים" הוא חלק מהמגמה שבה צה"ל וצבאות מדינות ערב ואסלאם מוצאים עצמם, אט-אט, משתפים פעולה בתרגילים רבי משתתפים בארגון מדינות המערב. בתרגיל "רוח הים" בים השחור, ישראל תשתתף לצד שמונה מדינות בעלות רוב מוסלמי – וכמובן ארה"ב וברית נאט"ו. ככלל, מדובר בהיקף היסטורי – הגדול ביותר מאז תחילתו ב-1997.

התרגיל הזה מסתיר הישג דיפלומטי. הנוכחות של לוחמים ישראלים לצד מקביליהם הערבים והמוסלמים מביסה את ההערכות כי מבצע "שומר החומות" קטע את שיתוף הפעולה שבין מדינת היהודים למדינות ערב והאסלאם. חמש מתוך שמונה המדינות בעלות הרוב המוסלמי שמשתתפות בתרגיל רוח הים - אלבניה, מצרים, מרוקו, טורקיה ואיחוד האמירויות – מנהלות יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל. מנגד, תוניסיה ופקיסטן עדיין לא.

אין זו הפעם הראשונה שבה לוחמים פקיסטנים וישראלים ישתפו פעולה במסגרת מבצע "רוח הים", לאחר שהן עשו זאת לראשונה ב-2012, לצד איחוד האמירויות. שיתוף הפעולה בין צה"ל לצבאות מדינות ערב והאסלאם עדיין לא התרחב, אולם הוא מתחיל לבלוט. ישראל, טורקיה ואזרבייג'ן התאמנו יחד בעבר, והיחסים הביטחוניים בין ירושלים לקהיר ועמאן איתנים.

שיתוף הפעולה הצבאי בין ישראל, פקיסטן ואיחוד האמירויות לא הסתכם בתרגיל "רוח הים" ב-2012, שהרי הן ישתתפו יחד בתרגיל האווירי "דגל אדום" בארה"ב, ובמקרה של ירושלים ואבו דאבי - טייסי חילות האוויר התאמנו יחד ביוון באפריל השנה.

בשבוע שעבר, ספינת הטילים הפקיסטנית המובילה "זולפיקאר" הגיעה לים האדום, ועגנה ממש בסמוך למים הטריטוריאליים הישראליים - בנמל עקבה. הם הגיעו לשם הן לצורך השתתפות בחגיגות המאה הירדניות, והן לקיום תרגיל משותף באזור.

לאורך העשורים האחרונים, זירות היחסים בין אסלאמבאד לירושלים הן מגוונות – כאשר האירוע המכונן היה הפגישה הרשמית ב-2005 בין שר החוץ דאז סילבן שלום לעמיתו הפקיסטני, חורשיד קאסורי. בד בבד, הסיכויים שנציגים צבאיים פקיסטנים וישראלים נתקלו זה בזה במסגרות צבאיות בטורקיה, באזרבייג'ן ובסין גבוהים. אם נעבור להסכמי אברהם, גם במקרה של מדינות המפרץ - הן מנהלות יחסים ביטחוניים חזקים עם ישראל ועם פקיסטן כאחד.

יחסי ישראל-פקיסטן לא התקדמו עד היום, בעקר בגלל ההתמקדות של פקיסטן ב"שכונה הקרובה" שלה: באפגניסטן, בהודו ובמתיחויות במפרץ עם איראן. האקלים הפוליטי הנוכחי בפקיסטן מסייע לפופוליסטים להתחזק, ולאפשר לדיסאינפורמציה שמקורה בחמאס ובאיראן להתפשט במרחב המרשתת בפקיסטן. על אחת כמה וכמה בצל הסכמי אברהם. זה, כנראה, חלק מהניסיון למנוע התקדמות ביחסי פקיסטן-ישראל.

עם זאת, פקיסטן היא מדינה מתונה, ויש הפנמה הולכת וגוברת בקרב חוגי המדיניות המשפיעים, האזרחיים והצבאיים כאחד, כי היחסים בין שתי המדינות חשובים לשלום ולביטחון במזרח התיכון ובסביבותיו בשל האיום הגרעיני עליהן.

הכותב הוא מנחה בערוץ Express News בפקיסטן, וכן פרשן ברשתות The News הפקיסטנית ו"אל-ערבייה"

הביא לאור: דין שמואל אלמס