טראמפ ישיג את הניצחון המוחלט בלי לירות ירייה אחת

המלחמה בעזה לא נגמרה - היא רק משנה זירה • הסדר העולמי החדש לא עוסק בפגזים ובטילים, אלא בכסף, כוח והשפעה • טראמפ מוליך את האינטרסים האמריקניים בעוצמה • הוא מנצח בלי להציב "מגפיים על הקרקע", רק עם קליעים כלכליים

תחילתו של עידן חדש. טראמפ ונתניהו בבית הלבן . צילום: אבי אוחיון/לע"מ

המלחמות של המאה ה־21 כבר לא מוכרעות בטנקים ובתותחים, אלא בכוחם של דיפלומטיה, כסף גדול וסנקציות מחושבות. דונלד טראמפ מבין זאת היטב. הוא לא רק שינה את חוקי המשחק - הוא המציא משחק חדש: בלי טילים ובלי קרבות הוא מכופף יריבים ומאלץ בעלי ברית לעשות כחפצו.

בנאום ההשבעה שלו הוא הכריז: "אני איש של שלום. המלחמות הכי טובות הן אלו שארה"ב לא משתתפת בהן". בכוח הלחץ המדיני, טראמפ הצליח לכפות על ישראל הסכמות מרחיקות לכת עם מחירים כבדים - הסכמות שאפילו אויבים מרים כמו איראן וסוריה לא הצליחו להשיג בכוח הנשק. העסקה, שכללה שחרור מאות אסירים מסוכנים ונסיגות משטח שנשלט על ידה, הותירה את ישראל בפני אתגרים ביטחוניים לא פשוטים.

נתניהו עם המתנה שקיבל מטראמפ בפגישתם, צילום: אבי אוחיון/לע"מ

הפגישה בין ראש הממשלה נתניהו לבין הנשיא טראמפ בוושינגטון מסמלת,, לפיכך, את תחילתו של עידן חדש: לא עוד תמרונים צבאיים, אלא תמרונים מדיניים עם עוצמה כלכלית נעדרת מתחרים. נתניהו הבין זאת, ובמקום את ראש השב"כ, הוא הביא לצידו את השר דרמר.

ההכנות לפסגה בבית הלבן, צילום: אי.פי

לאחר שנה ורבע של לחימה קשה ברצועת עזה, טראמפ גיבש אסטרטגיה חדשה: חיסול חמאס לא יקרה בשדה הקרב, אלא דרך הזזת אוכלוסיות ושינוי המציאות בשטח. הרעיון להעביר את תושבי עזה למצרים ולירדן הפך בעיניו לפתרון ריאלי, במיוחד כאשר 50 מיליארד דולר בסיוע למצרים ו־21 מיליארד לירדן תלויים בהחלטתן לשתף פעולה. תושבי עזה יתפנו בתהליך מדוד ומסונן, בעוד הסיוע ההומניטרי יופנה לירדן ומצרים. טראמפ, באמנות הכפייה הכלכלית שלו, מעריך שגם ההתנגדות של מצרים וירדן תיסדק מול מנופי הלחץ האמריקני.

חנק כלכלי של איראן

בזירה האיראנית ניצב טראמפ בפני שתי אפשרויות: פעולה צבאית או חנק כלכלי עד קריסה. בל נתפלא אם טראמפ יבחר באפשרות השנייה. אך הפעם, הסנקציות לא יוטלו על איראן בלבד, אלא גם על כל מדינה שתעקוף את הסנקציות עבורה. כשאומות העולם מבינות שהגישה לשוק האמריקני חשובה להן יותר מיחסים עם טהרן, אפילו מדינות כמו צרפת וגרמניה ייאלצו להתיישר עם הקו האמריקני. כך סבור טראמפ שיביא את איראן אל סף התפוררות, ויפרק אותה מנשקה הגרעיני.

כשאומות העולם מבינות שהגישה לשוק האמריקני חשובה להן יותר מיחסים עם טהרן, אפילו מדינות כמו צרפת וגרמניה ייאלצו להתיישר

לא רק במזרח התיכון - טראמפ משתמש בכוחו הכלכלי גם באמריקה הלטינית ובאמריקה הצפונית. קולומביה, ונצואלה, מקסיקו וקנדה, כולן נאלצו להיכנע לתנאיו תחת איום במכסים של 25% על סחורותיהן. מי שלא הסכים לקבל חזרה פליטים שגורשו מארצו, כמו קולומביה וונצואלה, מי שלא שיתף פעולה עם מניעת הברחות מגבולן כמו מקסיקו וקנדה, הבין במהירות שהמשחק נגמר כשהשוק האמריקני נסגר בפניו. כך בלם טראמפ גם את הניסיון הסיני להשתלט על תעלת פנמה, כשהבהיר לנשיא פנמה שהשליטה בתעלה תישאר בידי האמריקנים.

לחץ על ירדן

בשבוע הבא טראמפ אמור להיפגש עם עבדאללה מלך ירדן. לקראת הפגישה הוא הבהיר נחרצות, כי הוא מצפה מירדן לגרש משטחה את אחלם תמימי, המחבלת שאחראית לפיגוע במסעדת סבארו ב־2001, או להסגירה לארה"ב. ירדן הודיעה לתמימי שעליה למצוא מדינה אחרת להגר אליה בתוך 24 שעות. זה לא היה קורה בכהונתו הקודמת.

זכורה לי הפגישה עם אנשי ה־FBI שבאו להודיע לקורבנות הטרור האמריקנים שנפגעו בפיגוע של סבארו ולעורכי דינם, שמשרד המשפטים האמריקני הגיש כנגד תמימי כתב אישום ואף הגיש בקשת הסגרה לירדן. אלא שירדן מסרבת לבקשה, כי אין בינה לבין ארה"ב אמנת הסגרה. לפיכך הודו אנשי ה־FBI שאין בידם לעשות דבר. הדבר השתנה באבחה אחת עם כהונתו השנייה של טראמפ.

אילנה חברתו של מתן צנגאוקר עם אימו עינב בוושינגטון, צילום: רויטרס

אגדה אורבנית מספרת שטראמפ שואף לפרס נובל לשלום, והדרך אליו עוברת בהסכם שלום עם סעודיה. אמת או לא, ברור שטראמפ ינצל כל מנוף לחץ אפשרי כדי להגשים את מטרתו - גם אם זה אומר להפעיל לחצים כבדים על ישראל.

המלחמה בעזה לא נגמרה, היא רק משנה זירה. העידן החדש בזירה הבינלאומית לא עוסק בפגזים ובטילים, אלא בכסף, כוח והשפעה. טראמפ מוליך את האינטרסים האמריקניים כולל במזרח התיכון, בעוצמה מדינית וכלכלית חסרת תקדים, כשהוא מנצח יריבים ועמיתים - ללא ירייה אחת.

הכותבת היא נשיאת ארגון "שורת הדין", הנלחם משפטית וכלכלית בטרור

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר