זאת הכלכלה, טמבל: כך שכנעה וושינגטון את ירושלים שלא לתקוף מתקני נפט באיראן

בפרסית זה נשמע בערך כך: "אן אגטסאד אהמר'אנה אסט" - תרגום חופשי לביטוי "זו הכלכלה, טמבל" שנטבע בבחירות 1992 בארה"ב שבהן ניצח ביל קלינטון. בהקשר הנוכחי של העימות מול טהרן, מדובר בנשק הכלכלי שדרכו אפשר לפגוע קשה, ואולי אף להפיל את ראש הנחש, המשטר הטרוריסטי־אסלאמיסטי באיראן.

סביר להניח שבלבנון המלחמה תסתיים בהסכם דמוי 1701, נוסף על חיזוקים בינלאומיים ונוכחות ישראלית מעטה. לאחר חיסול סינוואר הדרך להסדר ברצועת עזה התקצרה, אך כל הסיכומים יהיו לתקופה קצובה בלבד, כי מאחורי רוב ארגוני הטרור במזה"ת עומדת איראן. הפלת המשטר שם היא מטרה אסטרטגית של ישראל והעולם החופשי, והדרך ליעד עוברת דרך חנק הכלכלה המקומית במדינה.

זה שנים אני עוקב אחר נתון כלכלי־מסחרי שהשפעתו על ישראל ועל המזה"ת עצומה ומבשרת על העתיד להתרחש. נתון זה הוא יצוא הנפט של איראן, שההכנסות ממנו משפיעות באופן ישיר ומיידי על התחזקותם או היחלשותם של כוחות הטרור באזור. כך, עיצומי העולם על איראן בשל תוכניתה הגרעינית הקטינו מאוד את העברות הכספים לחיזבאללה במחצית השנייה של העשור הקודם. לאחר הסכם הגרעין, הפשרת הכספים והסרת חלק מהעיצומים - הכנסות איראן מנפט גדלו לכ־50 מיליארד דולר בשנה, ובהתאמה - מאז 2016 התעצמו מאוד ארגוני הטרור הנסמכים עליה: חיזבאללה, המיליציות בעיראק, החות'ים בתימן וגם הארגונים האסלאמיסטיים הפלשתיניים.

תפנית יוצאת דופן

לאחר יציאת טראמפ מהסכם הגרעין והגברת העיצומים, איראן התקשתה להמשיך במימון תוכניותיה הצבאיות וארגוני הפרוקסי, אך עליית הדמוקרטים לשלטון בארה"ב ב־2020 הביאה עימה הקלה משמעותית בעיצומים. השנה הגיעו מכירות הנפט של איראן להיקפי שיא, בקצב של כ־50 מיליארד דולר, והלקוחה העיקרית והכמעט בלעדית היא סין, שנהנית ממחירים זולים במיוחד. כאן ב"ישראל היום" דיווחנו על כך, אלא שבחודש האחרון אירעה תפנית יוצאת דופן.

משרד האוצר האמריקני הודיע על שורת עיצומים חדשים על משק הנפט האיראני, כשהפעם המיקוד הוא בחברות הובלה ימית של נפט המסייעות לאיראן לעקוף את העיצומים. המעקף נעשה על ידי העברת הנפט בלב ים ממכליות איראניות הנתונות תחת מעקב ועיצומים, למכליות ה"לגיטימיות" של החברות הבינלאומיות הללו, ובכך מולבן הזהב השחור האיראני.

העיצומים הכלכליים של המערב הובילו להפסד הכנסה של כ־40 מיליארד דולר לפחות במונחים שנתיים למשק האיראני, שמשמעותו קריסה כלכלית

אכיפת העיצומים הקודמים, והעיצומים החדשים על חברות ההולכה הימית ובהן חברה רוסית וחברות מהמזרח הרחוק, גרמו להפסקה כמעט מיידית של העברת הנפט בדרך זו לסין. בשורה התחתונה, לפי הערכות של ארגונים העוקבים אחר הסחר העולמי בנפט, היצוא האיראני לסין ירד מכ־4 מיליארד דולר באוגוסט לכ־1.5 מיליארד בספטמבר, וההערכה היא שבאוקטובר הוא יירד מתחת למיליארד. כלומר, הפסד הכנסה של כ־40 מיליארד דולר לפחות במונחים שנתיים למשק האיראני. המשמעות היא עצומה - אם מגמה זו תימשך, איראן עשויה לא רק לצמצם את תמיכתה בארגוני הטרור האזוריים, אלא עלולה לקרוס כלכלית. 

לפי מקורות ישראליים ואמריקניים, המהלך הכלכלי הזה, לרבות אכיפת העיצומים שהוגברה לאחרונה, נעשה בתיאום מול ישראל. הנתונים הוצגו בדיונים מול ירושלים, כשהאמריקנים מעבירים מסר שלפיו תקיפת מתקני הנפט מיותרת. לכך הצטרפו פניות ממדינות המפרץ, ובראשן סעודיה, אל האמריקנים להימנע מתקיפת מתקני נפט איראניים, בשל החשש מפגיעה איראנית במתקנים כאלו במדינות המפרץ. ישראל, ככל הידוע, נעתרה.

אלא שבמקביל, ובאופן מנוגד, ארה"ב העבירה מסרים לאיאן על יוזמתה לחידוש המו"מ על הסכם גרעין מחודש. המדיניות שהחלה בימי אובמה, לפיה אפשר "לקרב" את איראן למערב ולמנוע את הפיכתה למעצמה גרעינית באמצעים דיפלומטיים, התעוררה מחדש, ודי מדהים שזה קורה למרות התקרבות איראן לרוסיה ולסין. דיפלומט אמריקני הסביר ל"ישראל היום" כי זו רק אחת מדרכי הפעולה הנבחנות וכי היא לא תמומש אם החלופות האחרות יתבררו כמוצלחות יותר. גם מדינות המפרץ מודאגות מהאפשרות הזו. לפי דיווח ברשת "אל־ח'ורה" האמריקנית בשפה הערבית, מדינות המפרץ הביעו את תמיכתן בתקיפות צה"ל בלבנון, באיראן ובסוריה והן תומכות בתגובה ישראלית קשה למתקפה האיראנית - למעט במתקני הנפט.

מה שמסבך את התמונה הן הבחירות בארה"ב. כל תגובה מכל צד, ובוודאי מישראל, נשקלת בפריזמה הזו. לאור הימצאותם של מצדדי גישת אובמה בעמדות מפתח במדיניות החוץ של הממשל הדמוקרטי, רבים במפרץ ובישראל מייחלים לשינוי. אלא שבצד הרפובליקני נמצאת אישיות לא צפויה, שלחובתה רשום היעדר התגובה למתקפה החות'ית־איראנית על מתקני הנפט של סעודיה ב־2019.