בעוד פחות משלושה שבועות ייכנס לתפקיד הבכיר בעולם נשיא ארה"ב החדש־ישן דונלד טראמפ, ונראה שהוא נחוש להחזיר את אמריקה למעמד הגדולה מכולן.

לא יהיה זה מופרך להעריך כי תהיה זו כהונה שונה למדי מאלה ה"רגילות" של הנשיאים הדמוקרטים ורוב הרפובליקנים, והשינויים יבוצעו "בגדול" והרבה יותר מהר מאשר בכהונה הקודמת שלו.

הדברים נכתבים על סמך כמה שיחות עם בכירים לשעבר ובעתיד בממשלי טראמפ, עם פקיד בכיר בפנטגון ועם גורם מדיני ישראלי המעורה במגעים עם בכירי הממשל הנכנס. אלה מגעים שאפשר להגדירם כיותר מחיוביים לישראל, והם מעשיים מאוד.

הסכם מסגרת חדש

את הניוז סיפקו שניים, גורם מדיני ישראלי וגורם אמריקני שבניגוד לכהונה הקודמת, אינו נושא עדיין בתפקיד רשמי, אבל מעורב מאחורי הקלעים. שניהם אישרו כי מתנהלים דיונים שוטפים ומתקדמים בין נציגים של ממשל טראמפ החדש, ממשלת ישראל ומדינות מהמפרץ, לרבות ערב הסעודית, על הסכם מסגרת כולל שישנה, לדבריהם, את המזרח התיכון.

טראמפ רוצה ומקדם את המגה־דיל - עסקה כוללת ענקית, המבוססת על עסקת המאה בהיבטים כלכליים וביטחוניים, עם ברית ישראלית־אמריקנית־סעודית יציבה ובתוכה פתרון לשתי הסוגיות המהותיות באזור: איראן וציר הטרור שלה, והסוגיה הפלשתינית. וזה יבוא, כך נראה, מהר מהצפוי.

למה? תובנה חשובה סיפק אדם ששירת בממשל הקודם ושהיה מעורב מאוד בעניינים העוסקים בנו. בשיחה איתו הוא אמר: "הנשיא כעת הוא לא דונלד טראמפ של ינואר 2017. הוא בשל בהרבה, מכיר את נבכי הממשל ולאורך השנים של ממשל ביידן עקב מקרוב אחר הנושאים המרכזיים, לרבות נושאי חוץ. אם בכהונה הקודמת נדרשו לו שנתיים כדי לבצע את השינויים הגדולים בהקשר למזרח התיכון, כעת זה יקרה כבר בתחילת הכהונה".

צעדים מרחיקי לכת

נזכיר: ממשל טראמפ הקודם ביצע בחצי השני של הכהונה שינויים מפליגים במדיניות האמריקנית במזרח התיכון. בכמה צעדים מרחיקי לכת, הוא יצא נגד המדיניות המסורתית של מחלקת המדינה, הגורסת שרק מדינה פלשתינית בגבולות 67' תביא שלום, ושממשלות הימין ונתניהו הם מכשול לכך.

לפי מקור ישראלי, תנאי נוסף שהעלו האמירותים, היה שינוי של ממש במערכת החינוך הפלשתינית, שיבטל את ההסללה לשנאת ישראל והיהודים

הוא שינה את היחס למשטר האסלאמיסטי באיראן, והתייחס אליו כמדינת טרור ולא כבעל ברית להסכמים, כמו אובמה. רשימת המהלכים שנקט מדהימה: העברת השגרירות האמריקנית לירושלים (דצמבר 2017), היציאה מהסכם הגרעין (מאי 2018), עסקת המאה על שני שלביה (מאי 2019 ועידת בחריין, וינואר 2020 ההכרזה בבית הלבן), וכמובן - גולת הכותרת: הסכמי אברהם בין ישראל, איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו שיצאו לאור בסתיו 2020.

המגה־דיל החדש יהיה המשך מעשי עוד יותר להסכמי אברהם ויהווה עדכון גרסה משודרג לעסקת המאה. טראמפ למוד ניסיון מהפעם הקודמת, שהצליחה חלקית בלבד.

סעודיה - מדינת המפתח

סעודיה היא מדינת המפתח. בפעם הקודמת היא לא הצטרפה לעסקה באופן מלא, גם אם אישרה מאחורי הקלעים את הסכמי אברהם. הישארותה מאחור אז נבעה הן מרצונו של יורש העצר והאיש החזק בסעודיה, מוחמד בן סלמאן, לחזק את מעמדו מול הגוורדיה הוותיקה ובגין הסרבנות הפלשתינית להצטרף למהלך.

כעת בן סלמאן מוכן להמשיך הלאה, אבל בשיחות עם האמריקנים, הן עם ממשל ביידן והן עם שליחו של טרמפ סטיב וויטקוף בדצמבר, העלה שני תנאים: האחד והחשוב, רפורמות כלכליות ומבניות למניעת שחיתות ברשות הפלשתינית, והעברת המקל מאבו מאזן למנהיג פרגמטי. השני, נכונות ישראלית לחידוש המשא ומתן לפתרון קבע בהשתתפות נציגי המפרציות, ארה"ב והפלשתינים.

לפי מקור ישראלי, תנאי נוסף, שהעלו דווקא האמירותים, היה שינוי של ממש במערכת החינוך הפלשתינית, שיבטל את ההסללה לשנאת ישראל והיהודים ועידוד הטרור. ישראל הרשמית שומרת בקנאות את פרטי הסיכומים או ההתקדמות מחשש כי אלה יעוררו (למעשה כבר מעוררים) התנגדות באגף הימין הניצי שלה. אבל הטענה היא כי יש כל כך הרבה יתרונות בחבילה המתגבשת, שאסור יהיה לוותר עליה והמחיר סביר.

גורם מדיני ישראלי: "לא בכל יום מגיעה לפתחנו הזדמנות כזו, לבסס הסדר ביטחוני, מדיני וכלכלי עם ממשל אוהד ומבין. אם נחמיץ זאת - זאת תהיה בכייה לדורות"

"לא בכל יום מגיעה לפתחה של המדינה הזדמנות כזו לבסס לאורך ימים הסדר ביטחוני, מדיני וכלכלי עם ממשל אוהד ומבין, עם מדינות מסביב שמבינות את עוצמתה של ישראל, למרות הפגיעה שספגה ב־7 באוקטובר, ועם אויבים מוכים ומוחלשים. אם נחמיץ אותה, זו תהיה בכייה לדורות", אמר הגורם המדיני הישראלי.

לאיראן - הכל מוכן

בסוגיית איראן והאפשרות לתקיפה שם, טראמפ עצמו ענה לכתב ששאל שהשתיקה נכונה לעת הזו. בעיקרון, הכל מוכן: מערכות ההגנה האיראניות חלשות במיוחד לאחר התקיפה הישראלית שם ומתקני הגרעין חשופים למעשה. רוסיה מנסה לצייד אותה במהירות במערכות S-400 - כך דווח ב"ניו-יורק טיימס" - אבל בישראל יודעים לתת גם להן פתרון מבצעי.

בד בבד, בכוונת הממשל להרחיב וליישם את העיצומים על יצוא הנפט האיראני לסין, מקור ההכנסה העיקרי של המשטר בטהרן. עם זאת, ייתכן שטרמאפ יעדיף לנהל משא ומתן מבוסס אולטימטום עם המשטר האיראני, ולהגיע להסכם שיאלץ אותו לוותר כמעט לחלוטין על הגרעין.

ויש עוד הרבה במה לטפל: סוריה, למשל, ובה המיעוט הכורדי העומד בפני איום של ארדואן והמשטר החדש. ארה"ב היא בעלת בריתם, אבל כפי שקרה לא אחת בעבר, היא עשויה להקריבם בהתדיינות מול ארדואן. גם קטאר וקשריה הענפים עם האחים המוסלמים והטרור היא נושא שוושינגטון של טראמפ תצטרך לטפל בו, וכך גם ההשפעה הסינית המשמעותית ועוד.

טראמפ העדכני אינו אוהב מלחמות ואוהב עסקאות גדולות, והוא נחוש לפעול מהר ליישומן. לכן נראה שזמן לא רב אחרי 20 בינואר יקרו פה דברים - ובגדול.