מעצרו הפוליטי-אנטישמי שלשום של שחקן הכדורגל הישראלי שגיב יחזקאל בטורקיה הציף מחדש שאלת יסוד ביחסי החוץ של ישראל עם שכנותיה: עוד כמה סטירות לחי דיפלומטיות תידרש ישראל לספוג, עד שהמסר הכה-ברור יובהר: ארדואן לא רואה בישראל בעלת ברית.
ישראל אינה לגיטימית בעיני נשיא טורקיה, והיחסים הרעועים ממילא בין המדינות נרמסים על ידו חדשות לבקרים בתירוצים שונים. הניסיון לשקם את היחסים בין ישראל לטורקיה נבע מתוך אינטרס טורקי מובהק. ארדואן שם לו למטרה לסלול את הדרך לליבה של אמריקה תחת שלטון דמוקרטי - במיוחד מאז זכה הנשיא ביידן בנשיאות - ובעיקר מכוון אל יחסי המסחר והסחר הצבאי איתה. הדרך: חימום מחדש של היחסים עם ישראל.
טורקיה הפכה תחת שלטון ארדואן למוקצה מחמת מיאוס בקרב מדינות המערב, האיחוד האירופי וארה"ב. היא קיוותה להשיג מחילה באמצעות ישראל. האינטרסים שלה שרטטו את התרפסות ארדואן בפני הנשיא הרצוג, ולאחר מכן, גם בפני נתניהו. ארדואן ראה בישראל כלי לשיקום מעמדה של טורקיה, ואילו ישראל נענתה לחיזורים כלפיה ממניעים כלכליים-מסחריים. ואז זה שוב קרה - ארדואן השתמש וזרק. הוא עשה זאת אינספור פעמים מאז עלה לשלטון ב־2002. השיא היה במשט המרמרה האלים לחופי ישראל ובמאבק אנשי ה"שלום" שעליה נגד לוחמי צה"ל.
עוד קודם לכן, האשים ארדואן את פרס ב־2009: "כשזה נוגע להרג אתה יודע היטב להרוג", בביקורת על פעילות ישראל נגד חמאס בעזה. בהזדמנויות שונות האשים בזירה הבינלאומית את ישראל בהרג חפים מפשע. מעל לכל, הוא נתן מחסה חם לבכירי חמאס במדינתו, תמך בדרך הטרור ואף הפך לבמה מרכזית לארגוני גיוס הכספים של הארגון הרצחני-דאעשי. ארדואן לא מחל לביידן, כשזה הגדיר את מדיניותו ככזו שתרמה לעליית דאעש ב־2014. אך נראה דווקא שסגן נשיא ארה"ב דאז היטיב לנבא. דאעש וחמאס הם היינו הך.
מושיטים את הלחי השנייה
מדינות המערב הוקיעו את החזון האסלאמיסטי של ארדואן. וישראל? פעם אחר פעם הושיטה מחדש את הלחי השנייה, כמו במוסר הנוצרי המקובל במדינות מעבר לים. הגיע הזמן שישראל תגדל מעט כבוד עצמי, כנהוג במזרח התיכון, ותבהיר לנשיא הטורקי שונא היהודים: עד כאן.
מעצר הכדורגלן הישראלי על כך שהביע מסר תומך בשחרור חטופים - תינוקות וזקנים משבי חמאס - וגירושו מהמדינה, זה עוד מאותו בית היוצר של ארדואן שעוצר זוג תיירים ישראליים לתשעה ימים מורטי עצבים כי "צילמו את ארמונו".
במקום לשלוח עוד משלחת סיוע לטורקיה באסון הבא ולצפות לסימפטיה - על נתניהו, שר החוץ כ"ץ וכל המערך הדיפלומטי להתחיל להפעיל מנופי לחץ. ויש כאלה בידי ישראל, רבים ומשמעותיים.
אין נורמליזציה עם טרור
אם ארדואן רוצה בהכרה ישראלית, במסחר וביבוא משגשג, אם הוא רוצה התחממות ביחסים עם מדינות המערב ועם אמריקה - הוא יידרש לתת כבוד. כן, כן - כמו ב"קזבלן", כמו במזרח התיכון. נאום התנצלות יכול להיות נחמד, גם הושבת השגריר על כיסא נמוך שוב יכולה להועיל. אך כעת, לאחר הטבח בתושבי ישראל (חבל שפספסו פה את האיתות המוקדם של ההסתה הטורקית) לטורקיה יש תחליף - מדינות הסכמי אברהם נוהגות בישראל באופן הגון הרבה יותר, אפילו סעודיה פותחת כבר דלת ומחכה.
המסר הישראלי למערב וגם לטורקים צריך להיות: זו לא טורקיה, זה ארדואן שמדרדר את מעמדה הבינלאומי ופוגע בפוטנציאל הכלכלי שלה. האם לטורקיה יש תחליף לישראל כשער לארה"ב ולמערב? ההיסטוריה מלמדת שלא.
נורמליזציה אמיתית תתקיים כשטורקיה תפסיק להיות בית חם לטרור ולארכי-מחבלים. אזרחי ישראל הוכיחו שהם מסתדרים היטב בלי אנטליה בעשור האחרון. בעשור הבא, נוכיח שאנחנו גם מסתדרים בלי העגבניות, בזמן שהדרג המדיני מלמד את ההנהגה הטורקית פרק בהלכות נימוסים. הפעם לא יספיק להדביק לעגבניות מטורקיה עלים מישראל כדי למכור אותן בסופר, כמו ב"קופה ראשית". נדרש כאן תיקון אמיתי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו