ההחלטה על צווי המעצר נגד גלנט ונתניהו תדחה? ביה״ד הסכים לקבל הערות מכ-70 מדינות וארגונים

בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג התיר היום (שלישי) לכ-70 מדינות וארגונים להגיש את הערותיהם לדרישתו של התובע הכללי, כרים חאן, לבקש צווי מעצר לרה״מ בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט ולראשי ארגון הטרור חמאס. בין המדינות שיגישו את הערותיהם ניתן למצוא את ארה״ב, גרמניה, ספרד, אירלנד ושורת מדינות נוספות.

בחודש הקודם התיר ביה״ד לבריטניה להגיש את הסתייגותה מכוונתו של חאן. ההחלטה של ביה״ד צפויה לדחות את ההכרעה בדבר הצווים לתקופה לא מבוטלת.

כאמור, בריטניה ביקשה להגיש את הערותיה ב-10 ליוני. בישראל עלה החשש כי בעקבות עליית ממשלת הלייבור, ממשלתו הטרייה של סטארמר תיסוג מהמהלך. ב״ישראל היום״ פורסם כי שר החוץ של הממלכה העביר מסר לישראל במהלך ביקורו שלפי שעה, היא לא תעשה כך. בתקשורת הגרמנית דווח השבוע כי ממשלתו של הקאנצלר אולף שולץ תצטרף לצעד. בישראל תולים תקוות מסוימות במהלך, וביקשו מכ-25 מדינות ידידותיות להצטרף להליך בניסיון לבלום אותו.

אתמול כאמור, התקיים הדיון בבקשותיהם של מדינות וארגונים נוספים להגיש את הערותיהם. כ-70 מדינות וארגונים ביקשו להגיש את הערותיהם, וביה״ד התיר להם להעביר את חוות דעת עד 6 באוגוסט. בין המדינות, מלבד בריטניה וגרמניה, שסביר להניח שיתמכו בעמדה הישראלית, ניתן למנות את ארה״ב, ארגנטינה, הונגריה וצ׳כיה. מנגד, גם מדינות שהפגינו עמדה פרו-פלשתינית יגישו את טיעוניהן, דוגמת אירלנד, ספרד, ברזיל, דרום אפריקה, נורבגיה, צ׳ילה וכמובן הרשות הפלשתינית.

לצד המדינות שיגישו את הערותיהן, התיר ביה״ד לאישים וארגונים נוספים להגיש את טיעוניהם. ברשימה זאת ניתן למנות שורה של ארגונים פרו-ישראליים ופרו-פלשתיניים, את הליגה הערבית, כמה פוקולטות למשפטים באוניברסיטאות עלית בארה״ב ואת הסנאטור האמריקני וידיד ישראל לינדזי גרהם.

פרטים מהתסקירים שהגישו בריטניה וגרמניה התפרסמו בתקשורת המקומית. הטיעון הבריטי ביקש להצביע על חוסר הסמכות של ביה״ד בנוגע לאזרחים ישראלים. לפי הדיווחים, הבריטים מבקשים לטעון כי הסכמי אוסלו שוללים כל סמכות של הרשות הפלשתינית על ישראלים, ולכן זאת אינה יכולה להאציל סמכות זאת לביה״ד.

לעומת זאת, הגרמנים ביקשו לטעון כי בשל העובדה שהמלחמה בעזה עודנה נמשכת, ההחלטה על צווים תהיה מוקדמת. עוד הוסיפו הגרמנים, כי יש לאפשר למערכת המשפט הישראלית לחקור את טענותיו של חאן, בטרם יטול על עצמו הטריבונל הבינלאומי את המשימה.

בניגוד לביה״ד הבינלאומי לצדק (ICJ) העוסק בסכסוכים בין מדינות, ביה״ד הפלילי הבינלאומי (ICC) עניינו הוא ביחידים בלבד. אם יאושרו הצווים על ידי שופטי ביה״ד, יהיו המדינות החברות מחויבות, לפי אמנת ביה״ד עליה הן חתומות, לעצור את נתניהו וגלנט אם יגיעו לשטחן. ישראל כאמור, לא חברה בביה״ד, זאת בניגוד לרשות הפלשתינית שנצטרפה לאמנה ב-2015.

לצד זאת, יש לציין שארה״ב אינה חברה בביה״ד ואף קיימת בה חקיקה הנועדה למנוע ניסיונות שלו לנהל הליכים נגד אזרחים אמריקנים. על אף ההתנגדות הפומבית שהביע ממשל ביידן לעצם ההחלטה של התובע לבקש את הצווים, לא קידם הבית הלבן מהלכים משמעותיים נגדם, וזאת על אף קריאות בקונגרס האמריקני לעשות זאת.