העסקה המתגבשת: נוותר על הישגי המלחמה, נשחרר רוצחים - אבל נחזיר את החטופים

העסקה המתגבשת בין ישראל לחמאס, במהלכה יוחזרו החטופים, היא עסקה קשה מאוד לעיכול ויש בה מרכיבים שמזכירים לנו עסקאות קודמות על תוצאותיהן ההרסניות. העסקה הזו שונה מקודמותיה בהרבה מאוד היבטים: ראשית, אנו בעיצומה של מלחמה שהחלה באסון נורא בו נחטפו למעלה מ-200 אזרחים ממיטותיהם בישובי עוטף עזה. אין האירוע הזה דומה לאף מאירועי העבר בהם בוצעו עסקאות להחלפת שבויים ברוצחים.

העסקה המסתמנת תהיה קשה מאוד לעיכול לציבור הישראלי. היא כוללת את הפסקת המלחמה לתקופה ארוכה, נסיגת כוחות צה"ל בהדרגה מציר פילדלפי ומציר נצרים ומכל שאר חלקי הרצועה, ומאפשרת החזרת למעלה ממיליון עזתים בחזרה לצפון הרצועה, שם הם ישלטו מחדש על ידי חמאס בראשות מח"ט עזה עז א-דין אל-חדאד. החמאס יחזור, לפחות זמנית, לשלוט בכל רחבי הרצועה.

המרכיב הקשה מכל הוא שחרור רוצחים עם דם על הידיים וחזרתם למעגל הטרור. מנגד, אנו נקבל חזרה בהדרגה את החטופים שאין אנו יודעים את מצבם. בשעה הקשה הזו, בה נדרשת ממשלת ישראל להחליט לאן פנינו, עלינו להקשיב לכלל הדעות בעם בלי התלהמות, עם לב פתוח ורצון להקשיב. אין כאן פתרון קל - כל הפתרונות הם מורכבים וכוללים סיכונים לא פשוטים.

מעבר לקשיים בזירה הקרובה, חשוב לפתוח את עדשת המצלמה ולהביט על האזור כולו ועל מצבה של ישראל בזירה העולמית ובזירת המזרח התיכון. בזירה הגלובלית, כניסתו של הנשיא טראמפ לבית הלבן מחייבת את ישראל לחשיבה מחודשת. הנשיא טראמפ, שרבים ציפו לבחירתו, יהיה אוהד לישראל אך ידרוש ממנה ויתורים לא פשוטים.

במלחמת חרבות ברזל למדנו כי קיומה של מדינת ישראל במזרח התיכון וביטחונה נשען על תמיכתה של ארה"ב במתן סיוע עקיף ולעיתים ישיר. נשבר המיתוס של "אנו נילחם לבד, רק תנו לנו את הסיוע". למדנו בליל ה-14 באפריל, כשאיראן תקפה אותנו ישירות, כמה חשובה היא קואליציית המדינות המערביות והסוניות המתונות שסייעו לנו להגן על המדינה. למדנו שללא הצבת סוללת טילי התאד אנו מתקשים לספק את כמות ההגנה הנדרשת מול תקיפה מסיבית טילים בליסטיים מאיראן.

קואליציה של המדינות הסוניות המתונות, בראשות ערב הסעודית ובגיבוי ארה"ב ומדינות המערב, היא נכס חשוב לביטחון הלאומי של מדינת ישראל והיא חיונית להבטחת קיומנו באזור המורכב בו אנו חיים. חתימה על ההסכם בשעה קשה זו תביא בהדרגה לחזרת החטופים שאין אנו יודעים את מצבם. אלה יהיו אירועים קורעי לב ועם ישראל כולו ישתתף בימי הצער והכאב שיעברו על כולנו. מנגד, זהו אירוע לאומי שיש בו מרכיבים של אחדות, של התייחדות ושל רעות ואחווה.

חזרתו של החמאס לשלטון האזרחי בעזה, גם אם לפרק זמן מוגבל, וויתור שלנו על חלק מהישגי המלחמה הוא צעד של מדינה חזקה שמסוגלת ליטול על עצמה את המחיר הכבד אל מול התמורה החשובה. במאזן הכולל, מדינת ישראל תתחזק מאוד כחברה מגובשת ומאוחדת והיא תוכל להמשיך ולהתקיים על בסיס ערכים מאחדים.

מבט מפוכח אל היום שאחרי המחיר הכבד שנשלם, מעמיד את ישראל בפני אתגרים עצומים של לחימה בטרור אל מול מאות רוצחים ששחררנו, אך גם מביא הזדמנות, קודם כל בזירה המקומית: שיקום צה"ל והשלמת המלאים, שיקום הצפון והדרום, שיקום הכלכלה, אחדות החברה ועוד... ובזירה הבינלאומית - בניית מערכת יחסים איתנה עם ארה"ב של טראמפ ובניית קואליציה אזורית ובינלאומית יציבה. למרות הכאב והסיכון הרב, סביר כי מצבה של מדינת ישראל מדינית וביטחונית יהיה טוב יותר ביום שאחרי.