דני דנון חוזר לקדנציה שנייה בארגון שהופך יותר ויותר עוין לישראל: "נוריד את הכפפות מול האויבים שלנו באו"ם"

ארבע שנים אחרי שעזב את בניין האו"ם בניו יורק, דני דנון חוזר לקדנציה שנייה בזירה העוינת, ואת המאבקים הקשים ביותר הוא צפוי לנהל כבר בשבועות הראשונים בתפקיד.

את הראיון איתו אנחנו עורכים בזום. דנון כבר בניו יורק, מכין את השטח לקראת העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר - שבמרכזה: קידום החלטה שתאשרר את מסקנות בית הדין הבינלאומי בהאג נגד ישראל, שאותה מקדם השגריר הפלשתיני בארגון. "אנחנו נערכים למתקפה רבתי בנושא המלחמה בעזה, המטרה של הפלשתינים והשותפים שלהם היא שהנושא של עזה יהיה בכותרות ולא אוקראינה", פותח דנון בתיאור הבליץ המדיני הצפוי.

"זה יתחיל בהחלטה שתבוא כבר בפתיחת העצרת לאימוץ מסקנות בית הדין הבינלאומי בהאג - מההחלטות נגד ההתיישבות ביו"ש ועד לקריאה שלא להעביר נשק שמשמש להגנת היישובים שם. השפה תהיה קשה", מתאר השגריר הנכנס, אף שאת הטיוטה נראה רק בסוף החודש. דנון לא אופטימי בנושא: "צפוי להחלטה רוב בעצרת הכללית של האו"ם", הוא אומר, "הניסיון שלנו יהיה לצמצם את מספר המדינות התומכות".

נזכיר כי על החלטות בעצרת לא ניתן להטיל וטו אמריקני, בדומה להחלטה שהתקבלה שם בחודש מאי השנה לשדרוג מעמד הפלשתינים למעין מדינה.

האם ישראל יכולה להעביר החלטה נגדית?

"ניסיתי פעם אחת להעביר החלטה לגינוי חמאס יחד עם ניקי היילי שגרירת ארה"ב באו"ם בתקופת כהונתי הקודמת. היה נדרש רוב של שני שלישים, השגנו רוב אבל לא מספיק בשביל להעביר את ההחלטה. אני בהחלט מתכוון להחליף את המגננה בהתקפה בראש ובראשונה מול איראן. אנחנו נוריד את הכפפות מול האויבים שלנו באו"ם".

דנון כאמור חוזר לזירה המוכרת לו היטב, וכבר בתחילת השבוע צפוי לחתום על כתב המינוי ולהיפגש עם מי שמנהיג את הזירה העוינת לישראל, מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, שהספיק מאז 7 באוקטובר לגנות את ישראל באופן חוזר, והתעלם מהטבח שביצע חמאס באופן שיטתי. "צפויה פגישה מתוחה", אומר דנון. "יש לי היכרות איתו, אבל דברים השתנו והיתה לו אמירה אומללה שהוא לא חזר ממנה ("המתקפה של חמאס לא היתה בוואקום", שא"כ). אני מתכוון לומר לו איך הוא נתפס בעולם היהודי ובישראל. הכדור אצלו, וחובת ההוכחה והתיקון עליו".

במה שונה הקדנציה הזו מקודמתה?

"אנחנו רואים שהמלחמה היא בחזית ובעורף במדינה, אבל גם בשדה הקרב המדיני. המלחמה הזו, המדינית, תימשך גם אחרי שהתותחים יפסיקו לרעום כשנידרש לדון בהפסקת אש ובהסכמים. זה אירוע משמעותי של מדינת ישראל שלא חווינו אותו בעבר. אפשר להשוות את זה ליום כיפור - זה יימשך חודשים ושנים אחרי שננצור את האש".

עוזב את הזירה הפוליטית

הרבה השערות היו סביב עזיבת דנון את הזירה הפוליטית המקומית בפעם השנייה, החל מהתנגדותו לחוק הגיוס הצפוי להגיע לכנסת וכלה בפעולות של נתניהו לסיכול חברי ליכוד שאינם נשמעים למרותו. דנון הודף את הטענות הפוליטיות ומתמקד בשליחות: "יש לי היכולת והניסיון לעזור למדינת ישראל הכי הרבה בזירה הזו, וזה המניע העיקרי לקבלת ההחלטה שלא היתה קלה, אישית ומשפחתית. אם מישהו אחר היה נשלח לכאן היה לוקח לו שנה ללמוד את כללי הדיפלומטיה, בזמן שהאויבים שלנו באו"ם משופשפים ומנוסים. הנציג הפלשתיני יושב פה כבר 20 שנה, ואני יודע איך לפעול נגדו ולהעמיד אותו במקום. הניסיון שלי בשעה הזו מאוד משמעותי".

היתה לך המון ביקורת על ניהול המלחמה בזמן אמת, אולי זו גם סיבה.

"אני אומר את שעל ליבי בצורה ישירה. חלק מהדברים השתנו מאז, כמו הנכונות שלנו ללכת למהלכים מאוד משמעותיים. ראינו חיסולים מוצלחים ואת כיבוש רפיח, שטוב שנעשה. הדברים נראים קצת אחרת וצריך להמשיך בקו הזה ולא להסס. גם בשיחות שלי עם גורמים בארה"ב אני שומע סתירה. מצד אחד אומרים לנו תגמרו עם זה כבר, ומצד שני אומרים אל תפגעו בחפים מפשע. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אנחנו מתחילים לראות תוצאות וצריך להגביר את הלחץ כמה שיותר".

הפוליטיקה הליכודית בלתי אפשרית למי שחותר לצמרת. מדיניות כיסוח הדשא פועלת היטב, ואתה ההוכחה לכך.

"חזרתי וקיבלתי תמיכה מדהימה מהציבור ובמפלגה, וזה לא ברור מאליו אחרי שיצאתי לשבע שנים מהמערכת הפוליטית. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו נשארים מאוחדים מול האויבים שלנו. הקטע הפוליטי פחות משחק מבחינתי תפקיד בשעות האלה, ובכלל בציבור הישראלי שרוצה לראות ניצחון והכרעה".

הבחירות בארה"ב וההשפעה של התוצאות על ישראל לא מדלגות על פגישות העבודה של דנון בניו יורק ובוושינגטון. "שואלים אותי כאן בראיונות מי יותר טוב לישראל, טראמפ או קמלה, אני לא מתערב. אנחנו רוצים את ארה"ב חזקה וכל אזרח כאן יצטרך לחשוב מי יחזק אותה יותר. הדימוי של ארה"ב כחזקה קריטית לנו. התגובה האיראנית נבחנת לפי הניתוח שלהם את ארה"ב. זה לא שחור ולבן, אני מזהה בשתי המפלגות זרמים שחושבים אותו הדבר בנוגע לכך שארה"ב צריכה להתנתק מכל דבר שלא קשור בהם".

"זה זרם חזק, ואני צריך להבהיר לאנשים את הסכנות ואת האיום האיראני. אני אומר להם שזה עניין של זמן עד שזה יגיע לספרד וגם לארה"ב בהמשך. האתגר הוא להסביר להם שזה חשוב למי שאוהב את ארה"ב ולא רק למי שאוהב את ישראל".

יכול להיות שתפגוש בקדנציה הזו את ההחלטה שכבר מתבשלת מעל לראש שלנו כאן - הקמת מדינה פלשתינית ללא תהליך מדיני?

"כבר שנים הם מנסים לעשות את זה מעל הראש שלנו ועכשיו הם קיבלו לזה רוח גבית אחרי המלחמה. אני לא אסתפק רק בבלימה ובווטו במועצת הביטחון, אני מתכוון לעבוד גם ברמה הציבורית כדי לחשוף את האמת לגבי הרשות הפלשתינית, שעד היום לא גינתה את אירועי 7 באוקטובר. מי שלא גינו את הטבח יקימו מדינה פלשתינית, זו בעצם מדינת חמאס".

ישראלים רבים צופים בעיוות המתמשך שיוצא מהבית הזה שאתה נכנס אליו ולא מבינים את שורשי האיבה לישראל.

"ישבתי עם מישהו בכיר מאוד שאמר לי: 'מלחמת אוקראינה ורוסיה זה שונה, שתי מדינות. אבל אתם מול הפלשתינים זה לא שוויוני', ולכן הם נעמדים לצד הפלשתינים. זה מעוות אבל קיים. בזירה הבינלאומית מנסים לפתור סכסוכים כאשר כיום ישנם שלושה סכסוכים משמעותיים - עזה, אוקראינה וסודאן. זה כמו רשימת קניות בסופרמרקט והם רוצים לסמן עוד 'וי'", מתאר דנון את אופי העבודה. "הרעיון של שתי המדינות הוא לא על הפרק מבחינת הציבור בישראל. גם בשמאל אף אחד לא מדבר על הרעיון הזה. לכן אנחנו אומרים ונאמר שהוכחנו נכונות לשלום עם מדינות באזור, אבל כשאנחנו רואים את הטרור מרים את הראש - מדינה פלשתינית לא על השולחן".

השגריר היוצא ארדן אמר שאולי ישראל צריכה לפרוש מהארגון בשל הטייתו נגדה. מה עמדתך?

"הנושא הזה עולה מאז שבן־גוריון אמר 'או"ם שמום'. אנחנו צריכים לעשות מה שטוב לנו, אבל הגישה שלי היא כן להיות בחדר ולהתעמת מול האויבים שלך - כי אם אתה לא בחדר אז גם הידידים שלך שותקים. הממשלה צריכה לקבל את ההחלטות שטובות לישראל, צה"ל צריך לבצע בשטח, ואני צריך לבצע את המשימה הבינלאומית".

אבל האם בכלל יש טעם לפעילות במקום עוין כל כך? יכול להיות גרוע יותר מהמצב הקיים?

"בוודאי. מנסים להפוך את ישראל לדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד. מאשימים אותנו בג'נוסייד שלא קיים, והם מחדירים את זה לשיח. מנסים להפוך אותנו למוקצים. ואם לא נהיה שם להתמודד זה יכול להוביל לסנקציות על ישראל וישראלים, ולכן אסור לנו להפקיר את הזירה לרעיונות ההזויים שלהם".

מה באשר לפעילויות המשפטיות בתוך ישראל שנועדו להגן עלינו בזירה הבינלאומית ונתקלות עד כה בחוסר הערכה מהעולם?

"במאקרו עלינו לפעול לפי הכללים של המשפט הבינלאומי, זה האינטרס שלנו וזה קורה. אבל לפעמים יש דברים שהם לא מובנים. אם עוצרים חיילי מילואים עם כיסוי ראש זה הזוי. העובדה שיש לנו מנגנונים שחוקרים אירועים חריגים זה מקור של כוח. אנחנו צריכים להיות גאים במערכות שלנו, רק לא להפגין להיטות יתר", אומר דנון ברמז למראות בשדה תימן, בין היתר.