גורמים באיחוד האירופי מאיימים בביטול ההסכם עם ישראל: שר החוץ כ"ץ הוזמן לדיון מיוחד

באיחוד האירופי מצאו דרך נוספת להקשות על ישראל ולהגביר עליה את הלחץ. היום בצהריים (רביעי), שיגר האיחוד האירופי הזמנה לשר החוץ ישראל כ"ץ לישיבה מיוחדת שבה ישתתפו בכירי האיחוד ושר החוץ של ישראל ובה יעלה לדיון "הסכם האסוציאציה" של ישראל והאיחוד האירופי.

"הסכם האסוציאציה" הוא הסכם התאגדות האיחוד האירופי-ישראל, המהווה מסגרת המשפטית ליחסים בין ישראל לבין האיחוד האירופי. ההסכם נחתם ב-20 בנובמבר 1995 ונכנס לתוקף ב-1 ביוני 2000. הוא יוצר משטר מקיף וכוללני ביחס לרוב תחומי הסחר הבינלאומי ואף ביחס לתחומים מדיניים, חברתיים ותרבותיים.

גורמים באיחוד האירופי מעוניינים לבחון אם ישראל ביצעה הפרות של זכויות אדם במלחמה בין ישראל לחמאס, כאשר מספר מדינות המתנגדות למלחמה ומבקרות את הגישה הישראלית, כולל ז'וזפ בורל, הנציג העליון של מדיניות החוץ והביטחון באיחוד האירופי, מובילים קו שהפרות אלה יכולות להוות סיבה לפתיחת או אפילו לביטול ההסכם, שאחד מהסעיפים בו כולל התחייבות של ישראל לשמור על זכויות אדם.

מאחר ודיון על ההסכם מחייב השתתפות של ישראל, מנסים כעת באיחוד לתאם מועד לפגישה במוסדות האיחוד ובהשתתפות בכירים במדינות האיחוד עם שר החוץ ישראל כ"ץ, שם מצפים לשמוע את טיעוניו בנוגע להאשמות שישראל מפרה זכויות אדם. במידה וישראל תבחר שלא להופיע לדיון, קיימת סבירות שהאיחוד יזום מהלכים מדיניים שלא ייטיבו עם ישראל.

ככלל, הסיכויים לביטול ההסכם אמנם נמוכים מאחר ונדרשת הסכמה של כל 27 מדינות האיחוד כדי שהוא יבוטל, ורבים מאמינים כי מדובר סך הכל על אמצעי לחץ נגד ישראל כדי לקדם הסכם הפסקת הלחימה, אולם עצם ההסכמה של מדינות האיחוד לקיים דיון על הסכם האסוציאציה הוא כבר הליך תקדימי שלילי נגד ישראל, שרבים בישראל לא האמינו שיקרה.

 על פניו, נראה שהמהלך יהיה קשה עד בלתי אפשרי ליישום. מנגד, לאיחוד יש דרכים אחרות להעניש, כולל אי חידוש הסכמים שמסתיימים. מנגד, לישראל עומדת הזכות להיות מעורבת בכל הליך של שינוי כלשהו בהסכמים מול האיחוד האירופי כל עוד אלו תקפים ועומדים ולא בוטלו.